היסטוריה של הארכיון
לאחר מותו, הוריש דוד אבידן את זכויות עזבונו לגברת ציפורן לוטם, אם בנו. הארכיון התגלגל בעקבות נדודיה לישובים שונים בצפון הארץ. פרופסור נסים קלדרון, שהיה בקשר רב שנים עם דוד אבידן בעקבות כתיבת עבודת דוקטורט על יצירותיו, פנה אל פרופסור יגאל שוורץ בהצעה שמכון הקשרים ירכוש את העיזבון. נציגים מטעם המכון, וכן מנהל ספרית האוניברסיטה והאחראית על ארכיון עמוס עוז, נסעו לביתה של ציפורן לוטם בישוב הרדוף שבגליל כדי לבדוק את האוסף, ולאחר שהתרשמו מהיקפו העבירו המלצה לרכישת העיזבון לפרופסור שוורץ. כך הגיע הארכיון למכון הקשרים.
היקף האוסף
הארכיון מכיל ספרים, טיוטות לתסריטים, שירים, מחזות ויצירות נוספות פרי עטו של אבידן. בנוסף, מצויים בו מחקרים וביקורות על יצירותיו, תכתובת ארוכה של היוצר עם גורמים בארץ ובחו"ל, תכתובת עסקית של החברות שאותן ניהל (חברת המאה השלושים וחברת NOW) , מאמריו שפורסמו בעיתונות יומית בכל התחומים, מאות פתקאות של הגיגים ומחשבות, ועוד פריטים רבים. כמו כן, בארכיון נמצאת מכונת הכתיבה המקורית ששמשה את אבידן.
