המלה "סובניר" (Souvenir) מתייחסת לרוב למתנה או למזכרת נאה ממקום או מאירוע מסוים שאותן אנו שומרים בכדי להיזכר באמצעותן בחוויה או בהתנסות מן העבר. אולם "סובניר" יכול גם לשמש כמפתח הפותח ומפצח ירושה או נטל מן העבר אשר לעתים כמוהו כפצצה מתקתקת או תיבת פנדורה. יש גם ששריד-עבר זה מעיד על ירושת-עבר שקיומה ידוע אך פתרונה עלום, כמו כתב חידה שגם אם איננה מפוענחת – היא נוכחת. לעתים סובניר קשור באופן ישיר ומיידי לזיכרון אישי או היסטורי מודחק, ולעתים הוא גלגולו המעוות או המשופץ של זיכרון זה. במצבו זה, לסובניר חיים חדשים: הוא מייצר נרטיב שזיקתו ל"מקור" יכולה להיות רחוקה ומעורפלת, ועם זאת עזה ומטלטלת.
התערוכה סובנירים, פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לבין מכון אדם מיצקייביץ' בפולין, היא אחד האירועים המרכזיים במסגרת "שנת פולין בישראל 2008-2009". כפל המשמעות של המלה "סובניר", המשמשת הן כביטוי לזיכרון על כל חמקמקותו והן כאזכור של חומרי הזיכרון - אותם פריטים שמטלטלים אותנו אל מחוזות הזיכרון או משמשים כחומרי גלם לעיצובו מחדש - נראה ליוצרי תערוכה זו מתאים במיוחד לתערוכה משותפת של אמנים ישראלים ופולנים עכשוויים שעבודותיהם עוסקות בנושא זה במדיומים שונים, בהקשרן של המורשות ההיסטוריות הגלויות והסמויות בכל אחת מן המדינות.
האמנים מעבדים מחדש חפצים, מילים, מנגינות, תצלומים וכדומה שירשו או רכשו. זהו עיבוד מנטלי-אמנותי הבוחן, מנתח ומגיב לשורה של "עניינים לא-פתורים" הקשורים לזהות, לתרבות, למולדת, למורשת, לטריטוריה מוכחשת וננטשת, להיסטוריה משותפת, לאידיאולוגיות עקרות ואידיאולוגיות הרסניות, לזיכרון ושכחה אישיים-משפחתיים או היסטוריים.
כל אחד מן האמנים – כל אחד בדרכו, בסגנונו ולשיטתו – נוטל את הסובניר שלו ומתרגם אותו לאובייקט אמנותי בעל חיים חדשים ומשמעותיים, שאמירותיו הרפלקטיביות ישירות, בוטות וחושפניות או עקיפות, מוסוות ומוסתרות. העמדת העבודות של האמנים משתי המדינות, אלה לצד אלה, חושפת את אופני המבט הדומים והשונים בהתייחסות לנקודות השקה היסטוריות משותפות או לשאלות מופשטות של זיכרון והנצחה.
האמנים המשתתפים: כז'ישטוף מ' בדנארסקי, דורותה ביאלס, בילו בליך, מירוסלב בלקה, שוקה גלוטמן, יאיר גרבוז, פני הס יסעור, ארתור ז'ימייבסקי, רפל יקובוביץ', מאיה כהן לוי, שרה כץ, יפעת לייסט, חיים מאור, דבורה מורג, מיכל נאמן, ידוויגה סאוויצקה, אלכסנדרה פוליסייביץ', אנה פלוטניצקה, אינגה פונר-קוקוס, נועה צדקה, סופיה קוליק, אנה קוניק, יואנה רייקובסקה, אסנת שטיינברגר
אוצרי התערוכה:
טרזה שמייחובסקה, מכון אדם מיצקייביץ', ורשה; פרופ' חיים פינקלשטיין ופרופ' חיים מאור, המחלקה לאמנויות, אב"ג.
עזרו בהפקת התערוכה סטודנטים בקורס אוצרות, המחלקה לאמנויות, אב"ג. |
מיכל נאמן, ash-kenazim, 1997, מסקינג-טייפ וצבע
שמן על בד, 80X110 ס"מ, אוסף האמנית
כז'ישטוף מ. בדנארסקי, אני, ברונו שולץ, 1982, מיצב,
32X86X62 ס"מ
שרה כץ בנימין, 2006, שמן על בד 43.5X55 ס"מ,
אוסף האמנית |
