מחקר חדש: אינדיבידואציה חישובית באמצעות פונקציות טלאולוגיות

​​​המאמר הנוכחי הוא תוצר של שיתוף פעולה של ניר פרסקו עם פילוסוף של ביולוגיה (מארק ארטיגה, ספרד) ומדען מחשב (מרטי וולף, ארה״ב). הפרוייקט ניסה להתמודד עם האתגר של זיהוי הפונקציה המתמטית (קרי: אינדיבידואציה חישובית) שמערכת חישובית פיזיקלית מחשבת בזמן ובמרחב פיזיקלי נתונים. האתגר מבוסס על אי-היקבעות (indeterminacy) של חישוב הנובעת מאופן חלוקת מרחב המצבים הפיזיקליים של המערכת לסוגי מצבים (state types) התואמים לסוגי המצבים המופשטים (לדוגמא, מצבי המכונה של מכונת טיורינג) העומדים בבסיס החישוב הרלוונטי. הוויכוח הנוכחי בספרות ניטש בין האסטרטגיה המכניסטית והאסטרטגיה הסמנטית. האסטרטגיה המכניסטית טוענת כי ניתן לזהות חישוב (או פונקציה מתמטית מחושבת) באופן ייחודי באמצעות תכונות פיזיקליות צרות באופן בלעדי או באמצעות תכונות רחבות אך פרוקסימליות (או ״קרובות״). האסטרטגיה הסמנטית, מאידך, טוענת שיש לזהות את החישוב באופן ייחודי באמצעות מאפיינים סמנטיים (כלומר: ע״י פנייה לתוכן הייצוגי של המצבים הפיזיקליים). מתוך אימוץ העמדה כי שתי האסטרטגיות הללו אינן הולמות להתמודדות עם האתגר, פיתחנו אסטרטגיה פונקציונלית חלופית המבוססת על פונקציות טלאולוגיות ופונה—כאשר הדבר נדרש—לתפקודים פונקציונליים רחבים ו-דיסטליים (או ״מרוחקים״). טענתנו היא שבמערכות ביולוגיות חישוביות (בין אם במערכות בסיסיות לא נוירונליות ובין אם במערכות עצביות) חישוב פיזיקלי לא מתקיים מחוץ להקשר פונקציונלי נתון.

קישור למאמר: