המחלקה לפוליטיקה וממשל

	עידו רוזנבלום דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. על מחקרו דיפלומטיה גסטרונומית, בין תיאוריה לפרקטיקה – מקרה הבוחן של 'שפים מהגרים' ישראלים לאיחוד באירופי בהנחיית פרופ׳ שרון פרדו. תנועת ההגירה הישראלית לאיחוד האירופי בשני העשורים האחרונים מאופיינת בעיקרה כהגירת איכות חיים וכחלק מתנועת הגירה גלובלית של מעמד הביניים. תופעה זו כוללת בין היתר עשרות שפים מהגרים ישראלים, אלו זיהו את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בתחום הגסטרונומיה במרחב האירופי, מתוך הכמיהה למטבחים וטעמים חדשים. עם זאת, להבדיל מפעילותם של שפים מהגרים ישראלים במרחב הצפון אמריקאי, שפים ישראלים שהיגרו אל האיחוד האירופי (הא"א) נמנעים לרוב מלהגדיר את יצירתם כ-'מטבח ישראלי'. תופעה זו חריגה בנוף הגסטרונומי בו לאומיות מהווה כלי מרכזי בהגדרת מטבחים. כך, מהגרים העוסקים בגסטרונומיה נושאים עמם את מטבחם הלאומי, גם אם מטבחם עובר התאמות לחך המקומי. בחירתם הייחודית של השפים המהגרים הישראלים לא"א להגדיר ולמתג את המטבח אותו הם מייצרים במונחים אחרים דוגמת מטבח מזרח-תיכוני, ים-תיכוני, לבנטיני, ערבי, תל אביבי או ירושלמי עומדת במרכזו של מחקרי זה. ראשית אבחן את התופעה כמושפעת מיחסי הא"א וישראל; יחסים מורכבים, בהם לצד שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי ענף, סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני מייצרת מתח וקונפליקט. סוגיית הסכסוך עומדת לרוב בלב היחסים בין הצדדים עת גורמים אירופאים רשמיים לצד הציבור האירופי, מביעים את חוסר שביעות רצונם מהמצב. הא"א נתפש בזירה הגלובלית כמי שמשתמש בעוצמה רכה לצד עוצמה נורמטיבית בכדי לייצר השפעה על שחקנים אחרים בזירה. עם זאת, בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, נדמה כי האיחוד מתקשה להשפיע על ישראל הרשמית. תוך כך מנסה הא"א להפעיל מנגנונים דיפלומטיים אחרים תוך פניה לארגוני חברה אזרחית ולציבור, בכדי לעצב מציאות אחרת בין ישראל והפלסטינים. במחקרי זה אנסה להבין את תפישת מקומם של השפים המהגרים הישראלים בתוך יחסים אלה, כמי שנחשפים לנרטיב האירופי בסוגיית הסכסוך, באים במגע יומיומי עם הציבור האירופי, מושפעים מכוחו וזקוקים לאותו ציבור על מנת להצליח. קורות חיים שרון חג׳בי דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. כאישה פוליטית וכאקטיביסטית לאורך כל שנות לימודיי האקדמיים לקחתי חלק בעשייה חברתית, רובה ככולה קשורה לעולם העבודה המאורגן. עבודת הדוקטורט עוסקת בחוויות תעסוקתיות ומעמדיות של מרצים.ות באקדמיה הישראלית ונכתבת בהנחיתם.ן של פרופ' דני פילק ופרופ' ניצה ברקוביץ. עולם העבודה השתנה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים, כשהשינויים אותם אני מוצאת מעניינים לבחינה רלוונטיים לאופן שבו עובדים.ות מפרשים.ות ומתמודדים.ות עם מציאות תעסוקתית רעועה. אירית רז לוריא Irit Raz Luria is writing her dissertation on policing and citizenship. Her research attends specifically to the way minorities identified by religion and ethnicity relate to the French state — and to each other — in terms of trust and legitimacy, security and justice, integration and belonging. These issues, which France shares with a number of Western countries, have attracted much interest, because of the singularity of French Republicanism and the specific tensions between cultural diversity and national unity, both of which have emerged as central to political discourse over recent decades. This provides the indispensable background for a qualitative investigation of the problems faced by minorities that share origin, culture, and attachment to difference, while also living and experiencing distinct realities and perceptions in their rapport to the state and to the police. In her M.A. thesis, Raz Luria proposed a comparison of Theodor Herzl and Hannah Arendt, two key — albeit opposed — figures of modern Jewish and Zionist thought and politics. Attending to their respective experience and conception of Jewishness, anti-Semitism, Zionism and bi-nationalism, Raz Luria traces the contours of a more expansive, and shared, understanding of the challenges of the modern Jewish experience in its collective dimension across a political spectrum too often considered divided or fragmented, unbridgeabl קים נח דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. חוקרת את הנושא "שיתופי פעולה סביבתיים ברמה העירונית כאמצעי לבניית שלום במזרח התיכון וצפון אפריקה", בהנחיית ד"ר ניר ברק. עבודת המחקר שלי בוחנת אם וכיצד שיתופי פעולה סביבתיים ברמה העירונית יכולים לסייע בתהליכי בניית שלום במזרח התיכון וצפון אפריקה. אני בוגרת תואר ראשון של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית ותואר שני בהיסטוריה של היחסים הבינלאומיים ב-LSE
	רפאל ברק דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. מחקרו "מדינה קטנה"-כילים במדיניות חוץ-חקר יחסי ישראל ואירופה בתחום המדע, בהנחיית פרופ׳ שרון פרדו עוסק במדינות קטנות אשר עצם קיומן הפיזי מאותגר באופן תמידי ובודק את הכילים שהן משתמשות במדיניות החוץ שלהן כדי להגביר את תחושת הביטחון שלהן ,להגן על קיומן ולזכות בלגיטימציה בינלאומית רחבה. ה"מדינה הקטנה" בה אני מתמקד במחקרי היא ישראל ,ובודק השימוש שהיא עושה במדיניות החוץ שלה בקידום המדע ומדעניה ככלי של עצמה .במחקרי אני בודק ומנתח דרך הצטרפותה של ישראל- שהיא לא מדינה אירופית - לתכנית המסגרת למחקר של האיחוד האירופי המוכר היום תחת השם HORIZON, וזאת מאז קבלתה לתכנית בשנת 1996 ועד ימינו אנו.ֿֿ קורות חיים
	ליב הלפרין גרשטיין דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל. מחקרה ״משמעותה של תקווה בתנועות שלום: המקרה של עומדים ביחד ונשים עושות שלום״ בהנחיית פורפ׳ איילת הראל-שלו וד״ר שרי אהרוני. מלומדים שונים ציינו את התפקיד הבסיסי של רגשות בתנועות חברתיות והנוכחות של רגשות בכל שלב ושלב של הפעולות הקולקטיביות והמחאה (Goodwin et al. 2004; Jasper and Owens 2014). חלקם בחנו גם את ניהול הרגשות ועיצובם, כפי שנעשים על ידי התנועות, מה שמכונה פעמים רבות "עבודת רגשות" (emotion work) (Reger 2004; Romanos 2014;Taylor and Whittier 1995). עם זאת, תשומת לב מועטה הוקדשה לאופן שבו התנועות מבצעות עבודת רגשות באופן קונקרטי, ובמיוחד חסר מחקר לגבי עבודת רגשות בנוגע לתקווה (hope-related emotion work) . התזה שלי מתמקדת בתפקיד הרגשות והתקווה בשתי תנועות השלום הצעירות והצומחות ביותר בישראל, "נשים עושות שלום" ו"עומדים ביחד", על מנת לבדוק כיצד מתבצעת עבודת רגשות (עבודת רגשות בנוגע לתקווה). דרך גישה השוואתית ומגדרית אני מאירה על ההבדלים בין התנועות אשר, למרות שנוסדו שתיהן בשנים 2014/15 וחולקות מטרה משותפת של פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הן בעלות אופי מובחן: "נשים עושות שלום" היא תנועה של נשים (יהודיות וערביות), בעוד "עומדים ביחד" היא תנועה מעורבת, הכוללת גם גברים ואנשים מקהילת הלהטב"ק, יהודים וערבים. על בסיס מתודולוגיות איכותניות - 40 ראיונות מובנים למחצה עם פעילי שלום ישראלים (יהודים וערבים-פלסטינים) ועבודה אתנוגרפית שנמשכה 22 חודשים (תצפית משתתפת ואתנוגרפיה דיגיטלית) - אני מציעה כי, בהעדר תהליך שלום, התקווה - לצד השלום - היא מטרה לכשעצמה. רגש התקווה, המכוון לעתיד, מגן על הפעילים מפני רגשות שימנעו מהם לפעול, ובכך מסייע לפעולה. מתוך הבנה של התפקיד המהותי של תקווה עבור פעילי שלום ישראלים, שתי התנועות משקיעות מאמצים אדירים בייצור תקווה, גם אם הן עושות זאת בדרכים מאד שונות ומגדריות. אני מראה שאפשר לעורר תקווה כחלק מ"פוליטיקת שלום של נשים" (women's peace politics ) וכן כחלק מ"פוליטיקת שלום הצטלבותית" (intersectional peace politics ), תוך התבוננות בשדות הסמנטיים של תקווה ובית, פרקטיקות טיפול (caring practices) , תפקידים חברתיים נשיים, חיוביות (positivity) , עבודת רגשות נשית וקהילה מבוססת אחוות אחיות של שייכות(sisterhood-based community of belonging), מחד, ושל מאבק, בניית עוצמה, וסולידריות חוצת קבוצות מאידך. קורות חיים

	איילה פז דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. מחקרה ״זה מזכיר לי שאני עדיין קיימת״; קריאה מצטלבת של חוויות חייהן של נשים מוסלמיות פליטות בברלין דרך פרקטיקת החיג'אב בהנחיית פרופ' בקי קוק ופרופ' ניב גורדון, בוחן כיצד נשים מוסלמיות ללא מעמד חוקי קבוע, שהגיעו לגרמניה מסוריה, עיראק ואפגניסטן, ממשיגות את משמעויות החיג'אב בחייהן החדשים במדינה המארחת. באמצעות הפרשנויות שמעניקות הנשים לחיג'אב, מטרת המחקר היא לעמוד על השלכות ההצטלבות של גזע, דת, מגדר ומעמד חוקי; הוא מציג את קולות הנשים הפליטות, המודרים לרוב מן הספרות, המדיה והשיח הציבורי, כאשר הן מנהלות משא ומתן על זהותן ומפתחות אסטרטגיות פעולה להתמודדות עם האתגרים והקשיים הניצבים בפניהן, בהקשר המורכב והמגביל של חייהן. תוך התכתבות עם מודלים פמיניסטיים המתמקדים בנשים מחברות לא-מערביות ובפעולות של נשים במצבי דיכוי קיצוניים, אני טוענת כי פרדיגמת ההצטלבות מסייעת לנו בהבנת האופן בו נשים מוסלמיות ללא מעמד קבוע חוות ומבטאות סוכנות. בהתאם לכך, מבקש המחקר להציע גישה חלופית לדימוי התקשורתי והמחקרי של נשים פליטות, כקורבנות פאסיביים התלויים בסיוע חיצוני, ולבחון כיצד מרכיבי זהותן השונים – בפרט היעדר המעמד החוקי שלהן – מסייעים בכינון פרקטיקות פעולה ייחודיות. המחקר מצביע על: 1) החיג'אב כזרז לאפליה, אסלאמופוביה והדרה, במרחבים הציבוריים כמו גם במסגרות ממשלתיות; ועל 2) החיג'אב כמקור העצמה ושחרור, כמו גם סמן של זהות המסייע בכינון תחושת משמעות ושייכות אל מול שבר הפליטוּת. סוגיות אלו צוברות בולטות במיוחד באקלים הפוליטי הנוכחי, המוגדר על ידי השפעות אירועי ה- 11 בספטמבר והעוינות המערבית כלפי פרקטיקות אסלאמיות שבאה בעקבותיהם, לצד מלחמת האזרחים בסוריה, שהניעה מיליוני פליטים מוסלמים לבקש מקלט באירופה. נוכחותם של מיליוני מוסלמים חסרי מדינה במרחבים מערביים מאלצת אותנו לחשוב מחדש על סוגיות של הגירה, זכויות ותפקיד הדת במרחב הציבורי, ומאתגרת תפיסות סטריאוטיפיות על החיג'אב, על סוכנות, על נשים מוסלמיות ועל האסלם בכלל. קורות חיים אורנית אבידר אני דוקטורנטית, במחלקת פוליטיקה וממשל, בלימודי אפריקה. תחומי העניין שלי הם: מים באזור הכפרי, קיימות, והדינמיקות בין חברה, משאבי טבע וקיימות. נושא המחקר שלי הוא: A Regional Analysis of Sustainable Access to Clean Water in Siaya County, Kenya בהנחיית פרופ' לין שלר. בשנים האחרונות, עבדתי ביבשת בתחום המים, וראיתי עשרות מערכות מים בכפרים שונים, אשר אינם ברי קיימא ואינם יכולים לספק מים לתושבים. סיקרן אותי מאד להבין את הסיבות מאחורי אי הצלחתם של הפרויקטים. בעברי הייתי דיפלומטית במשרד הכלכלה, ושותפה בקרן הון סיכון המשקיעה בסין כיום אני מקדישה את כל זמני למחקר, ולקידום “Water First”. קורות חיים
	איה שושן איה שושן היא תלמידת דוקטורט במחלקה לפוליטיקה וממשל, אשר חוקרת מבנים ארגוניים וצורות קבלת החלטות בתנועות חברתיות. הדוקטורט שלה עוסק בהשוואה בין תנועת ה-M15 בספרד והמחאה החברתית בישראל של קיץ 2011. איה סיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת ייל בארה"ב ואת לימודי התואר השני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. קורות חיים

	אילה הנדין תלמידת מחקר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. מחקר הדוקטורט שלה עוסק במדיניות גיוון הרכב הלומדים בהשכלה גבוהה בישראל, ובוחן את התפיסות, המדיניות, והפרקטיקות של גיוון בזירה הלאומית, המוסדית והמחלקתית. המחקר הוא בהנחיית פרופ' גיא בן-פורת וד"ר יריב פניגר. אילה היא בוגרת תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודים ספרדיים ולטינו-אמריקנים, ותואר שני בתכנית המצטיינים במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניברסיטה העברית. עבודת התזה שלה עסקה בהשתלבות סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בהנחיית ד"ר ענת גופן. קורות חיים
	אליה מילנר אליה סיימה את לימודי האדריכלות בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. אחרי כמה שנים של עבודה כאדריכלית במשרדים פרטיים בתל אביב החלה את לימודי הדוקטורט במחלקה לפוליטיקה וממשל בהנחיית פרופ' חיים יעקובי. אליה עוסקת בשאלות של הבניית זכות, שייכות וזכאות ברטוריקה של מאבקי שכונות במרחבי "ספר עירוני"'. קורות חיים
	גיטה קיפר גיטה קיפר עוסקת בקשר שבין הפוליטי לטיפולי. מחקרה עוסק בפרקטיקה הנקראת "ייעוץ הדדי", המציעה שילוב ראדיקלי בין הפסיכולוגי לפוליטי דרך מפגש עמיתים. גיטה היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, ספרות ומגדר (בן גוריון, 2011) ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית (תל אביב, 2014) והיא פעילה בארגונים אקטיביסטים שונים. קורות חיים
	דבי פרבר דבי פרבר היא חוקרת ואוצרת. המחקר שלה לדוקטורט במחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון, בהנחייתם של פרופ׳ חיים יעקובי ודר' מיכל גבעוני, עוסק בפרקטיקות הפרפורמטיביות של גבול בזיקה לתצלומי ארכיון של הנוף הבנוי במדינת ישראל שצולמו בין 1967-1949. דבי מתעניינת בממשק שבין תרבות חזותית, היסטוריה וגיאוגרפיה פוליטית תוך התמקדות בהיסטוריוגרפיה החזותית של ישראל/פלסטין. היא השלימה בהצטיינות את לימודיה לתואר שני בתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, ירושלים, וכמו כן בעלת תואר ראשון בצילום מבצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. קורות חיים

	טל ריפא טל ריפא הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו עוסק בייצוגים אירופים בתוך תכניות הלימוד התיכונית באזרחות ובהיסטוריה ומחקרו בוחן באופן השוואתי שלושה אזורי סכסוך: ישראל, צפון אירלנד ופרובנציית קוויבק בקנדה. בעברו טל עבר באגודת הסטודנטים בבן-גוריון ובהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שם מילא תפקידים בקידום מדיניות אקדמית פרו-סטודנטיאלית בקמפוסים ברחבי הארץ. בנוסף, טל היה שותף בפרויקט TeachEX של האיחוד האירופי לקידום מצויונות בהוראה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. כיום טל מרכז את רשת המחקר הבינלאומית NEAREU, אשר עוסקת בקידום המחקר על מערכת ההשכלה הגבוהה האירופית.
	יאיר יאסן יאיר הוא תלמיד מחקר במחלקה לפוליטיקה וממשל, אשר חוקר מערכות יחסים של עימות בין קבוצות שונות בחברה לבין המדינה וסוכני המדינה. הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' גיא בן-פורת, עוסק באלימות פוליטית של קבוצות מיעוט בישראל כלפי כוחות הביטחון, בדגש על ההסברים הניתנים על ידי הפעילים עצמם לאלימות זו. יאיר הוא מוסמך תואר שני בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון. עבודת התיזה שלו, בהנחיית פרופ' יונתן אנסון, עסקה באלימות מתנחלים כלפי כוחות הביטחון. את התואר הראשון למד באוניברסיטה הפתוחה במגמת פסיכולוגיה.
	יובל ריינפלד דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל, חוקר את יחסי ישראל והאיחוד האירופי, על כלל הסוגיות המשפטיות-פוליטיות העולות ממערכת יחסים מורכבת זו. באופן פרטני הוא יחקור את מעמדו של בית המשפט האירופי לצדק בזירה הבינלאומית ואת סוגיית זכות העמידה של מדינת ישראל בהליכים משפטים בינ"ל שמובאים לפתחו של בית המשפט האירופי לצדק. יובל הינו עו"ד במקצועו, בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהתמחות של משפט עסקי-מחקרי וכן בעל תואר ראשון במנהל עסקים בהתמחות במימון.
	ליאת מילביצקי ליאת מילביצקי, דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בעלת תואר ראשון בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובחוג ליחסים בינלאומיים,ותואר שני עם מלגת הצטיינות בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המאסטר, בהנחיית פרופ' יהודית שובל, התמקדה בניתוח של אחיות דואליות המגדירות מחדש גבולות בין רפואה קונבנציונאלית ואלטרנטיבית. במסגרת מחקר הדוקטורט, בהנחיית פרופ' דני פילק ופרופ' נדב דוידוביץ, בוחנת את עבודת הגבולות בין סוגי ידע שונים ותפיסות סיכון שונות בחקר מקרה של הטלפונים הסלולאריים בישראל. במקביל, מרכזת מחקר בנושא: "גיבוש מדיניות סביבתית ובריאותית בתנאים של אי-ודאות מדעית", של הקרן לבריאות וסביבה. ליאת היא מזכירת האגודה הסוציולוגית הישראלית, עורכת שותפה של "סוציולוגיה"- מידעון האגודה הסוציולוגית הישראלית ורכזת קהילת בריאות ורפואה באגודה הסוציולוגית הישראלית. בנוסף, הייתה שש שנים עוזרת הוראה: בלימודי מוסמך M.A. בלימודי משפחה, בלימודי מוסמך M.A. בייעוץ ופיתוח ארגוני ובלימודי בוגר B.A. במדעי ההתנהגות במסלול האקדמי המכללה למנהל. קורות חיים
	מיכל רותם
	מרגנית אופיר גוטלר מרגנית אופיר גוטלר היא דוקטורנטית בחוג לפוליטיקה וממשל. דרכה המקצועית הביאה אותה לעסוק בתחומי הסביבה ובריאות הציבור בעיקר בצפון בתפקידיה כמנהלת של עמותת לינק לאיכות הסביבה ושותפה בהקמת הקואליציה לבריאות הציבור, לצד חברות בארגון כח לעובדים וחברות בנציגות העובדים. במהלך עבודתה ופעילותה במסגרות השונות ב20 השנים האחרונות בלטה העובדה כי סוגיות הקשורות לבריאותם של העובדים ובמיוחד אלו המוחלשים ביותר, אינן נמצאות על סדר היום האקדמי והציבורי, למרות המרכזיות של העבודה בחיינו וההערכה כי כ1800 עובדים/ות נפטרים/ות כל שנה מתחלואה תעסוקתית. נושא המחקר – בריאות העובדים/ות בישראל: מדיניות ומציאות בשטח בתחומי המניעה והטיפול בתחלואה תעסוקתית. השאלות הנבחנות במחקר - כיצד באה לידי ביטוי המדיניות והרטוריקה של המדינה ביחס לבריאות העובדים/ות, האם קיים פער בין הרטוריקה לפרקטיקה, ואם כן היכן פער זה בא לידי ביטוי ואת מי הוא משרת. האם הרטוריקה היא של בריאות עובדים והפרקטיקה היא של דאגה לכשירות התעסוקתית של העובדים ולפיריון? שדות המחקר – שדה פוליטי - רגולציה, חקיקה, ועדות, דיונים מקצועיים ופוליטיים; שדה מקצועי – רפואה וגהות תעסוקתית מדיניות ארגונים בינ"ל כגון WHO, קופות החולים; שדה התעסוקה – ארגוני עובדים/ות ומעסיקים/ות, עובדים/ות במקצועות נבחרים. במקביל ללימודיה מרגנית עובדת באגודת הגליל, האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות ועוסקת בפיתוח תוכניות והשתתפות במחקרים ובכתיבת ניירות עמדה, מאמרי דיעה, והשתתפות בדיונים בכנסת ומשרדים ממשלתיים לצד השתתפות בכנסים מקצועיים וציבוריים. מרגנית חברת צוות ההיגוי בפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, פורום אשר ייסדה במסגרת עבודתה בשתיל, מיסודה של הקרן החדשה לישראל וכעת מהווה רשת למעל 250 אנשי ונשות מקצוע מתחומי הבריאות והרפואה הפועלים/ות בהתנדבות לקידום הבריאות בגליל. מנחי המחקר: פרופ' דני פילק, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר אילה כהן.
	מריק שטרן מריק שטרן הוא בוגר תואר ראשון לגיאוגרפיה והבי"ס להיסטוריה ומוסמך לתואר שני בגיאוגרפיה (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית. התזה של מריק עסקה בדפוסי אינטראקציה בין ישראלים לפלסטינים במתחמי מסחר מעורבים בירושלים. עוסק בגיאוגרפיה פוליטית של ערים מחולקות ושל ירושלים בפרט, תוך התמקדות באופן שבו יחסי הכוח הפוליטיים מעצבים את חיי היום-יום ומייצרים הבדלות ושילוב במרחב. כמו כן, מתעניין ביחסי הגומלין בין דת, חברה אזרחית ופוליטיקה מקומית. פרסומים נבחרים: בשדות זרים: דפוסי אינטראקציה בין ישראלים לפלסטינים במתחמי מסחר מעורבים בירושלים, מחקרי פלורסהיימר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2010 קהילות פוליטיות - פוליטיקה חדשה ברמה המקומית, מכון שחרית, 2013 קורות חיים
	נועה לוי אני חוקרת הגירה עצמאית של ילדים ונוער באפריקה הדרומית תוך התמקדות בזימבבווה, המהווה מדינת מקור ומעבר עבור מבקשי מקלט ומהגרים רבים. אני מתעניינת באופן שבו ילדוּת ונעורים נתפסים ברמה המקומית, כיצד התפיסות הללו מעצבות את הגירתם של קטינים והיכן עומדות מציאויות אלה אל מול חקיקה בין-לאומית. קורות חיים
	נעמה בלטמן-תומאס לצד היותה דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, נעמה היא חוקרת אורחת במחלקה לאנתרופולוגיה, ארכיאולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת ג’יימס קוק שבטאוונסוויל, אוסטרליה. נעמה היא בוגרת תואר שני בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ועבודת התיזה שלה עסקה בתפיסות של ריבונות בקרב מתנחלים ביישוב עמונה ומפגינים נגד הגדר בבלעין. עבודת הדוקטורט של נעמה עוסקת בהגירה פנימית בקרב מיעוטים ילידיים מאזורי פריפריה לערי התיישבות קולוניאלית דרך שני מקרי בוחן - הגירת פלסטינים אזרחי ישראל לעיר כרמיאל והגירת אבוריג’ינים לעיר טאוונסוויל שבצפון קווינסלנד. נעמה שוהה בימים אלה באוסטרליה לצורך עבודת השדה. לצד עיסוקיה האקדמיים, נעמה עסקה שנים רבות בהנחיית קבוצות בתחומים של זכויות אדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי ועבדה בפיתוח פרוייקטים ומשאבים בעמותות פלסטיניות בישראל. קורות חיים
	נטע ישראלוביץ' נטע ישראלוביץ' הינה סטודנטית לתואר שלישי במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. מחקרי הנוכחי יתמקד בתחום של תרבות פוליטית ובשאלה האם סטודנטים זרים מהמזרח המגיעים ללמוד בישראל חווים תהליך של העצמה ובעקבות כך שינוי בעמדות פוליטיות ומעמדו של הפרט מול החברה. את לימודי התואר השני שלי סיימתי ב – 2011 באוניברסיטת בן גוריון במחלקה לפוליטיקה וממשל והתזה שלי עסקה בעמדות של סטודנטים ישראלים ופלסטינים כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. קורות חיים
	סולימאן מחאמיד אני סטודנט לתואר שלישי במחלקה לפוליטיקה וממשל. סיימתי את התואר השני בפקולטה לרפואה, בבית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב. עבודת המחקר שלי עסקה בהערכת החשיפה לזיהום אוויר באזור ואדי עארה: השוואה לאזור חדרה ולתקנים. עבודת הדוקטורט שלי תעסוק באפליה במדיניות בריאות וסביבה בין יהודים וערבים ברמה האובייקטיבית וברמה הסובייקטיבית, והשפעתה על מצב בריאותם של התושבים הערביים אזרחי מדינת ישראל – מקרה בוחן אזור אום-אל-פחם ( משולש צפוני), אזור חדרה וחדרה.העבודה נכתבת בהנחיית פרופ' דני פילק (המחלקה לפוליטיקה וממשל) ופרופ' נדב דוידוביץ (המחלקה לניהול מערכות בריאות). קורות חיים
	עמיר שורץ אייזלר עמיר שורץ אייזלר הוא תלמיד מחקר במחלקה לפוליטיקה וממשל. מחקרו הנוכחי בוחן את השפעת הניאוליברליזם הישראלי על ממשל הציבורי בישראל ועל כוחו של הציבור בעיצוב מדיניות. עמיר סיים את תואר המוסמך שלו במכון ליהדות זממנו, שבאוניברסיטה העברית, במסגרתו חקר את הפרטת עידוד העלייה לישראל. מלבד פעילות באקדמיה, עמיר משמש כחוקר בשביל חברות, עמותות וארגונים שונים, במסגרת זה הוא לוקח חלק במחקרים בתחומים שונים בהם מדיניות ציבורית, פיתוח עסקי, מיסוי, חינוך ועוד. קורות חיים
	עמרי עברון עמרי עברון הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. המחקר שלו מתרכז בפילוסופיה פוליטית ובעיקר בשיח הצדק החלוקתי ובמרקסיזם, כמו גם בפוליטיקה שמאלית ומפלגתית. הצעת המחקר בוחנת את ההתייחסות ליחסי ייצור במצאי מפלגות שמאל ומפלגות סוציאל-דמוקרטיות באירופה, כאמצעי לפתח את הוויכוח התיאורטי בין שיח הצדק החלוקתי העכשווי ומבקרי השיח המרקסיסטיים, ולבחון בביקורתיות הצעות שמאליות לבניית אלטרנטיבה לניאו-ליברליזם. תחומי עניין נוספים כוללים היסטוריה פוליטית מודרנית בעיקר באפריקה, המזרח התיכון ואירופה, פדגוגיה ביקורתית, בניית משחקים וגישות מרקסיסטיות מודרניות, בראשם פמיניזם מרקסיסטי. הקשר בין מחקר רעיוני, חינוך ופעולה פוליטית-חברתית נוכח ומשפיע על העיסוק בשלושת התחומים.
	ענת מרלא-חפץ ילידת 1978, בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהיסטוריה של אמריקה הלטינית מאוניברסיטת תל אביב, השלמה לתזה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר לתזה עסק בהנצחת מלחמת 1948 בקיבוץ נירים שבנגב והתמקד בהיווצרותו של אתוס מקומי ייחודי וביחסי הגומלין בין הלאומי למקומי במסגרת הנרטיב הקיבוצי. המחקר לדוקטורט עוסק בזיכרון ובהנצחת קרבות 1948 בחמישה קיבוצים בנגב ומבקש לבחון שאלות כמו זהות פריפריאלית מול זהות של ספר, זהות מקומית, אזורית ולאומית בקהילות הקיבוציות, והאתוס המקומי ככלי להתמודדות עם הפיחות במעמדם החברתי, הפוליטי והכלכלי של הקיבוצים בזירה הלאומית לאורך השנים.
	רנן יזרסקי תחומי העניין שלי מתרכזים באמריקה הלטינית, ובפרט ביהדות אמריקה הלטינית ובעלייה לישראל. בהקשר לעולים מאמריקה הלטינית, מעניינים אותי במיוחד תהליכים של ייצור זהות קולקטיבית, אם על ידי הממסד ואם על ידי העולים עצמם, וכן אני בוחנת את היחסים החברתיים שנוצרים כתוצאה מהמפגש בין עולים מאמריקה הלטינית לבין קבוצות שונות בחברה הישראלית. עוד אני עוסקת בהיסטוריה של אמריקה הלטינית, ובפרט בהתמודדות של הקהילות היהודיות תחת משטרים צבאיים במחצית השנייה של המאה העשרים. בנוסף למחקר על יהדות אמריקה הלטינית, אני שותפה במחקר על גדר וחומת ההפרדה בגבול ישראל עם הפלסטינים. המחקר עוסק באופנים שבהם התושבים שליד הגבול חווים אותו ובתהליכי סוציאליזציה שמייצרים "גבולות טבעיים". העניין שלי בגבול נוגע להיבטים הלא-פיזיים שלו, קרי לתהליכים החברתיים שמחולל הגבול ובפרט לאופן שבו אלו מצדיקים את קיומו. קורות חיים
	צבי הדר בוגר תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני (בהצטיינות) במדע המדינה, בהתמחות השלטון המקומי, באוניברסיטת חיפה. תחומי ההתעניינות האקדמיים שלי הם השתתפות פוליטית של תושבים, השלטון המקומי בכלל, ופוליטיקה מוניציפאלית בפרט. המחקר לדוקטורט עוסק בניתוח מערכות הרשימות המרכיבות את מועצות הרשויות המקומיות בישראל, ונערך בהנחייתן של ד"ר פני יובל וד"ר בקי קוק-דורון.
	רפאל ברק רפאל ברק הינו דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקרו, בהנחיית פרופ' שרון פרדו, מבקש לעמוד על טיבה של דיפלומטיית מחקר ופיתוח ותרומתה לקידום מערכת היחסים בין ישראל לאיחוד האיורפי ולמדינות אירופה בכלל. רפאל הינו בוגר החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל–אביב ומוסמך למדע המדינה מהאוניברסיטה העברית. רפאל ברק הינו שגריר בדימוס, זאת בתום קריירה של כ 40 שנה במשרד החוץ, מקום בו מילא תפקידים רבים בארץ ובחו"ל, ובין היתר מנכ"ל משרד החוץ, שגריר בקנדה, סגן השגריר בוושינטון, ממלא מקום השגריר בצרפת, יועץ בבלגיה וליד הא"א, וכן מזכיר שני בפרו. קורות חיים
	שמואל גרואג שמואל גרואג-אדריכל, מתכנן ערים, יועץ שימור, מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ומרכז את סדנת השימור ע"ש יעל לוין במחלקה. בוגר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובעל תואר מוסמך מאוניברסיטת LSE בלונדון. ממייסדי עמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון. תחומי המחקר העיקריים של אדר' גרואג ופרסומיו נעים במנעד הרחב של השימור בישראל ועוסקים בעיקר בשאלת השימור של המורשת הערבית בישראל. עבודת המאסטר שלו עסקה בשאלת השימור של הכפרים הפלסטינים ההרוסים בתחומי ישראל וכיום הוא עוסק בשאלת מורשת במחלוקת הנוגעת לעיר הערבית בישראל תוך התמקדות בשדרות ירושלים ביפו . קורות חיים
	שרון בר-דוד בוגרת תואר ראשון במדע המדינה ולימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית. במהלך לימודיי התגוררתי פרקי זמן ארוכים בסין וחלק ניכר מתקופת התואר השני השתלמתי באוניברסיטת Jiaotong Shanghai. את עבודת המאסטר כתבתי בנושא מנגנון איוש הפקידים במפלגה הקומוניסטית הסינית, כאשר עניין אותי לבחון האם כמות ועוצמת גילויי מחאה במחוז נתון משפיעים על קידום מזכיר המפלגה. כותרת התיזה: "Understanding the Chinese Political System: the Negative invectives of Cadres Promotion". כיום כותבת דוקטורט במחלקה בהנחייתם של פרופ' לין שלר ופרופ' איאן טיילור מאוניברסיטת סנט אנדרוז, בנושא השפעת מיזמים כלכליים של סין על אפריקה במגוון היבטים. תחומי עניין אקדמיים: פוליטיקה סינית עכשווית, פוליטיקה ומדיניות כלכלית של מדינות מתפתחות. ניאו-קולוניאליזם באפריקה. קורות חיים
	שרון חג'בי דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. תחומי העניין המרכזיים שלימצויים במקום בו אקטיביזם פוגש אקדמיה. כאישה פוליטית וכאקטיביסטית לאורך כלשנות לימודיי האקדמיים לקחתי חלק בעשייה חברתית.מזה חמש שנים אני לוקחת חלק בעשייה שמטרתה הקמת פורום ארצי של סגל ההוראה ("זוטר") במכללות המתוקצבות בישראל. זאת לצד קבלת תואר מוסמך מהחוג לסוציולוגיה-ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל- אביב. המחקר שלי עוסק בתהליכי ניאו-ליברליזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. באופן שבו תהליכים אלו מעצבים דפוסי העסקה שונים במערכת, כמו גם יחסי עבודה ומאבקיהעובדים בה.תחומי העניין שלי הם: סוציולוגיה ארגונית, חקר יחסי עבודה, תרבות מחאה, מאבקי עובדים ומערכת השכלה גבוהה בישראל.

דוקטורנטים