$$News and Reports$$
08 נוב' 2022

ניתן להגיע למסקנות בריאותיות בעלות משמעות רפואית מדיווחים עצמיים של חולים ברשתות חברתיות. כך עולה ממחקר שנערך במחלקה להנדסת תעשייה וניהול ומציע לעשות שימוש יעיל בחוכמת ההמונים לתובנות בריאותיות. 

המח​קר יוצג בכנס HICSS בהוואי, כנס מדעי בתחום מערכות מידע הנערך זו השנה ה-56.

גם אתם נכנסתם לרשתות חברתיות בכדי לקבל מסקנות לגבי מצבכם הרפואי? ובכן, אתם לא לבד. רשתות חברתיות הפכו למקורות מידע חלופיים עבור חולים המשתפים בהן מידע ומספקים תמיכה אחד לשני, בעיקר בקרב חולים במחלות כרוניות. עם זאת, למרות שנתונים בריאותיים רבים מדווחים במגוון רשתות חברתיות מדי יום, השימוש בהם לחקר מחלות כרוניות והבנת אורחות החיים של החולים עדיין מוגבל.

מיה שטמר | צילום: פבלו ארקושין​
עורכת המחקר, מיה שטמר | צילום: פבלו ארקושין

עבודת הדוקטורט של מיה שטמר, בהנחיית פרופ' ישראל פרמט ופרופ' גלעד רביד מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול, הציגה את הפוטנציאל הקיים לקידום אורח חיים בריא מתוך הנתונים הקיימים ברשת. המחקר נעזר במקרה בוחן באמצעות פלטפורמת טוויטר ומחלות המעי הדלקתיות.

טוויטר הוא מיקרו-בלוג עולמי פופולרי המשמש להפצת מידע בנושאים מגוונים ביניהם בנושאים הקשורים לבריאות המצייץ. ממשק תכנות היישומים (API) של טוויטר מספק לחוקרים אקדמיים גישה חינמית לנתוני הפלטפורמה. מחלות מעי דלקתיות הן מחלות כרוניות של מערכת העיכול המאופיינות במצבי התלקחות ורגיעה. מחלות אלו נחשבות מביכות, לכן החולים בהן מתביישים לדבר עליהן עם אנשים אחרים שלא חווים את אותן התופעות, מה גם שהמודעות הציבורית אליהן נמוכה. כל אלו מדגישים את חשיבות איסוף וניתוח המידע של החולים במחלות מעי ברשתות החברתיות.

עורכי המחקר פיתחו מסווג של משתמשי טוויטר המבחין בין חולים במחלות מעי דלקתיות לבין שאר הישויות המצייצות על המחלה, ובכך אפשרו את ניתוח ציוצי החולים. בנוסף, פותחה מתודה לבניית קבוצת ביקורת שדגמה את אוכלוסיית טוויטר ואליה הושוו תוצאות החולים.

החוקרים זיהו ציוצים הקשורים למזון ובריאות, אפיינו טיפולים מבוססי אורח חיים והציגו פילוח נושאי הממחיש כי חלק נכבד מהשיח מוקדש לבריאות. הממצאים חיזקו את הידע הקיים בנוגע לתזונה נכונה של החולים במחלות מעי דלקתיות: מספר מזונות הידועים כמעוררי דלקת עלו בהקשרים שליליים, בעוד שפעילויות מרגיעות ומזונות אנטי-דלקתיים אוזכרו בנימה חיובית.

בהמשך, בנו החוקרים שני מערכי נתונים – מערך נתונים של ציוצי חולים ומערך נתונים של קבוצת ביקורת להשוואה והצליחו לזהות רגשות בציוצי שתי הקבוצות. שימוש במודול הבנת השפה הטבעית של חברת יבמ אפשר סיווג נושאי, שליפת מילות מפתח, והשוואה בין הרגשות שהפגינו החולים. נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הסיווג הנושאי של החולים לזה של קבוצת הביקורת וכן בין הרגשות שהביעה כל קבוצה בהקשרי בריאות. החולים דיברו יותר על בריאות בהשוואה לקבוצת הביקורת ועשו זאת תוך שהם מפגינים יותר רגשות שליליים.

בשלב השלישי והאחרון, ניתחו החוקרים ציוצים המסומנים בתג ההקבצה (האשטאג) MyIBDHistory#, בהם חולים במחלות מעי דלקתיות שיתפו את היסטוריית המחלה שלהם בציוץ בודד. בציוציהם ציינו החולים את סוג המחלה שלהם (קרוהן או קוליטיס כיבית), את התרופות שקיבלו לאורך השנים, את גיל האבחון, אם עברו ניתוחים כלשהם, ועוד. מתוך ההיסטוריה הרפואית שדיווחו החולים, גובש מסד נתונים טבלאי ובו מאפיינים של מחלות המעי הדלקתיות. החוקרים בנו מודל רגרסיה לוגיסטית (LASSO) המזהה אם חולה במחלת מעי דלקתיות סובל מקרוהן או קוליטיס כיבית. באמצעות מקדמי הרגרסיה וחוקים אסוציאטיביים העריכו את חשיבות המאפיינים שנשלפו. תוצאות המחקר עלו בקנה אחד עם חקר מחלות המעי הדלקתיות, שכן שני המאפיינים הבולטים ביותר שעזרו לזהות את מחלת הקרוהן היו פיסטולה ותת תזונה. בנוסף, המחקר הצביע על הבדלים מגדריים בתפיסת המחלה טרם האבחון המתיישבים עם הספרות.

"המחקר שלנו מצביע על כך שחולים במחלות מעי דלקתיות משתפים מידע חשוב בטוויטר, אותו ניתן לנצל להסקת מסקנות משלימות והעשרת הידע הרפואי על המחלה", אמרה מיה שטמר, עורכת המחקר.

"ניתן להסיק מסקנות בריאותיות מדיווחים עצמיים של חולים ברשתות חברתיות ולהתאים את שיטות העבודה גם למחלות אחרות ובכך לתרום למחקר רפואי על מחלות כרוניות", הסביר פרופ' ישראל פרמט. "שימוש במסגרת העבודה לזיהוי חולים אחרים ואיסוף נתונים נוספים יכול לשפוך אור על דרכי ההתמודדות של החולים והשפעת המחלות על חייהם".

"עבודתנו מראה שיש מקום לשיתוף פעולה בין רופאים ומהנדסים בחקר מחלות כרוניות. איסוף וניתוח המידע שמדווחים החולים ברשתות חברתיות יעזרו לחוקרים קלינאים בהבנת השלכות המחלה על חיי היומיום של החולים. התהליך ילמד לא רק על ההיבטים הפיזיים של המחלה, אלא גם על איכות החיים של החולים. תובנות ממחקר משלים כזה יהוו מערכת תומכת החלטה לרופאים המטפלים בחולים עם מחלות כרוניות", סיכם פרופ' גלעד רביד.


מחקר זה נתמך על-ידי משרד המדע, תוכנית:​

ERA-NetCofund HDHL-INTIMIC (INtesTInal MICrobiomics) under the umbrella of Joint Programming Initiative "A healthy diet for a healthy life".

 לקריאת המחקר המלא