.jpg)
שמי לירון גילה, בת 27, ירושלמית במקור.
בשנה הראשונה שלי בבית הספר לרפואה התחלתי להקים את פרויקט ההתנדבות "סטודנטים למען ילדי סורוקה".
הפרויקט מבוסס על הצורך של תינוקות וילדים רבים, הנשארים באשפוז ממושך בבית חולים ללא ליווי של בן משפחה, כל אחד מסיבותיו. אותם ילדים זקוקים לליווי, חיבוק, תמיכה ותחושה של חום ואהבה.
הכרתי את הרעיון דרך עמותה שהתנדבתי בה בירושלים, במסגרתה ליוויתי במשך 3 חודשים תינוק מתוק בהדסה עין כרם, שנותר לבד לאחר שהורחק ממשפחתו שפצעה אותו. התהליך איתו היה כל כך משמעותי עבורי, שהיה לי ברור שאמשיך את התנדבותי בבאר שבע. כשהגעתי לעיר הבנתי שהעמותה דרכה התנדבתי, וכן אף עמותה אחרת, לא הצליחה להיכנס לסורוקה.
בתחילה, לא היה קל להקים יוזמה חדשה כזאת בסורוקה. הבירוקרטיה הנדרשת ממתנדבים היא גדולה ומסובכת, הקורונה פרצה וסיבכה את המצב, אבל הייתה בי אמונה חזקה שעם נחישות אני אצליח. קיבלתי תמיכה רבה מהעוסיו"ת במחלקה, שמודעות לצורך ועמדו פעמים רבות חסרות אונים מול תינוקות שצריכים עזרה אך אין למי לפנות.
היום, הפרוייקט מונה 90 מתנדבים ומתנדבות, כולם סטודנטים למקצועות הבריאות. אני מקבלת פניות רבות מהעוסיו"ת ורובן המוחלט מקבל מענה על ידי אותם סטודנטים מדהימים שנותנים מעצמם ומזמנם ללא כל תמורה, על מנת שאף ילד או תינוק חולה לא ירגישו לבד.
אחד מהילדים שליווינו במשך תקופה ארוכה בפרוייקט הוא ר', תינוק מתוק שנולד בלי חיבור של הוושט לקיבה. ר' לא יצא מבית החולים מהיום בו נולד עד גיל שנה וחצי, אז עבר ניתוח. במשך מעל לחצי שנה ליווינו אותו במחלקה יום יום בשעות שאמא שלו, אם חד הורית, הייתה צריכה לצאת לעבוד. ר' המתוק, שגדל להיות ילד חייכן, סקרן ומהמם נכנס לכולנו ללב, וכשהשתחרר מהמחלקה גם אנחנו נכחנו במסיבת הפרידה שלו בבית החולים. עד היום אמא שלו מעדכנת אותי ואת המתנדבים מה שלומו ואיך הוא מתפתח.
אני מרגישה שלי ולמתנדבים בקבוצה יש את הזכות להיות דמויות משמעותיות ולהוות מערך תמיכה לילדים, תינוקות ומשפחות ברגעים של משבר וקושי.
אני מזמינה אתכם לחלום וליזום, וכמובן להצטרף להתנדב אצלנו.
לכתבות נוספות >>
