חושבים על תואר ראשון ומתלבטים על השילוב האידאלי? ארבעה בוגרי תואר ראשון מספרים על השילובים שעשו יחד עם לימודים במחלקה לספרות עברית. כל השיקולים, נקודות ההשקה והיתרונות שבכל שילוב.
למידע נוסף, התייעצות ושאלות ניתן לפנות אל:
ד"ר אוריה כפיר - מרצה בכיר kfirur@bgu.ac.il
גב' אילנית כהן – רכזת לענייני סטודנטים תואר ראשון ilcoh@bgu.ac.il
פסיכולוגיה: יעל בארי
השיעור שפתח את התואר הראשון שלי הוא פסיכולוגיה פיזיולוגית. יום ראשון לתואר, שמונה בבוקר, צעדתי בנחישות אל הכיתה, נרגשת מאוד, רק כדי להגיע לאולם ולגלות שנותר מקום בשורה האחרונה בלבד. בבת אחת התחלפו הציפיות האופטימיות בפחדים על המרחק מהבית, היריבות הסמויה בין הסטודנטים ורמת הלמידה הגבוהה. בלית ברירה התיישבתי בקצה השורה האחרונה, וניסיתי להקשיב למרצה שהחלה לדבר. לרגע התבלבלתי כשהיא עברה שקופית במצגת ועל המסך הגדול הופיע השם "עמוס עוז" ביחד עם ציטוט מספרו "סיפור על אהבה וחושך"; חשבתי שטעיתי בקורס. "אם פותחים לבן-אדם את הראש ומוציאים את המוח אז תכף ומיד רואים שהמוח שלנו הוא בסך הכל כרובית." הציטוט של עמוס עוז היה אקורד הפתיחה של לימודי פסיכולוגיה.
ספרות ופסיכולוגיה שזורות זו בזו בצורה שלא ניתן להתעלם ממנה: פרויד זכה בפרס גתה לספרות על כתיבתו בנושא עבודתו הפסיכואנליטית; הדחף לנבור בנפש הגיבורה של ספר אהוב; מונחים פסיכולוגיים מוכרים כמו תסביך אדיפוס ונרקיסיזם הושאלו מעולם הספרות ועוד. השילוב בין ספרות עברית לפסיכולוגיה התווה אצלי מסלולי חשיבה (ומסלולי חיים בכלל) שלא חשבתי שאפשריים. השילוב בין המחלקות אפשרי ברמה הטכנית, אם כי דורש מאמצים והתגמשות של הסטודנטית - בדומה לשילובים בין מחלקות אחרות. עבורי המאמץ היה שווה. אני בהחלט ממליצה על השילוב הזה, לכל מי שרגיש למילה הנאמרת ולמילה הכתובה גם יחד.
פוליטיקה וממשל: ליה שרביט
כל התואר לא הבנתי את פשר הגבות המורמות על שילוב זה. מבחינתי זה הגיוני, הרי הכל פוליטי והכל סיפורים. כל מחלקה עושה זאת מנקודת מבט שונה, אבל שתיהן מתבססות על אותם חומרים – האדם, החברה, התרבות והסביבה. במקום שהדברים יישארו ברמת התיאוריה כשמדברים על קולוניאליזם ופוסט-קולוניאליזם בפו"מ, את כבר שורקת את "משא האדם הלבן" של קיפלינג ויודעת גם לספר על "מקום קטן" של ג'מייקה קינקייד; כשמתחילים לדבר על גישות פמיניסטיות ביחסים בינלאומיים את בקלות שולפת את "חדר משלך" של וירג'יניה וולף; וכשאת קוראת את סמי מיכאל זה מתיישב בול עם המאמרים שקראת על מזרחיות בקורס "משטר פוליטי בישראל".
השילוב הזה גרם ללימודים להיות חיים, דינאמיים ונטועים בהווה. לראות איך טקסטים מלפני מאות שנים רלוונטיים לאירועים המתרחשים היום, בישראל ובעולם, וכיצד דברים שנכתבים היום, נמצאים בקשר ישיר עם דברים שקרו ונכתבו לפני עידנים – היה עבורי מרגש מאד. ברמה הטכנית, השילוב אמנם מצריך התאמות וגמישות, קורה שמועדי מבחנים באותו יום ודרשו דחייה של אחד המועדים, אבל היה לגמרי אפשרי. אני ממליצה מכל הלב על השילוב הזה, בעיקר כי הוא כבר קורה מעצמו. האיחוד שלהם פשוט נכון ומוציא משניהם את המיטב.
מחשבת ישראל: גלי סיטון
אחרי הרבה התלבטויות הבנתי שהדרך היחידה שאוכל ללמוד תואר ראשון ולא לסבול, זה רק אם אלמד מה שבאמת מעניין אותי, למרות שלא ידעתי מה עושים אחרי זה עם תואר בספרות עברית ומחשבת ישראל. הופתעתי לגלות במהלך הלימודים עד כמה שני המקצועות האלו שלובים ומשלימים. הרבה קורסים של שתי המחלקות שחופפים מבחינת תקופות, וכל מחלקה חוקרת את התקופה מהזווית שלה. כשלומדים על חז"ל בספרות, מנתחים את הטקסט לפי דמויות, חזרות נרטיבים, ובמחשבת ישראל, מנתחים את החשיבה הפילוסופית שמאחורי הדברים ורואים את החכמה שעומדת מאחורי הקביעות השונות.
מבחינתי השילוב הזה יוצר עומק והבנה של כל אחד מהתחומים הללו שנוצר מתוך השילוב הזה. כי בסופו של דבר, הספרות העברית מתבססת על המקורות היהודיים, והמקורות היהודיים, הם בעצם סוג של ספרות, והאפשרות לבחון את אותם החומרים מזוויות שונות הופכת את הלמידה להרבה יותר משמעותית ורחבה. השילוב בין שתי תוכניות הלימוד היה ממש נכון, קרה לא פעם שלא הבנתי משהו בשיעור של מחלקה אחת, ואז בשיעור של המחלקה השנייה, שעסק באותה תקופה, עזר להבין להבין את התמונה באופן רחב יותר. שתי המחלקות הרגישו כמו בית. מכירים אותך, מתעניינים בך, עוזרים בכל מה שצריך. אם יש התנגשות במערכת השעות בין שיעורים (קורה לפעמים), עוזרים ביחד למצוא פיתרון.
לשון: גיל אליאס
כבר בסמסטר א' בתואר הראשון הבנתי שלימודי ספרות עברית ולשון הם תחומים משלימים. הקורס בניקוד משלים את מבוא לשירה, מבוא לסמנטיקה משלים את מבוא לסיפור ואפילו הקורס בתחביר עוזר להעמיק במשקל משוררי ימי-הביניים. זה לא מתבטא רק בפן הריאלי, זו גם היכולת לדמיין איך משוררים עברים תקשרו בתקופה המוסלמית בשפה הערבית, או איך רחל המשוררת משמיטה הברות כדי להעביר לקורא/ת את חוסר המבע של הרגש בשיר. נוסף על הכול, שעות המערכת כמעט ואינן חופפות בין שתי המחלקות, מה שנותן סדר.
אבל הדבר החשוב, ולפעמים המובן מאליו, הוא שבשני התחומים העיסוק הוא בטקסט עברי ובשפה. עיסוק העוזר להקיף את הטקסט כמעט מכל זווית ולחקור אותו לעומק, עם כל הכלים והידע הנדרשים לכך. יש התאמה והשלמה בין הקורסים: קורס מבוא במחלקה לספרות יכול לפעמים לנתח את אותו חומר בקורס במחלקה ללשון מנקודת זווית אחרת, מה שעוזר להבין את החומר בצורה יעילה ומעמיקה. במרבית המקרים אין התנגשות בין הקורסים המגוונים בשתי המחלקות ואם ונוצרת התנגשות, המחלקות לרוב מציעות אופציות חלופיות בשני הקורסים שהצטלבו. התמרון בין שתי המחלקות הוא פשוט ונוח.
