$$News and Reports$$

25 יונ' 2020

פרופ' ​אריאל קושמרו: "התרומה המשמעותית של המחקר היא שלראשונה בודדנו חיידק המהווה בסיס לפיתוח פרוביוטיקה לחלל הפה ולשיניים.​


 

עששת, המחלה הנפוצה ביותר בחלל הפה, המובילה בסופו של דבר לחורים בשיניים, נגרמת על ידי החיידק סטרפטוקוקוס מוטנס, הנמצא באופן תמידי על רובד השן. פרופ' אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה ועמיתיו מסין גילו שכאשר ישנה חשיפה ומפגש של זני חיידקים שבודדו מחמוצים הנפוצים בסצ'ואן, כמות החיידקים הגורמים לעששת הופחתה באופן משמעותי. הממצאים פורסמו בכתב העת  Frontiers in Microbiology .

ברפואה הסינית חמוצים נחשבים ל'מזון על' ותוספת פרוביוטית למערכת העיכול. תהליך ההתססה שהם עוברים על ידי חיידקי חומצה לקטית, בדומה ליצור חמוצים במקומות רבים בעולם, מכיל בסופו של דבר חיידקיים פרוביוטיים וויטמינים רבים. מסיבה זו, ביקשו החוקרים לבדוק אם עשויה להיות להם גם השפעה חיובית על חלל הפה והשיניים.

צוות המחקר בדק 14 סוגים של חמוצים מסצ'ואן מדרום-מערב סין.  מדובר על חמוצים של ירקות כגון גזר, צנון, וכרוב שמוסיפים להם מלח, סוכר וחומץ ונותנים להם לתסוס. חמוצים אלו די דומים מבחינת תהליך ההכנה לחמוצים המוגשים בישראל בדוכני המזון המהיר, אלא שהחמוצים בסין מכילים גם צ'ילי והם נחשבים חריפים יותר.

החוקרים בודדו מהחמוצים הסיניים האופייניים למחוז סצ'ואן 54 זנים שונים של חיידקים מסוג אצידופולוס, ומצאו שאחד מהם שהוגדר כ- L. plantarum K41, הפחית את שכיחותם ואת רמת הפעילות של חיידקים הגורמים לעששת באופן משמעותי. זן מסוים זה נמצא גם עמיד לתנאי חומציות ומלחות גבוהים. ניתוח מאוחר יותר בניסויי מעבדה ובבעלי חיים הוכיח יעילות החיידק כפוטנציאל לטיפול פרוביוטי בחלל הפה.

"ממצאי המחקר מסבירים את ההשפעות הבריאותיות של חמוצים", אומר פרופ' קושמרו, "ידוע שאכילת חמוצים היא דבר בריא למערכת העיכול, ועכשיו נראה שגם לפה". לדבריו, "התרומה המשמעותית של המחקר היא שלראשונה בודדנו חיידק המהווה בסיס לפיתוח פרוביוטיקה לחלל הפה ולשיניים. עד היום פרוביוטיקה מוכרת כטיפול עבור מערכת העיכול, בעוד הטיפולים המוכרים לפה הם שימוש במי פה ומבוססים על חומרי חיטוי ותהליכים כימיים ופיזיקליים להסרת הרובד החיידקי (פלאק). כעת אנו מעלים גישה נוספת וייחודית לטיפול בעששת ואפשרות לפיתוח טיפול פרוביוטי לחלל הפה עצמו, וזאת מחיידק הנמצא בחמוצים באופן טבעי".

העמיתים מסין הם גוג'יאן ג'אנג מאוניברסיטת סצ'ואן; מיאו לו, וייט האו ויוקינג לי ממרכז המחקר הקליני הלאומי למחלות פה ואוניברסיטת סצ'ואן; ורונגמי ליו, יואניואן טיאן, יאנג לי, באו ליו ופרופ׳ קון סאן מאוניברסיטת סצ'ואן, צ'נגדו, סין שהובילה את קבוצת המחקר.

​מחקר זה הוא חלק משיתוף פעולה המתקיים מזה מספר שנים בין המחלקה להנדסת ביוטכנלוגיה ע"ש גולדשטיין-גורן והמחלקה לביוטכנולוגיה באוניברסיטת סצ׳ואן בצ׳נגדו, סין.