ביוגרפיה
(ביליאקמין, גליציה 22.9.1896 – ירושלים, ישראל 9.5.1981)
מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית, וחבר בכנסת הראשונה מטעם מפלגת "חירות", חתן פרס ישראל לספרות (1957) ופרס ביאליק (שבו זכה שלוש פעמים). הוא כתב בעברית וביידיש. עלה ארצה בשנת 1924, ונישא למשוררת ע' טור-מלכא (עליזה גרינברג) בשנת 1950.
גרינברג פרסם את יצירותיו בקונטרסים ובעיתונות, ותיאר בשיריו רשמים קשים מחוויות שעבר: זוועות מלחמת העולם הראשונה; הפוגרום ביהודי לבוב בשנת 1918; מאורעות הדמים בארץ בשנת 1929 ואחר-כך בשנת 1936. בעקבות מאורעות תרפ"ט עבר למחנה הרביזיוניסטי וביקר בחריפות את בגידת אנגליה והצהרת בלפור, ואת ההנהגה הציונית ההסתדרותית.
משפחתו נספתה בשואה, ואת קינותיו הנוראות על שבר העם בשואה קיבץ בספר "רחובות הנהר – ספר האיליות והכוח" (1951).
על האוסף
אוסף הספרים הגיע למכון "הקשרים" בשנת 2012 כתרומה של הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא כולל עשרות ספרים פרי עטו, כתבי עת וספרות מחקרית על יצירתו.
