יום עבודה טיפוסי

06:30 - השעון המעורר הנורא מצלצל, החלק הכי פחות אהוב עלי ביום!

07:00 - מעירה את 3 הילדים ומנסה לוודא שהם מתארגנים לביה"ס, הם זזים באיטיות שאין לתאר.

08:00 - הילדים יוצאים לביה"ס ברגל ואני מספיקה לשתות קפה בשקט לפני היציאה לעבודה.

08:30 - מגיעה לאינטל (חטיבת הטכנולוגיה והייצור יושבת בקרית גת), בדרך שומעת איזה פודקאסט, בעבודה לא מתחילה את היום בלי אמריקנו רותח , עוברת על המיילים מהלילה מארה"ב.​

09:00 - מתחילה ישיבות ופגישות במשרדי אינטל - פגישות אישיות עם אנשי הצוות שלי, ישיבות ניהול פרוייקטים אסטרטגיים, וישיבות הנהלת אינטל. פה ושם מוצאת רבע שעה לחטוף איזה משהו לאכול בקפיטריה, וממשיכה בפגישות.

16:00 - מתחילות ישיבות עם אנשי אינטל מארה"ב שרק מתעוררים (7 בבוקר שלהם זה 17:00 בישראל, חוף מערבי),  לעיתים מסתיימות ב 18:00 ולעיתים מאוחר יותר. מגיעה הביתה ב 18:00 ומסיעה את הילדים מ\אל חוגים. 

19:00 - השעה האהובה עלי ביום: ארוחת ערב משפחתית בהרכב מלא, כולם יושבים סביב השולחן ומדברים בנחת על איך עבר היום שלהם , גם ההורים וגם הילדים. כיף אמיתי כל עוד הם בגיל שמסכימים לדבר איתנו :) ​

מסר לסטודנטים

תקופת לימודי התואר הראשון בהנדסת תעו"נ היתה אחת התקופות המאושרות והמשמעותיות בחיי, 4 שנים עמוסות בתובנות, במחקרים, בהיכרות עם אנשים חכמים ומצחיקים שהפכו לחבריי הטובים - כמובן כל זה בשנות ה20 שלי שהן שנים שבהן מתעצבת האישיות הבוגרת שלנו.  בעיניי - לא יכולתי לבחור טוב יותר, גם בלימודי התואר הספציפי בהנדסת תעשייה וניהול, וגם בבחירת אוניברסיטת בן גוריון.  האוניברסיטה הפכה לבית שני שלי והאווירה הפתוחה, הלא רשמית, הבאר שבעית, הפכה את הלימודים לכיף עצום למרות העומס האקדמי. שנים אחר כך בתור מנהלת שמגייסת מהנדסים לאינטל, ניתן להגיד שמהנדסי התעו"נ של בן גוריון הם בטופ של הרשימה שלנו. ​

DataSc.webp