מדובר בתערוכה ייחודית, שיזם פרופ' חיים מאור והסטודנטיות שלו
בקורס אוצרות במסגרת המחלקה לאמנויות באוניברסיטה,
בה הם יצרו מארג עשיר המורכב מריבוי של סגנונות ודימויים.
האמנים המשתתפים בתערוכה הם: בות'ינה אבו מלחם, פאטמה אבו רומי,
פאריד אבו שקרה, אניסה אשקר, לינדה בר-און, הודא ג'מאל,
חאדר ואשח, אבנר זינגר, נידאא חורי, גיא כהן, מוחמד סעיד כלש,
סוהיר כנאענה, אחמד כנעאן, סימה מאיר, מנל מורקוס, דניאלה מלר,
שרה נסים, אסד עזי, מירוות עיסא, ראובן קדים, אילנה רווק, עתליה שחר,
רקמות בדואיות ושמלות פלסטיניות.
בתערוכה הקבוצתית רקמות: רקמה וקליגרפיה באמנות העכשווית בישראל מוצגות עבודות אמנות של אמנים עכשוויים בישראל –
נשים וגברים, יהודים/יהודיות וערבים/ערביות – המנהלות דיאלוגים.
דו-שיח ערני ומשמעותי מתקיים בין המטען התרבותי האישי של כל אחד מהאמנים והאמניות
המשתתפים בתערוכה לבין דימויים ומוטיבים נפוצים של רקמה ואריגה פלסטינית,
שמלות או מקטעים של בדים, כתב ערבי ואראבסק המתבססים בעיקר על המורשת של אוּמנוּת הנשים הפלסטיניות, הבדוויות והדרוזיות.
זהו דו-שיח תרבותי בעל זרימה דו-סיטרית: אמנים ערבים ויהודים משוחחים בו עם תרבותם שלהם ועם תרבותם של "האחרים". לצד העבודות העכשוויות, העשויות באמצעים מגוונים: ציור, רישום, צילום, פיסול, קרמיקה, אריגה, רקימה ומיצב -
מוצגים פריטי לבוש ועבודות אומנות מן המורשת הפלסטינית מקומית.
אלה הם תוצרי עבודתן של נשים שזהותן אינה ידועה, מן האוספים של חאלד מָחָרִיק וחאדר ואשח.
בשני העשורים האחרונים זוכה "הקול הערבי" לחשיפה הולכת וגוברת בשדות-האמנות בישראל ובעולם.
חשיפה זו קשורה, ללא ספק, לשיח הפוסטמודרני העירני ביחס ל"אחר" בכלל ול"אחר" המוסלמי והפלסטיני בפרט.
הרקע הוא מאבקי הכוח והשליטה על שוק הנפט העולמי; ההגירה ההמונית של מוסלמים לאירופה; הטרור האיסלמי-פונדמנטליסטי; הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
התערוכה רקמות משתלבת בשיח זה, אך מתרכזת בהיבט מסוים, שמשמעויותיו רחבות מן העיסוק בדקורציה ובאורנמנטיקה.
"לדעתנו, אומר פרופ' חיים מאור "השימוש במרכיבים ובדימויים אלה הוא אמצעי לעיסוק בזהות המורכבת של כלל אזרחי ישראל ובתוכם גם של הערבים- פלסטינים אזרחי ישראל.
עבודות האמנות בתערוכה זו מאפשרות לנו לבחון שאלות הנוגעות ליחסם של האמנים, גברים כנשים, אל: א. המסורתי והחדש; ב. אמנות ומלאכה; ג. מזרח ומערב;
ד. המקבל והשולל, או המבקר והמוחה; ה. הגלוי והמוצפן; ו. התרבותי והבין-תרבותי/רב-תרבותי".
התערוכה יוצרת רבי-שיח כפולים ומכופלים באמצעות מפגש מרתק בין העבודות המסורתיות
לבין העבודות העכשוויות
וכן בין העבודות העכשוויות השונות של האמנים והאמניות מן התרבויות השונות.
מגוון הקולות השונים הללו יוצר מארג עשיר, שכוחו בשונותו.
בתמונה: יצירה של פאטמה אבו רומי |
