$$News and Reports$$

07 נוב' 2022

​​​​"הייתי בהרבה תערוכות בארץ ובעולם ואני מוכרחה להגיד שהתערוכה הזאת והעבודות המוצגות בה, הן ברמה בינלאומית!" כך פתחה את דבריה ד''ר רונית מילאנו, ראש התכנית ללימודי אומנות בקמפוס אילת בתערוכה של  14 בוגרות המחלקה שהתקיימה ביום שבת האחרון, 5.11.

התערוכה מוצגת בגלריית אמני אילת. אירוע פתיחה התערוכה התקיים בנוכחותו של פרופ' יניב פוריה, דיקן קמפוס אילת, מר עמי לוי, רמ"ן קמפוס אילת, מר אלי לנקרי, ראש עריית אילת, מר מתן בארי, סגן ומ"מ ראש העיר, פרופ' דניאל אונגר, ראש המחלקה לאמנויות, ד"ר רונית מילאנו, ראש התכנית ללימודי אמנות בקמפוס אילת, מר נועם גונן, מרצה במחלקה ואוצר התערוכה, הגב' שירה קשת, מובילת הגלריה, חברות הסגל המנהלי של האוניברסיטה, וכמובן האמניות הבוגרות ופעילים שונים בתחום האמנות והתרבות ותושבי ותושבות העיר אילת.

רגע לאומנויות.jpg

רגע לאומנויות2.jpg

(צילום: מאור פייט)

התערוכה היא עבודת הגמר של הסטודנטיות אשר סיימו את התואר הראשון שלהם במחלקה לאומנות, וכמדי שנה התוצרים מוצגים לקהל הרחב בגלריית אמני אילת.

 

פרופ' יניב פוריה, דיקאן קמפוס אילת, פתח בדבריו את טקס פתיחת התערוכה:

"שם פרשת השבוע שקראנו היום בבית הכנסת הוא לֶךְ-לְךָ. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה המחבר השתמש גם במילה לֶךְ וגם במילה לְךָ, הרי מספיק לומר לֶךְ. המילה לְךָ, משמעותה שבנדודים תגיע גם אליך. תלמד מי אתה. המיצגים שמוצגים לפנינו מלמדים אותנו כי המציגות בחרו ללכת באומץ אל עצמן, והן חלקו איתנו אירועים חשובים וקשים מעברן. אירועים אילו לא מאפשרים לנו הצופים להתעלם ממציאות חיינו, ודורשים כי נכיר ונלמד עד כמה קשים חייה של האישה בחברה הישראלית."

 

מר נועם גונן, מרצה במחלקה ואוצר התערוכה, בדבריו בטקס הפתיחה:

 "בוגרות התואר הראשון במחלקה לאמנויות בקמפוס אילת מציגות תערוכה מגוונת ורגישה הנותנת ביטוי למגוון קולות. היצירה האמנותית, הנלמדת במהלך התואר לצד הקורסים העיוניים, מהווה קרקע פוריה לעיבוד סוגיות שונות וחוויות חיים. עבודות האמנות נוגעות במנעד נושאים רחב – החל באישי (סוגיות הקשורות בהורות, בחירות בחיים, רגשות, זיכרונות) וכלה בציבורי/חברתי (סוגיות כגון מסורת מול מודרניות, או נושאים חשובים ובוערים כמו אלימות בגני ילדים וניצול מיני של נשים) – בשלל דימויים אמנותיים"

ד"ר רונית מילאנו, ראש התכנית ללימודי אמנות בקמפוס אילת נשאה גם היא דברים מרגשים בטקס פתיחת התערוכה:

"העבודות, שהן תוצר של תהליך עבודה אישי, מחקרי ומתמשך, מייצרות עבור הצופה את פסיפס הסטודנטים של אותו מחזור לימודים. מגוון המחשבות, הנטיות האסתטיות, והפרקטיקות האמנותיות, משקף את העושר ואת רוחב השיח שמתקיים במרחב הלימודי בקורס עניין אישי". עבורי, זוהי ההתגלמות החזותית של חוויית הלימוד והיצירה לאורך שלוש שנות הלימודים בתואר. אני מאחלת לבוגרינו מיצוי של כלֵי היצירה ויישומם בכל תחומי החיים. המאמץ העיקרי שלנו, כסגל, הוא לייצר מחלקה שתהיה גם חממה מקצועית וגם בית. ומבית, כידוע, לא נפרדים. אתם חלק מהמחלקה לתמיד, והתערוכה שהקמתם הינה הביטוי החזותי של הווייתכם כחוליה בשרשרת המשפחתית של המחלקה לאמנויות".

בתערוכה מעוררת השראה תוכלו למצוא את עבודתה של טל טליה אהרון, שנוצרה בהשראת ילדיה התאומים אשר נפטרו בגיל חודש לאחר שנולדו פגים. לטל היה חשוב לשמור על זכרם אחרי שלא דיברה עליהם במשך 15 שנה. במסגרת עבודתה היא יצרה 2 מסגרות עשוית עץ טבעי, ללא ליטושים וללא שיפוצים. 

צילום מאור פייט.jpg

('בֵּין', ענפים של עץ שיטה, על​ים, ברגים, דבק, חבל, 90 X 90  ס"מ)

מפריד כחול.jpg"החבל שממלא את חלל המסגרות מזכיר את חבל הטבור הקושר בין דברים, נותן חיים ומקשר בין החיים ומהמוות. שתי מסגרות העץ הגדולות אותן טל יוצרת מדמים שני חלונות צפים, מבעדם ניתן לראות את העולם, תלויים בין שמיים וארץ. הם נדמים כעיבודים פיסוליים לציוריו המופשטים של מארק רותקו, וכמוהם הם מזמינים את הצופה להרהור מדיטטיבי. יחד עם זאת, עם ההתוודעות לנסיבות הכואבות אליהן העבודה מתייחסת, המסגרות השקופות רומזות אולי גם לחלל מסוג אחר – האינקובטור – ואילו החבל, אשר ספק-חוסם ספק-מאפשר את ההתבוננות מבעד לחלונות, הופך לאיזכור לחבל טבור אשר יונק כוחותיו מהקרקע.

מפריד כחול.jpg

גם עבודתה של לירז שלמה שחרור, מוצגת בתערוכה ועוסקת בתופעה הקשה ולמרבה הצער – המוכרת של התעללות בילדים במסגרות חינוכיות. 

פחד משתק.jpg

('פחד משתק', לירז שלמה שחרור, הדפסה על קנבס, 21X30 ס"מ כל יחידה)

מפריד כחול.jpgבמבט ראשון, בגובה עיניים ממוצע, הצופה פוגש/ת שורת תצלומים של ציורים צבעוניים, לכאורה חזות הנעשה בגן. אלא שבכל ציור צבעוני שכזה, מופיע חור שחור. מתחת לשורת הציורים, בגובה עיניי ילד או ילדה, קיימת מציאות אחרת. המקרבן אינו נראה, זהותו חשאית, מוסתרת. הילדים, חשופים ופגיעים, מושפלים, בתוך רקע שהולך ומתמוסס, נעלם. מצד אחד, הבחירה הזו מעצימה את המיקוד על הילדים, סבלם והבעת הפנים והגוף, ומצד שני מדגישה את העולם שחרב, שנמחק במחי יד.

 "ברגע שהילדים שלנו מגיחים לאוויר העולם, התכלית שלנו כהורים זה לשמור עליהם ולתת להם הכוונה ותשתית לחיים טובים ומאושרים, וכל מה שאנחנו עושים זה רק לטובתם. התינוקות הקטנים שלנו סומכים עלינו שאנו לוקחים עבורם את ההחלטות הכי טובות ונכונות. אבל יום אחד זה מתפוצץ, את מביאה אותו בבוקר למפלצת ומשאירה אותו שם בלי לדעת מה עובר עליו במהלך היום. המפלצת מחייכת אלייך ואין לה שניים גדולות היא לובשת תחפושת של נסיכה אצילית, אימהית ואוהבת. את לא יודעת, שברגע שאת הולכת הכול משתנה."מפריד כחול.jpg

בעבודתה של מיטל דאלי לוי, היא פורסת בפנינו, כשטיח, את המפה המורכבת של הורות לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

מערבולת1.jpg('מערבולת', צמר טבעי (לבד) מודבק על קנבס,100X120  ס"מ)

מפריד כחול.jpgההשקעה, ההקרבה, החשש שלא נעשה מספיק, וגם השמחה עם ההישגים הקטנים-לכאורה – אלו הם החומרים מהם מורכבת היצירה, בנוסף לצמר הצבעוני. הרכות – הנדרשת בכל צעד ושעל – מגולמת על-ידי אופיו הצמרירי של החומר; ההתמדה והעיקשות, החיוניות אף הן, מגולמות בעבודה העמלנית והסיזיפית של יצירת המארג השלם מחוטי לבד עדינים. מערבולת כאוטית ויפה של צבעים אופפת פיות החוזרים על הברות תוך הקנייה בסיסית של שפה, ויחד עימם שבע עיניים שומרות, משגיחות, שלעיתים גם נדרשות להיעצם על מנת להרפות (או לחלום). דבריה של מיטל: "אני אמא לשלושה ילדים, שתי בנות ובן. במרוצת השנים התגלה ששתי בנותיי עם עיכוב התפתחותי אשר התבטא בעיקר בשפה, והבן הבכור שלי סובל מהפרעות קשב וריכוז אשר מתבטאות לעיתים בחולמנות או התנתקות לכמה שניות. בעבודה זו ניסיתי להמחיש את אשר מתחולל אצל ילדיי, את החוויות שלהם, את הקשיים, המוטיבציה והרצון להשתפר, ואת ההתמודדויות השונות."מפריד כחול.jpg

בגלריית אמני אילת תוכלו למצוא פרויקטים נוספים עמוקים, אישיים ומרתקים של כלל האמניות הבוגרות. אנו מזמינים אתכם להגיע ולצפות בעבודות המוצגות בתערוכה מקרוב. התערוכה תוצג בגלריה עד ה 01.12.23.

תוכלו גם לצפות בתערוכה באופן מקוון – לחצו כאן >>