קיימים פערים משמעותיים במדדי הבריאות בין הנגב לבין מרכז הארץ. אמנם נעשו בשנים האחרונות מספר שינויים מבורכים (כגון: תמריצים לכוח אדם, הרחבת ההכשרה של כח אדם במקצועות הבריאות, מבחני תמיכה לקופות החולים עבור השקעה בצמצום פערים, הוספת משתנה פריפריה לנוסחת הקצאת הכספים, החלטות ממשלה כולל על הקמת בית חולים נוסף בנגב וחיזוק בית חולים סורוקה ועוד). עם זאת, עדיין ישנם פערים רבים וקיים צורך בבחינת דרכים יצירתיות לחיזוק מערכת הבריאות בנגב לצורך קידום בריאות האוכלוסייה.
כנס מצפה החמישי לשוויון בבריאות בנגב, שאורגן על ידי פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר קרן דופלט ופרופ' גבי בן-נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות ופורום בריאות בנגב של הפקולטה למדעי הבריאות, הרשות לפיתוח הנגב, קרן מיראז' והפדרציות היהודיות בישראל, הוקדש השנה לנושא בריאות הילדים בנגב תוך התמקדות בשירות המונע לגיל הרך בבריאות הציבור, התפתחות הילד והצרכים הייחודיים של הילדים בחברה הבדואית.
הכנס התקיים באוניברסיטה ב 28.11.2017.
בדומה לכנסים הקודמים, ההכנות לכנס כללו עבודה מקדימה של קבוצות עבודה בנושאים שנבחרו. בכנס שותפים כל הגורמים העוסקים בנושא החל ממשרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, ספקי הבריאות השונים, נציגי הפדרציות היהודיות בישראל, אקדמיה והחברה האזרחית. בכנס הוצגו ניירות עמדה עם המלצות יישומיות בנושאים הנדונים לצורך הבאתם בפני בכירי מערכת הבריאות בארץ ומשרדי ממשלה רלוונטיים.
יו"ר ועדת הרווחה והבריאות ח"כ אלי אללוף התחייב בכנס על הקמת תת ועדה בנושא בריאות בנגב שבראשה יעמוד ח"כ מאיר כהן (אשר היה גם ממייסדי כנס מצפה עוד בהיותו ראש עיריית דימונה) ותשלב את חברי ועדת ההיגוי של כנס מצפה. הוועדה תעקוב אחרי יישום החלטות הממשלה בנושא בריאות שבחלקן לא התממש עדיין, זאת בדגש על בריאות ילדים. ח"כ שולי מועלם רפאלי התחייבה כי יתקיים דיון בהמלצות הועדה בשדולת הבריאות בכנסת. וראש עריית ירוחם קרא לכל הגורמים המעורבים בנושא בריאות ולכלל ציבור התושבים בנגב להרים קול מחאה על הפער הקיים בתשתיות הבריאות בנגב למול ייתר חלקי הארץ.
ההמלצות המרכזיות לקידום בריאות הילדים בנגב:
- דרושה רשות לאומית להפעלת השירות המונע: הרשות לשירות המונע לילד תהווה מוטת ניהול, תיאום, איסוף מידע והפעלה ממלכתית מרכזית לתפקידי בריאות הציבור בישראל - שילוב עם חוק רשות לגיל הרך. הרשות תאגד במסגרת מתוקצבת ארגונית-ממלכתית אחת את כל תשתיות טיפות החלב ושירותי הבריאות לתלמיד הקיימות והעתידיות בישראל, לרבות כוח האדם, המחשוב, הבינוי, והאחזקה השוטפת.
- המשך יישום החלטות / המלצות קיימות בנושא בריאות : החלטות ממשלה, ועדת אפק להרחבת שירותי הבריאות בגב, המלצות כנסי מצפה.
- תמריצים: הכנסת מדדי איכות בתחום בריאות ילדים, יישום מודל תמריצים לפגיות בתחומים של טיפת חלב והתפתחות הילד ותמריצים ייחודיים לכח אדם בנגב.
- כוח אדם: הבאת רופאי ילדים מומחים לדרום באמצעות בניית מעטפת של הכשרה, מחקר, אקדמיה ותמריצים כספיים שיביאו לשביעות רצון פרופסיונאלית.
- מודלים משולבים בית חולים - קהילה. עבודה במרכזי בריאות הילד - שירותי רפואה ראשונית, סיעוד, אשפוז יום והגעת מומחי על מאפשר העשרה מקצועית ויצירת מרכזי מצוינות עם הוראה ואקדמיה.
- רגולציה: קביעת תעריף להתפתחות הילד המומלץ ע"י משרד הבריאות כתעריף מחייב או הגדרת תעריף מינימום ע"מ שהקופות תגענה להסדרים ראויים עם היחידות, עידוד שיתופי פעולה בין הקופות, בדגש על ישובים קטנים ומרוחקים ו"צביעת" כספי קפיטציה של הקופות לפריפריה
- הקמת מרכזים אינטגרטיביים לגיל הרך - פיתוח מודל ייחודי של מצוינות לנגב - להעברה לכל חלקי הארץ תוך אינטגרציה בין תחום הבריאות לתחומים אחרים (חינוך, רווחה) וחיבור לרשות המקומית.
- קידום בריאות בילדים בגישת Healthy placemaking - המשך גיבוש "שולחנות" יישוביים לקידום אורח חיים פעיל ובריא בקהילה, יצירת תכניות ופעילויות מותאמי מקום של פעילויות בתחומי אורח החיים הפעיל והבריא לילדים, גיבוש שותפויות ייעודיות לתכנון ותקצוב פרויקטים.
המלצות ממוקדות לבריאות ילדים באוכלוסייה הבדואית:
- כוח אדם: ייעודי דובר השפה הערבית, תכניות הכשרה לכל אנשי מקצועות הבריאות (רפואה, סיעוד, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, קידום בריאות ועוד), מתן תמריצים לאנשי מקצועות הבריאות לעבוד בחברה הבדואית.
- תשתיות: הרחבת הקריה העל-אזורית לחינוך ושיקום בתל שבע; רצף טיפולי בין הרווחה, החינוך והבריאות (בית החולים והקהילה) תוך מעורבות של הרשות המקומית; חיזוק והנגשה של יחידות להתפתחות הילד; הנגשת הניידות (גנטיקה, ממוגרפיה...) עבור תושבי הפזורה; פיתוח מסגרות לילדים בגיל הרך עבור אימהות המבקשות להשתלב במעגל התעסוקה, לשם פיתוח הילדים והנשים, וצמצום ממדי העוני.
- התאמה תרבותית: אנשי מקצוע דוברי השפה הערבית , כולל מגשרות; שיתוף של אנשים מהקהילה בתכנון התערבויות ובהדרכות; העצמה של האוכלוסייה, בדגש על נשים, ומתן כלים מותאמים לקהילה.
- חינוך וקידום בריאות: קידום אורח חיים בריא בדגש על עידוד הנקה, תזונה נבונה, פעילות גופנית, עישון, עישון נרגילה, עישון פסיבי; הדרכות להורים בתחומי ההורות, הבריאות והבטיחות; שינוי הרגלים ואימוץ התנהגויות שיפחיתו תאונות ומחלות.
- הפחתת מומים מולדים ותמותת תינוקות: חידוש הפרויקט לצמצום תמותת תינוקות בקרב האוכלוסיה הבדואית ; פיתוח מודל להתאמה גנטית בשיתוף מנהיגי הקהילה ואנשי דת; הרחבה והנגשה של השירות הגנטי בקהילה; חיזוק ההדרכות בבתי ספר בנושא הגורמים למחלות גנטיות` פיתוח צ'יפ גנטי מותאם לחברה הבדואית` הכנסת בדיקות PGD (אבחון טרום השרשה) והרחבת בדיקות סיסי שילייה; עידוד נשים לביצוע בדיקות ומעקב היריון.
- הפחתת תאונות בית של ילדים באוכלוסייה הבדואית באמצעות גיבוש תוכנית לאומית והקצאת מקורות ייעודיים לנושא.
