הבדלים בין מערכת החיסון של זכרים ונקבות, תכנון כמותי של בקרים ומעקב אחר חלבונים וגנים כבסיס למציאת טיפולים במחלת הגלאוקומה, מחקרים אלו הוצגו במסגרת אירועי יום המדענית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
'יום המדענית' צוין ב-9/5 באירוע שייערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אירועי יום המדענית כללו פאנל חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון, הרצאות בסגנון TED של תלמידות דוקטורט ותלמידות תיכון הזוכות בפרס הפרויקט המצטיין. כמו כן התבצעה חלוקת פרסים לזוכות בפרס ציון לשבח עבור פרויקטים מצטיינים ולזוכות בפרס הפוסטר המצטיין בתחרות הפוסטים שתפתח את האירוע.
מטרת האירוע היא לחגוג את הישגיהן של נשים ונערות במחקר בתחומי ה-STEM, מתוך רצון לעודד נשים ונערות נוספות ללימודים ומחקר בתחומים אלו.
"השנה, ציינו לראשונה באוניברסיטה את הישגיהן של חוקרות בתחומי ה-STEM. במסגרת האירוע הצבנו זרקור על הישגיהן של תלמידות מחקר ותלמידות תיכון בתחומים אלה באירוע משותף של המשרד להוגנות מגדרית וסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח", מספרת ד"ר הללי פינסון - יועצת הנשיא להוגנות מגדרית.
"שיתוף מדע וידע הוא דבר כה חשוב ומשמעותי", אמרה הדוקטורנטית שני גלעוז מהמחלקה למדעי החיים אוניברסיטת בן גוריון בנגב. גלעוז תרצה על מחקר בו לקחה ובו לראשונה נבחנו ההבדלים בין מערכות החיסון של זכרים ונקבות. המחקר מצא כי בעוד שגברים נוטים לחלות יותר במחלות זיהומיות מאשר נשים, מערכת החיסון אצל נשים מגיבה בעוצמה רבה יותר לזיהומים והן מתאוששות מהר וטוב יותר מפציעות. עם זאת, שיעור הנשים החולות במחלות אוטואימוניות, מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת מערכות שונות בגוף, גבוה משמעותית מאשר גברים. המחקר מצא כי ההבדל בביטוי הגנים בסוג מסוים של תאי מערכת החיסון הוא שיכול להסביר הבדלים אלו.
מחקר נוסף שיוצג על ידי מוריה אלקיים, דוקטורנטית מהמחלקה להנדסת חשמל, עוסק בתכנון כמותי של בקרים עבור ממירים המחוברים לרשת החשמל. באמצעות ניתוח במישור הזמן ומישור התדר ניתן להפיק את מלוא האנרגיה הפוטנציאלית משילוב מקורות אנרגיה בהיקף נרחב, תוך התחשבות באיכות ואמינות האספקה ברשת החשמל. "אחת האסטרטגיות העולמיות להפחתת פליטת מזהמים, ירידה ביצירת גזי חממה והתמודדות עם ההתחממות הגלובלית הינה מעבר לייצור אנרגיה מבוזר, מבוסס מקורות אנרגיה מתחדשים, כגון: שמש, רוח וכיוצא בזאת", מספרת אלקיים. "כתוצאה מכך, מרכיב האנרגיה המתחדשת בסך האנרגיה המיוצרת עולה מדי שנה ועומד להגיע בחלק ממדינות ל-100% עד שנת 2050. עד עתה, אחוז ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים היה שולי מכיוון שלצד היתרונות הברורים בניצולם, לא ניתן להסתמך על זמינותם עקב גורמים סביבתיים, וככל שיעשה בהם שימוש רחב היקף כך עלולה יציבות הרשת ואמינות האספקה להיפגע".
שרי טבק, דוקטורנטית מהמחלקה לפרמקולוגיה וביוכימיה קלינית תספר על שימוש בשיטות מגוונות וחדשניות שכוללות הנדסת חלקיקים, מעקב אחר חלבונים וגנים והתמקדות בתכונות פיזיקליות של ננו-חלקיקים על מנת לספק מידע אודות תפקידם של אקסוזומים (ננו-חלקיקים ביולוגיים, המצויים בגוף האדם ומשמשים לתקשורת בין תאית). במסגרת המחקר נבחנו תפקידם של אקסוזומים בהעברת אותות בין שני סוגי תאים המצויים במערכת הניקוז של העין ואחראים על ויסות הנוזל התוך עיני. תוצאות המחקר מהוות בסיס לפיתוח גישות עתידיות לטיפול באספקטים שונים של מחלת הגלאוקומה (מחלקה כרונית הגורמת לעיוורון).
שני גלעוז, מוריה אלקיים ושרי טבק הן חלק מהדוקטורנטיות הזוכות בפרס הפרויקט המצטיין מטעם המשרד להוגנות מגדרית ולשכת סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח. הוועדה המדעית של הפרס החליטה להעניק 4 פרסי הצטיינות לדוקטורנטיות מפקולטות שונות, וכן להעניק 3 פרסים לפרויקטים של תלמידות תיכון הלוקחות חלק בתוכנית אלפא של מרכז חוסידמון ובמסגרת הפרויקט מתנסות במחקר במעבדות שונות באוניברסיטה.
