​​​
​​​​​





ב- 21 למרץ 1973 החליטה המועצה להשכלה גבוהה בישראל (המל"ג) בראשות שר החינוך דאז יגאל אלון על הקמתו של בית ספר לרפואה , הרביעי בישראל, במסגרת אוניברסיטת בן גוריון בנגב ובשיתוף עם שרותי בריאות כללית ( קופת החולים הכללית) והמרכז הרפואי סורוקה. יוזמי הקמת בית הספר היו פרופ' חיים דורון, מנכ"ל קופת החולים הכללית ופרופ' משה פריבס נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב. ההחלטה על הקמת בית הספר נפלה על חודו של קול, יגאל אלון – בעד. 9 בעד 8 נגד 3 נמנעים בעד הקמת בית הספר. הקול המכריע היה של שר החינוך יגאל אלון שתמך ביוזמה. החלטת אלון בעד הקמת בית הספר סיימה מהלך רב שנים בו לקחו חלק אנשי העיר באר שבע בראשות דוד טוביהו, ראש העיר, שפעלו רבות להקמת האוניברסיטה ובית הספר לרפואה בו .
דורון ופריבס מייסדי בית הספר שמו לעצמם כמטרה לייצר דור חדש של רופאים בעלי גישה אנושית ורגישה יותר לחולה, המתייחסת גם לסביבתו ולמשפחתו בטיפול בו. בי"ס שמטרתו לייצר רופאים בעלי אוריינטציה קהילתית גבוהה יותר. עקרונות אלו באו לידי ביטוי בתכנון תכנית הלימודים ומבנה בית הספר. אופי תנאי הקבלה לבית הספר, הכנסת תכני מדעי החברה וההתנהגות בלימודים הפרה קליניים, שיטות למידה כמו Problem based learning והכנסת המפגש הקליני משנתו הראשונה של בית הספר ובכך לקיים למידה שהיא Patient oriented, היוו רק חלק מהתוכניות כיצד ליישם את החזון הזה. בבניית תכנית הלימודים, ננקטה גישה מקיפה שביסודה היחס לקהילה לא נמדד רק בהיבט רפואי, אלא גם בהיבטים חברתיים כגון מבנה חברתי, מעמד סוציו-אקונומי ותוכניות חינוכיות . בוגר בית הספר לרפואה המיועד ירכוש יכולות לזהות את האתגרים הבריאותיים וחברתיים של הקהילה סביבו מעבר לעקרונות הטיפול הרפואי ויהווה עמוד תווך חינוכי לאוכלוסייה בה הוא חי על מנת לשפר את בריאותם. בית הספר לרפואה בשנותיו הראשונות התעצב תוך כדי תנועה ונעשתה חשיבה מחודשת ובנייה מחודשת של התכנים על מנת לעמוד ביעדים אלו.
​במהלך שנות קיומו של בית הספר לרפואה הוטבע מושג המתאר את אופיו הייחודי – "רוח באר שבע". משג זה חובק בתוכו את האופי המוכוון לקהילה של בית הספר ויותר מזה, של התלמידים הלומדים בו. בשנתו השנייה של בית הספר הוקמה גם אגודת סטודנטים לרפואה אסר"ן אשר לקחה על עצמה בנוסף לתפקידיה כאגודת סטודנטים, לתמוך ולסייע בהטמעת יעדי בית הספר הלכה למעשה גם בפעילותם החברתית של הסטודנטים ומעורבותם בקהילה .
משפט הפתיחה של דיקן בית הספר לרפואה בפני הסטודנטים ביולי 1974 במעמד פתיחת בית הספר , בא להבהיר את מקומם הייחודי של הסטודנטים בבית הספר לרפואה החדש וביעדיו העתידיים - "לא יהיה "אתה" ו"הם" בבית הספר הזה, אלא רק "אנחנו" " . מעורבות הסטודנטים בבית הספר החדש כללה את עיצוב הקורסים הנלמדים, את מישוב איכות ההוראה ואת לקיחת האחריות על בית הספר והקהילה, בית הספר "שייך" להם באותה מידה  .

לרבות השנים הו​קם גם מרכז לחינוך רפואי באוניברסיטת בן גוריון אשר בין יעדיו הוא הבחינה המתמדת של המטרות והיעדים עליו הוקם בית הספר ​

​​


​​;





מקצוע הרפואה משתנה ומתפתח חדשים לבקרים, כך​​ גם החינוך הרפואי בעולם כולו. בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון משקיע משאבים רבים בהוראה חדשנית, ובהקניית יכולות גבוהות ומותאמות למציאות אליה בוגרינו יגיעו להתמחות.
מקצועיות ומקצוענות זו שזורות בפיתוח והקניית יכולות אנושיות גבוהות, הומניסטיקה ואתיקה, שהן הפן הייחודי לבני האדם העוסקים במקצוע אצילי זה. ומתוך ראיה למרחקים, שמנו לנגד עינינו השתלבות מעשית של בוגרינו במחקר בעולם של יזמות וחדשנות​ .
הכשרות נרחבות במדעי היסוד כבסיס איתן להבנת הקליניקה ולפיתוח מחשבה וסקרנות כקלינאים חוקרים. השתלבות במעבדות המחקר בפקולטה ובאוניברסיטה משלבים מוקדמי​ם כסטודנטים חוקרים​.
הקנית יכולות תקשורת רפואית, ערכים הומנים ואתים, שילוב גוף ונפש. פעילות מעשית ותרומה התנדבותית אקדמית בקהילה ב"רוח באר שבע".
התנסות קלינית, החל מהימים הראשונים בבית הספר, ופיתוח כישורים רפואים כבר בשלבים מוקדמים, ועד ל"עוזרי רופא" כבר בשנים הקליניות המוקדמות.
 אוירת משפחה ייחודית לאוניברסיטת בן גוריון, המסבירה חזרת בוגרים מומחים לאחר התמקצעות בבתי חולים בארץ ובעולם. אגודת סטודנטים לרפואה (אסר"ן) שותפה משמעותית לעשיה הברוכה בבית הספר ובקהילה.
סיוע ודאגה לרווחת הפרט, חוית מגורים וסביבה בעיר מתפתחת ומדהימה. ליווי מקצועי של הסטודנטים על ידי סגל ההוראה הבכיר מתחילת דרכו בתוכניות מנטורים וועדות שנה.
לימודים בשלושה בתי חולים עתירי נסיון, חשיפה לאוכלוסיות מיוחדות, לאזורים בסיכון, עבודה עם אזרחים וחיילים במצבי שגרה וחרום.
עידוד להשלמת לימודים לתארים MD-MSc, MD-PhD או MD-MPH במסלולים ייחודים לסטודנטים לרפואה.
לימוד חשיבה ביקורתית בעולם של הצפת מידע. דגש על לימוד עצמי והקניית יכולות למידה ע"י תקשוב קורסים, ולמידה המדגישה פתרון בעיות בקבוצות קטנות או במסגרת רחבה בשיטת הוראת קבוצה וכן למידה באמצעות מבחנים קליניים אובייקטיביים מובנים.
הכוונה להמשך הדרך, סטא'ז, בחירת התמחות, וקליטת בוגרים בחזרה לעבוד​​ה כמומחים בתחומם.​

​​




​​​
​​
​​​
​​

​​
​​