​במיוחד בתקופת הבחינות (אבל לא רק...)

הידעת? כתיבה שוויונית מגדרית משפרת הישגים​

בעבר היה נהוג לפנות לקהל הרחב בלשון זכר[1]. במקומות מסוימים הנוהג נשמר עד היום בקנאות רבה, לעיתים בהסתמך על קביעתה של האקדמיה ללשון העברית כי "צורת הזכר בעברי​​ת משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות..."

כאן המקום לשאול:

האמנם? האם באמת צורת הזכר יפה גם לנשים?

 

בואו ניכנס רגע לראש של אישה, נערה או ילדה הקוראת טקסט שפונה אליה בלשון זכר.

אישה שקוראת טקסט כזה עשויה לחשוב "האם הטקסט הזה באמת פונה גם אליי?"

אכן, בארץ ובעולם כבר הכירו בהשלכות של אפליה מגדרית לשונית על התרבות ועל החברה, ולכן החלו לפעול לצמצם אותה ולקדם שפה שוויונית.

 

מדוע?

לשימוש בשפה שוויונית חשיבות כפולה.

ראשית, שפה שוויונית מעבירה מסר של שוויון והכללה, ותורמת לביסוס נורמות של הוגנות מגדרית.

שנית, מחקרים מראים שלנוסח הפנייה יש השלכות רבות על תגובת הקהל. נוסח הפנייה יכול להשפיע, בין היתר, על מידת המעורבות של הקוראות (והקוראים) בטקסט, על תשומת הלב, על האסוציאציות שיעלו, על הרגשות שיתעוררו ועל התגובות. השלכות רחבות מאוד.

 

ומה באשר לבחינות?    

שמעו משהו מרתק: מחקר שנערך לאחרונה הראה שהוראות המותאמות לשני המינים (נבחנות ונבחנים) עשויות להביא לשיפור הישגי הנבחנות! זוהי, אפוא, סיבה מצוינת להימנע משפה מגדרית ככל האפשר ובפרט בבחינות.

 

איך נעשה זאת? 

לא תאמינו כמה זה פשוט!

קראו את ההמלצות הבאות ותראו שלא מדובר במאמץ גדול.


​

[1] פעמים רבות יצוין בהערה ש"הטקסט נכתב בלשון זכר, אך פונה לכל המינים" אך כמה באמת יקראו הערות שוליים? וכמה יזכרו אותה במהלך הקריאה? ובעיקר – האם הערה כזאת מוחקת את חוסר השוויון שבפנייה מסוג זה?



 

שש הצע​ות לכתיב​ה שווי​​​ונית-מגדרית שראוי ליישם בבחינות. (גזרו ושמרו)

  1. ריבוי: במקום ציווי ​בלשון זכר יחיד כמו "כתוב", "סמן" או "בחר את התשובה הנכונה" –  אפשר לכתוב בלשון ריבוי: "כתבו", "סמנו", "בחרו" וכדומה.​​
  2. פירוט: לפעמים אפשר (ולא ארוך מידי) פשוט להוסיף מילה: "מוזמנות ומוזמנים לכתוב..."
  3. שמות פועל ושמות פעולה: " נא לכתוב בעמוד הבא..." או "הכתיבה בעיפרון בלבד".
  4. גוף ראשון: במקום לומר "עד כה כתבתם על כללי היסוד"—אפשר לומר "עד כה כתבנו על כללי היסוד".
  5. גוף שני: יש מילים שנכתבות בא​ופן זהה לשני המינים, למשל, בעבר: "אם בחרת לענות על כל השאלות....",  או זמן עתיד רבים: "אם תרצו לענות על כל השאלות...",  או גוף יחיד: "אם ברצונך לענות ...", וגם "רוצה לענות על כל השאלות?...". כך גם נטיית חלק ממיליות היחס, למשל: "שלך", "אותך", "בך" ועוד.
  6. גיוון בדוגמאות: בשאלות שבהן מופיעות דוגמאות של מקצועות או ע​​יסוקים, למה שלא נציג חלק כנשים וחלק כגברים? אפשר לכתוב למשל על "מהנדס שעוסק בפיתוח מחליף חום" וגם על "מהנדסת שעוסקת בפיתוח ראקטור". במקביל אפשר ומומלץ להשתמש בדוגמאות גבריות על תפקידים ומקצועות הנפוצים בקרב נשים ולהפך.

ובבקשה בבקשה, הבה נימנע מלכתוב על "רופאים ואחיות" או "מנהלים ומזכירות".

כך נוכל לבטא מציאות מגוונת, צבעונית ורבת-פנים.


איפה עוד זה פוגש אותנו?

עכשיו אפשר לחשוב איך השפה יכולה להשפיע בטקסטים אחרים כמו:

קולות קוראים למלגות ולקרנות מחקר, הזמנה ליום פתוח, תוכניות לימודים ועוד ועוד... 

במעט תשומת לב שינויים קלים בסגנון הכתיבה שלנו ישפיעו על התרבות המגדרית שלנו וגם ישפרו את הישגים של חלק ניכר מהאוכלוסייה הסטודנטיאלית.


אז בואו נלך על זה!
בהצלחה לכולנו, ולחיי שפה שוויונית יותר

תרצו ללמוד עוד על כתיבה שיוונית?

ההמלצות הנ"ל הן מתוך כמה מאמרים קצרים שנכתבו בנושא. ניתן למצוא מידע מורחב בקישורים הבאים:

»​​ ​רוזין רוזנבלום - ארבע שיטות מנצחות לכתיבה נייטרלית

»​​ כנרת יפרח - 'זכר ונקבה במיקרו-קופי: ארבעה עקרונות והגיג'

»​​ דפנה בן-יהושוע וליבי רן - 'איך לא תעליבו אף מגדר בכתיבה שלכם?'

»​​ מדריך של EWISE Marketing לכתיבה ביוניסקס

»​​ אורלי ניטיס יעקובי על כתיבה בסגנון אישי​

»​​ המדריך לכתיבה שוויונית של דפנה אייזנרייך

»​​ בדף הפייסבוק "דברו אלינו"

»​​ מאמרן של תמר קריכלי-כץ וטלי רגב:​ פניה בלשון זכר או בלשון נקבה? כיצד לשון הפניה משפיעה על הצלחת נשים במבחנים או: האם השפה הע​ברית מכשילה נשים במתמטיקה?"​ ?Do gendered languages fail women in math


וגם, בקרוב: הרצאה וסדנה לכתיבה שוויונית מטעם המשרד להוגנות מגדרית. עקבו אחר ההודעות.
​