דוקטורנטים ונושאי מחקר

​אבי תירוש​

יישום גישת אקספלורצית הזהות בהוראה של מורים בבית ספר על יסודי

בהנחיית פרופ' חנוך פלום ופרופ' עידית כץ.

נקודת המוצא למחקר זה היא גישת האקספלורציה להבניית זהות בהוראה ובלמידה (Identity Exploration). גישה זו מוגדרת כ"בדיקה, חקירה והערכה מכוונת של הרלוונטיות והמשמעות של התוכן והפעילות הלימודית לתפיסה האישית של התלמידים מי הם ומי הם רוצים להיות". מטרה מרכזית בבסיס תפישה זו היא לפתח בקרב התלמידים מיומנויות אקספלורטיביות ויכולות רפלקטיביות הן בהקשר לחומר הנלמד והן בהקשר לתחומי חיים אחרים. המחקר מתבסס על תיעוד התנסויות ראשונות של מורים בהוראה ובלמידה על בסיס מודל קונספטואלי שנגזר מהגישה. השאלות העומדות במרכז המחקר הן כיצד מיושם מודל זה בהוראה בכיתה ומהם יחסי הגומלין בין הזהות המקצועית של המורה ובין תהליך היישום של המודל.

קורות חיים

איכות חיי העבודה, ערכים תרבותיים וערכי עבודה אסלאמיים בקרב מורי בתי ספר תיכוניים במערכת החינוך הערבית בישראל

שמי אפנאן עואד חאג' עלי, דוקטורנטית בחוג לחינוך אונ' בן גוריון, מנחה  פרופ' אסמעיל אבו סעד. אני עוסקת בבחינת הקשר בין ערכי העבודה האסלאמיים לבין איכות חיי העבודה כפי שהיא נתפסת על ידי מורים בבתי ספר תיכוניים ערביים, ואת מאפייני הערכים התרבותיים במערכת החינוך הערבית העל יסודית בישראל.

אציין כי, איכות חיי העבודה טמונה בהשפעתה הפוטנציאלית על רווחת העובד ובריאותו, על רווחת החברה וערכיה ועל תוצאות ארגוניות. המדגם, כולל מורי תיכון העובדים בבתי ספר תיכון משני איזורים בארץ, הדרום והצפון. כאשר, מחוז הצפון מייצג את האוכלוסייה הערבית בישראל הכוללת שלוש עדות; מוסלמים, נוצרים ודרוזים. לצורך בחינת שאלות המחקר והקשרים בין המשתנים אני מבצעת עיבודים סטטיסטיים מזה; עריכת מבחנים רב משתנים דוגמת ניתוח גורמים, ניתוחי MANOVA , ניתוחי רגרסיה, וניתוחי SEM תוך כדי שימוש בתוכנת SPSS ותוכנת AMOS.

רוטינות הוראה ולמידה ותרומתן לאפקטיביות בית הספר

בהנחיית פרופ' דורית טובין.

המחקר עוסק בחקר תהליכי הוראה ולמידה במטרה להבין את האופן בו הם מאורגנים כרוטינות ארגוניות, את יחסי הגומלין ביניהם, ואת האופן בו הם תורמים לאפקטיביות הארגון הבית ספרי.  למרות ריבוי תהליכי הוראה ולמידה, הלחץ הגובר לסטנדרטיזציה והישגים והמשאבים הרבים המושקעים בכך, בתי ספר רבים מגלים רק אפקטיביות חלקית בקידום הישגי התלמידים. מחקר זה מציע הסבר לפער כי הבעיה נובעת ממבנה לא מספיק מאורגן של תהליכי הוראה ולמידה ורוטינות עבודה בעלות חיבורים רופפים. המחקר מתבסס על תיאוריית הרוטינה הארגונית מתוך הנחה כי הבנת מערך הרוטינות של הוראה ולמידה יוכלו לסייע בהבנת הפעולות הנדרשות לצורך הכנסת שינוי ושיפור בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר.

גילה מנביץ-מלול​

למה הן פורשות? חוויות ופרשנות של תלמידות יהודיות וערביות בתחומי המדעים המדויקים

בהנחייתם של ד"ר הללי פינסון וד"ר יריב פניגר.

הספרות המחקרית מלמדת על פער מגדרי מתמשך במקצועות הSTEM: מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה במדינות המערביות. בישראל, נמצא פער דומה בבתי הספר היהודיים. לעומת זאת, בבתי הספר הערביים, הפער מצטמצם ואף מתהפך, בדומה למציאות בחברות מתפתחות אחרות. המחקר הנוכחי הוא מחקר פמיניסטי איכותני-נרטיבי השוואתי, הבוחן את הנרטיבים של תלמידות יהודיות וערביות באשר ללימודיהן במקצועות פיזיקה ומדעי המחשב. מטרת המחקר היא להעמיק את ההבנה לגבי חוויותיהן של תלמידות פיזיקה ומדעי המחשב מסביבות תרבותיות וסוציו-אקונומיות שונות, ופרשנותן לגבי הגורמים המעודדים את התמדתן במקצועות אלו לעומת הגורמים לפרישה של חלקן.

קורות חיים

​

יעל גייפמן​

המחקר ינסה להתחיל לענות על השאלה האם קיום של תחושת מצפן פנימי אותנטי הוא בבחינת צורך בסיסי, על פי הקריטריונים שמציגים דסי וראיין בספרם האחרון (2017). המצפן הפנימי האותנטי (Authentic Inner Compass; AIC) הינו מושג חדש, המעוגן בתיאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2017), ומוגדר כתחושה שהאדם יודע מה באמת חשוב לו ומה הוא מעריך; דהיינו, תחושה שיש לאדם ערכים, שאיפות, נטיות עניין ומטרות אשר נותנים לו כוון בחייו, נחווים כאוטונומיים ואותנטיים, ומאפשרים תכנון וההכוונה עצמית במצבי בחירה (Assor, 2018). על פי עשור (2018), החוויה של קיום מצפן פנימי אותנטי, הינה מרכיב חיוני של הצורך הבסיסי באוטונומיה.

קורות חיים

יעל נווה קדם

המחקר בוחן את השפעתו של איום קיומי על שני סוגים של ערכים פרו חברתיים, בנובלנטיות ואוניברסליזם. על מנת להבין את המשתנים העומדים בבסיס תגובות פרו-חברתיות שונות לאיום קיומי, אני משלבת במחקר זה בין תאוריית הערכים של שוורץ לבין תיאוריית ניהול האימה. באופן ספציפי, אני מבחינה בין השפעותיו השונות של איום קיומי על סוגים שונים של ערכים פרו חברתיים. השערתי היא כי איום קיומי מוביל לשינוי ערכים והתנהגויות פרו חברתיים, וכי לסוג הערך הפרו חברתי, לאוריינטציה הפוליטית של אלו החשופים לאיום קיומי ולמקור האיום, חשיבות רבה להבנת שינויים אלה.

קורות חיים

מאיה שירן​

אילמות סלקטיבית בראי מודל המערכות האקולוגיות להתפתחות הילד

בהנחיית ד"ר אורטל סלובודין.

המחקר שלי מנסה לשרטט מודל אקולוגי- תרבותי של התופעה המוגדרת כאילמות סלקטיבית. אילמות סלקטי​בית הינה הפרעת חרדה חברתית של הילדוּת שבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת לדבר בסיטואציות חברתיות. המחקר מתבסס על תיאורית המודל האקולוגי של ברונפנברנר ומבחין בין ארבעה מעגלים קונצנטריים המגדירים את המערכות שסובבות את חייו של הילד ואת השפעתן על נתיבי ההתפתחות שלו.  באופן ספציפי, מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח מודל תיאורטי שיטתי, הבוחן את תרומת של משתנים אישיותיים, משפחתיים, תרבותיים ואקולוגיים להתפתחותה ושימורה של הפרעת האילמות הסלקטיבית.

 קורות חיים​

גורמים מעכבים ותומכים בשילוב משחק דיגיטלי בהוראה ובלמידה בבית ספר תיכון

בהנחיית: פרופ' דורית טובין

המחקר בוחן את הגורמים והמנגנונים המעכבים והמעודדים שילוב של משחק דיגיטלי בהוראה ובלמידה, בראי התאוריה המוסדית החדשה. לפי תאוריה זו, בעוד שתהליכי ההוראה והלמידה המסורתיים מוסתרים מעיני הסביבה ומנצלים את רוב משאבי בית הספר, שילוב חדשנות טכנולוגית כמו משחק דיגיטלי, מתנהלת במישור הסמלי, בהיקף קטן, תוך שיווק משמעותי לסביבה. כך מציג בית הספר חדשנות לסביבתו, אך מונע מחדשנות זו לחלחל לתהליכי הליבה המסורתיים של הלמידה וההוראה. במחקר יעשה שימוש במתודת משולבת של שיטות כמותיות ואיכותניות. ממצאי המחקר יסייעו להעמיק את ההבנה התיאורטית לגבי המנגנונים המעורבים בשילוב ו/או דחיה של חדשנות טכנולוגית ולגיבוש תובנות מעשיות לגבי הדרך האופטימלית לשילוב הוראה ולמידה מבוססת משחק דיגיטלי.

קורות חיים

מתן ברק​​

התחום שאני חוקר הוא פדגוגיה דיאלוגית, המדגישה את איכות הדיבור והתקשורת של מורים ותלמידים כמניעה ומזינה למידה, חשיבה, ביטוי עצמי וערכים של כבוד ושוויון. אני מתמקד במפגש בין העקרונות והפרקטיקות הדיאלוגיות ובין ההקשרים החברתיים והתרבותיים העוטפים כיתות, מורים ותלמידים בחינוך הציבורי, ובחינה ביקורתית של תהליכי שינוי בהקשר זה. אני מנתח נתונים במתודות אתנוגרפיות בלשניות שתועדו במסגרת שותפות מחקר-שדה – שותפות בה אני בעצמי אחד מהחוקרים-השותפים. שותפות זו מתמקדת בדיאלוג לימודי פורה בהוראת העברית בכיתות ד'-ו'. בין היתר, אני בוחן עמדות קריאה של מורות ביחס לטקסטים מתכנית הלימודים וכיצד עמדות אלו נפגשות עם עמדות דיאלוגיות ובמתחים שסביב הניסיונות לכינון נורמות שיח דיאלוגיות בכיתה.​

קורות חיים

נועה אזולאי​

נעשים אזרחים: רפלקסיביות אזרחית כמרכיב מפתח בעיצובו של הסובייקט האזרח בקרב צעירים בישראל

המחקר בהנחיית ד"ר הללי פינסון ופרופ' עדנה לומסקי פדר מהאוני' העברית. מטרתו של המחקר היא ללמוד כיצד צעירים בישראל "מרגישים כאזרחים"

(Jones, 2008) כלומר לבחון, לתאר ולהמשיג את התהליך בו מתעצבת זהותם האזרחית של צעירים בישראל היום. זאת תוך בחינת מקומו והשפעתו של השירות הצבאי על תהליך זה. מושג מרכזי אותו פיתחתי לשם כך הוא "רפלקסיביות אזרחית", שמנסה לעמוד על הפרשנויות השונות ועל המשמעות שנותנים הצעירים, למפגשים השונים שלהם עם המדינה, בעיקר בהקשר של שירותם הצבאי. 

המחקר הוא מחקר אורך איכותני נרטיבי, ש"הולך לצידם" (Thompson, Holland, Mcgrellis, Bell, Henderson & Sharpe, 2004) של הצעירים, במסגרתו אני פוגשת את משתתפי המחקר ב- 3 נקודות זמן: האחת בשבוע גדנ"ע במהלך לימודיהם בתיכון, השנייה במהלך שירותם הצבאי (או מסלולים מקבילים) והשלישית, כשלוש שנים לאחר שחרורם מצה"ל. 

קורות חיים

ניר קורן​

בהמשך לעבודת התזה שלי שעסקה בתהליכי פוליטיזציה ודה-פוליטיזציה בחינוך לאזרחות בישראל ב-20 השנים האחרונות, עבודת הדוקטורט שלי מבקשת לבחון את דרכי ההתמודדות של מורים ומורות המגדירים עצמם כ"אנשי חינוך פוליטי" עם אותם תהליכים. ספציפית, המחקר מבקש לבחון את האופנים בהם מורים פוליטיים מגיבים ומתמודדים עם החדירה של שיח נאו-לאומי אל תכניות הלימודים ואל מדיניות החינוך בישראל במסווה של "א-פוליטיות" או  "ממלכתיות". המחקר מבקש להתחקות אחר המשא ומתן אותו מנהלים המורים, שתופסים עצמם כמשתייכים להגדרה הרחבה של "חינוך פוליטי", עם שינויים אלו. המחקר יתרום לא רק להבנה של אותם מורים פוליטיים ושל התהליכים החינוכיים שהם מובילים, אלא גם לשיח רחב יותר - הן על ההמשגה של ה'פוליטי' ושל 'דה-פוליטיזציה' והן להבנה של התהליכים בהם שיח ימני נאו-לאומי ופופוליסטי מתקבל במערכת.

קורות חיים

סמר אלדינה​

להכיר את ה'אחר' בגיל הרך: מחקר התערבות בגני ילדים ישראליים.

יחסים בין קבוצות בקונפליקט מאופיינים בדרך כלל בתפיסות סטראוטיפיות ועמדות שליליות כלפי הקבוצה "האחרת". אחת הגישות המרכזיות בתחום הפסיכולוגיה החברתית המשמשת כבסיס להפחתת תפיסות שליליות וצמצום דעות קדומות כלפי האחר הינה תאוריית המגע הבין קבוצתי (Allport,1954). מחקרים בקרב מבוגרים מלמדים כי מגע בין קבוצתי יכול להפחית דעות קדומות ולשפר את היחסים החברתיים, אך עם זאת מעט מאוד ניסיונות נעשו לקדם מפגשים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית לפני הכניסה לבית הספר.

משא ומתן על תוכן וגבולות הפרופסיה - המקרה של קלינאיות התקשורת בבית הספר היסודי

בהנחיית: ד"ר גליה פלוטקין עמרמי ופרופ' דורית טובין.

מזה שלושה עשורים מועסקות במערכת החינוך בישראל קלינאיות תקשורת ומטפלים ממקצועות בריאות נוספים, כחלק ממערך התמיכה בתלמידי החינוך המיוחד. אך גם כיום, כשלושים שנה לאחר שנחקק החוק, נתקלות קלינאיות התקשורת בחיי היום-יום בקשיים ובקונפליקטים רבים בעבודתן במערכת החינוכית. השתלבותו של המקצוע במערכת עדיין איננה ברורה דיה, והפרקטיקה של קלינאיות התקשורת כנשות טיפול במערכת העוסקת בחינוך, דורשת הבנה ופיענוח. מטרתו של המחקר הנוכחי לנסות ולהעמיק את ההבנה לגבי השפעותיה של הזירה החינוכית על עיצוב הגבולות והמטלות של הפרופסיה קלינאות התקשורת, ועל קלינאיות התקשורת המועסקות בה.

המחקר מבוסס על השיטה של חקר מקרים מרובים, ומתחקה לעומק אחר שישה מקרים המוגדרים כ- 'מערך העבודה והטיפול של קלינאית תקשורת, בתלמיד המאובחן ברצף האוטיסטי (ASD) בכיתת תקשורת, בבית ספר יסודי רגיל'.  השאלות העומדות במרכז המחקר הן: כיצד  תופסות הקלינאיות ושותפי התפקיד שלהן את מטלות הפרופסיה במערכת החינוך, באלו דרכים משפיע רצף הפעולות - אבחון, הסקה וטיפול, על עיצוב המטלות, ומהם נושאי המשא ומתן עם שותפי התפקיד.

​קורות חיים​​

 רבקה אלקובי

גישה תרבותית לשילוב ילדים עם ASD בחינוך הרגיל – עמדות של אימהות חרדיות

נושא המחקר "גישה תרבותית לשילוב ילדים עם ASD בחינוך הרגיל – עמדות של אימהות חרדיות", מטרת המחקר היא להבין עמדות אימהות חרדיות לגבי שילוב ילדים עם ASD ולגבי השימוש בשירותים פסיכולוגיים. שאלות המחקר הן: מהן עמדות האימהות חרדיות לגבי שילוב ילדים עם ASD ולגבי שימוש בשירותים פסיכולוגיים?

במחקר תשתתפנה 40 אימהות לילדים בגילים 6-14. מתוכן, 10 חרדיות שלהן ילד המאובחן עם ASD המשולב בבית ספר רגיל; 10 חרדיות להן ילד עם התפתחות תקינה שבכיתתו משולב ילד עם ASD; ו-10 חרדיות נוספות שלהן ילד, אך אין לו קשר לילד משולב עם ASD. כקבוצת ביקורת, ירואיינו 10 אימהות חילוניות, שלהן ילד שאין לו קשר לילד משולב עם ASD.

המחקר יערך במתודולוגיית המחקר האיכותני, באמצעות ראיונות מובנים למחצה. כאשר לכל קבוצת אימהות ראיון שונה במקצת. הראיונות מכילים כעשרים שאלות.

 קורות חיים

 המפגש בין הורים, מומחים וסגל בית הספר במסגרת רפורמת "הכלה והשתלבות" - כיצד מתעצבות החלטות הוריות בנוגע למסגרת החינוכית שילדם ילמד בה?

בהנחיית: ד"ר גליה פלוטקין עמרמי, ד"ר הללי פינסון.

מחקר זה עוסק במימוש זכות הבחירה שניתנה להורים ברפורמת "הכלה והשתלבות" שמטרתה שילוב והכלה של תלמידים עם צרכי חינוך מיוחדים במערכת החינוך הכללית. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון, לתאר ולהמשיג את התהליך שבו מתעצבות החלטות ההורים. לצורך כך יבחנו האופנים בהם הבדלים בהון העצמי החברתי והתרבותי של ההורים ואידאולוגיות חברתיות הקשורות להורות ולתפיסות על מוגבלויות משפיעים על תהליך הבחירה.

קורות חיים