בעבר נהוג היה לפנות בכתיבה לקהל הרחב בלשון זכר.
במקומות מסוימים הנוהג נשמר עד היום בקנאות רבה, בלי נימוק משכנע לכך. 
זאת ועוד, לאחרונה נערך מחקר המראה שכתיבת כתיבת הוראות בבחינות המתאימה למגדר הנבחנים והנבחנות יכולה לשפר את הישגי התלמידות בהשוואה להוראות הפונות לנבחנים בלשון זכר. 
ראו הסבר במאמרן של תמר קריכלי-כץ וטלי רגב

זוהי, אפוא, סיבה מצוינת להימנע מלכתוב בשפה מגדרית, בכלל ובניסוח בחינות בפרט.


קראו את ההמלצות הבאות וראו שאין מדובר במאמץ גדול. ההמלצות הבאות הן מתוך כמה מאמרים קצרים שנכתבו בנושא.
מי שירצו לקרוא עוד וליישם את הגישה בכתיבה בכלל, ולא רק בבחינות, יוכלו למצוא מידע מורחב בקישורים הבאים:

» רוזין רוזנבלום - ארבע שיטות מנצחות לכתיבה נייטרלית

» כנרת יפרח - 'זכר ונקבה במיקרו-קופי: ארבעה עקרונות והגיג'

» דפנה בן-יהושוע וליבי רן - 'איך לא תעליבו אף מגדר בכתיבה שלכם?'

» מדריך של EWISE Marketing לכתיבה ביוניסקס

» אורלי ניטיס יעקובי על כתיבה בסגנון אישי​

» המדריך לכתיבה שוויונית של דפנה אייזנרייך

»​ בדף הפייסבוק "דברו אלינו"


שש הצעות לכתיבה שוויונית-מגדרית שראוי ליישם בבחינות:

  1. ריבוי: במקום ציווי בלשון זכר יחיד כמו "כתוב", "סמן", "בחר את התשובה הנכונה" וכן הלאה, אפשר להמיר ללשון רבים (ורבות): "כתבו", "סמנו", "בחרו" וכדומה.

  2. חזרה: "מוזמנות ומוזמנים לכתוב..."

  3. שמות פועל ופעולה: "נבקשך לכתוב בעמוד הבא... או "החלק הבא עוסק בכתיבה יוצרת"

  4. גוף ראשון: במקום לומר "עד כה כתבתם על כללי היסוד", נאמר "עד כה כתבנו על כללי היסוד".

  5. גוף שני: יש מילים שניתן לכתוב בגוף שני בזכר ונקבה בלי שימוש בלוכסן ("אם את/ה מעוניין/ת להירשם, לחצ/י כאן")—למשל: "אם בחרת לענות על כל השאלות....". במקרים מסוימים אפשר לעבור לזמן עתיד רבים ("אם תרצו לענות על כל השאלות..."), אבל גם הגוף היחיד בהחלט אפשרי ליישום ("אם ברצונך לענות ...", "רוצה לענות על כל השאלות?...")

  6. גיוון בדוגמאות: בשאלות שב​הן מופיעות דוגמאות של מקצועות או עיסוקים, למה שלא נציג חלק כנשים וחלק כגברים? זה מתאים אם למשל יש דוגמה העוסקת בדוקטורנט וגם דוקטורנטית. במקביל אפשר ומומלץ להשתמש בדוגמאות גבריות על תפקידים ומקצועות הנפוצים בקרב נשים ולהפך. ולא, בבקשה, לא לכתוב רק על "רופאים ואחיות" או "מנהלים ומזכירות". כך נוכל לבטא מציאות מגוונת, צבעונית ורבת-פנים.

עם מעט תשומת לב, שינויים קלים בסגנון הכתיבה שלנו ישפיעו על התרבות המגדרית שלנו וגם ישפרו את הישגים של חלק ניכר מהאוכלוסייה הסטודנטיאלית.

בהצלחה לכולנו, ולחיי שפה שוויונית יותר​