- יולי 2021 -
"חץ מסילבי קשת"
הטור "חץ מסילבי קשת" פורסם בשנות ה – 60 בעתון "הארץ" (ואח"כ ב"ידיעות אחרונות"). סילבי קשת, הידועה בביקורתה הנוקבת והנשכנית, לא חסכה שבטה מאנשי צבור. ב 1969 פרסמה ספר כשם הטור בעיתון ומסתבר שגם בן גוריון לא יכול היה להשאר שווה נפש לביקורתה של הכותבת.
(מתוך אוסף בן-גוריון, התכתבות, אפריל 1969)
מסמכים קודמים
חוקה ושינוי שיטת הבחירות בישראל
במסכת התכתבויות בין בן-גוריון לשולמית אלוני אודות חוקה ושיטת הבחירות בישראל, כותבת אלוני ב-28.11.1970: "משתכנעת אני יותר ויותר כי הצדק איתך בענין שינוי שיטת הבחירות". יחד עם זאת רואה אלוני צורך בחוקה לישראל "כגורם נורמטיבי מחנך ומרסן".
בן-גוריון דבק באמת שלו משיב לח"כ אלוני:
(מתוך אוסף בן-גוריון התכתבות, דצמבר 1970)
קיץ...
צילם אסף קוטין, 1966, נתקבל ממערכת "מעריב"
(מתוך אוסף בן-גוריון, חומר אורקולי)
שני קטעים מיומנו של בן-גוריון, זיהויו של אייכמן בארגנטינה בדצמבר 1959 ולכידתו במאי 1960.
(מתוך אוסף בן-גוריון, יומן בן-גוריון 06.12.1959; 15.05.1960)
תפלים הקניידליך...
געגועיו של בן גוריון למשפחתו, לביתו ולריחות חג הפסח, בעת שלמד בסלוניקי.
(מתוך, ארכיון בן גוריון, התכתבות 1912)
אשת -איש
מכתבה של אנדה עמיר פינקרפלד על יוזמתה ופועלה בקניה, מאיר את משמעות המושג "אשת" איש.
אריה עמיר, בעלה, איש משרד החקלאות נשלח לעבודה בקניה.
לזכותה של אנדה עמיר כבר עומדת קרירה כמשוררת וסופרת (כושי כלב קט, תרנגול אני ועוד שירים וספרים רבים) ועשיה רבה. המכתב מביא את קולה של אנדה עמיר פינקרפלד העצמאית ולא זו של בזכות או לצד הבעל.
(מתוך אוסף בן-גוריון, התכתבות, יולי 1963)
ביקור בקוצ'ין
רשמיו הנוגעים ללב של שמואל (זיאמה) דיבון, איש משרד החוץ, מפגישתו המרגשת עם היהודים שנותרו בקוצ'ין.
(מתוך אוסף בן-גוריון, התכתבות השלמות, מרץ 1959)
40 שנה לפטירתו של הצייר נחום גוטמן
במכתבו, מבקש נחום גוטמן מחיים ישראלי כי ימסור לבן-גוריון את אלבום רישומיו "כאלה היו" – רישומים אודות מלחמת העצמאות. עוד מבקש גוטמן את חוות דעתו של בן-גוריון אם כדאי לתרגמו לאנגלית וצרפתית.
בן-גוריון מחד, מוקיר ומעריך את אלבומו של גוטמן ומאידך, מחווה דעתו ללא כחל וסרק על המהות.
(מתוך אוסף בן-גוריון, התכתבות, מאי 1961)
מסמך ההכרה הראשון של ארצות הברית בישראל
לרגל הבחירות בארצות הברית, מכתבו של נשיא ארצות הברית הארי טרומן המכיר במדינת ישראל.
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, מאי 1948)
נימוסיו של בן-גוריון
(מתוך אוסף בן-גוריון, התכתבות, יולי 1955)
הפיכת תיאטרון "הבימה" לתיאטרון לאומי
בתכתב מפורט פורשת חנה רובינא את הנימוקים מדוע יש להפוך את "תיאטרון הבימה" לתיאטרון לאומי של ישראל.
בן-גוריון מביע חששותיו שהפיכת "הבימה" לתיאטרון ממלכתי תגרום לניוון התיאטרון ולירידת מעמדו.
למרות הסתייגותו וחששותיו הוא מבטיח להעלות ענין זה בפני הממשלה תוך מתן מקום וכבוד לאנשי התאטרון.
(מתוך אוסף בן-גוריון, התכתבות מרץ 1958)
בית החולים האיטלקי
בית החולים האיטלקי בירושלים נבנה על ידי ארגון נוצרי איטלקי בימי התפוררות האימפריה העותמאנית ודריסת הרגל של המעצמות בירושלים. הוא תוכנן על ידי האדריכלים האחים ברלוצי ומזכיר מבנים צבוריים באיטליה. בית החולים נפתח ב 1919, נוהל ע"ע צות איטלקי ושרת צליינים ואת תושבי ירושלים. בימי מלחמת העולם השניה בית החולים הוחרם על ידי ממשלת המנדט ושימש כמפקדה של חיל האויר המלכותי.
המכתבים שבפנינו הינם מתוך ארכיונו של פרופ' רוברטו בקי מסוף פברואר- מרץ 1948, בזמן הסלמת המאבק בין הישוב היהודי לבין הצד הערבי. סדרת ההתכתבויות באוספו של פרופ' בקי משקפת את התארגנות הישוב לקראת המלחמה. הקשיים בתחבורה להגיע לבית החולים של הדסה על הר הצופים מביאים את ראשי הישוב לחפש פתרונות למצוקה במקומות אשפוז ובתי הבראה לפצועים. פרופ' בקי שהיה חבר בועד הלאומי, יצחק בן צבי (יו"ר הועד הלאומי) יהונתן פראטו ואחרים, פונים לרבה הראשי של רומא, פרופ' דוד פראטו, בבקשה שיעזור ויפנה למוסדות הותיקן על מנת לקבל חזקה על בית החולים ומבנים נוספים בעיר (כמו בית הספר האיטלקי ברחוב הנביאים). חברי הועד הלאומי שיערו כי האיטלקים ירצו לפתוח את בית החולים מחדש אחרי יציאת הבריטים. למרות המאמצים וההשתדלות, נציגי המוסד בותיקן סרבו למסור את החזקה על בית החולים, אך הציעו מו"מ שיאפשר לקבל פצועים יהודים לבית החולים. בית החולים לא חזר לידי האיטלקים במלחמת העצמאות אלא שימש עמדה של צהל, עמד בקו החזית וספג הפגזות רבות. בתום המלחמה חזר לבעליו ובשנת 1963 נמכר לישראל ומשמש את משרד החינוך.
ארכיונו האישי והמקיף של פרופ' רוברטו בקי נמצא בארכיון בן גוריון. פרופ' בקי היה דמוגרף וסטטיסטיקן. הארכיון הינו בבואה לפעלו הרב. פרופ' בקי מילא שורה של תפקידים באוניברסיטה העברית הניח את המסד ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבראשה עמד בין השנים 1948-1971. פרופ' בקי ערך את מפקד התושבים ב1948 וכעבור שלוש עשרה שנה את המפקד ב 1961. לפרופ' בקי היה ענין רב בחקר דמוגפיה של יהודי התפוצות, הוא פרסם ספר על אוכלוסיית ישראל ערך את האטלס הסטטיסטי של איטליה וזכה לפרסים רבים בינהם פרס ישראל.
מתוך ארכיון בן גוריון, אוסף רוברטו בקי, תיק 196)
"גריניץ' היא ירושלם דבריטניה"
תצפיות מטאורולוגיות בתחנה בשדה בוקר היו חלק מעבודתו של דוד בן-גוריון בקיבוץ שדה בוקר. יחד עם העבודה, מתעוררות אצל בן-גוריון תהיות מדוע התצפיות נערכות לפי שעון גריניץ' ולא לפי השעון המקומי, שהרי השמש זורחת אצלנו בשעה שש בבוקר ולא בשמונה.
(מתוך אוסף בן-גוריון, התכתבות, ספטמבר 1954)
מנהל השירות המטאורולוגי, מר גלעד, השיב לבן-גוריון תשובה מקיפה ומעמיקה מדוע בכל העולם מודדים לפי שעון גריניץ'. אך לבן-גוריון, בדרכו, המילה האחרונה גם ביחס לזמן אוניברסלי!
(מתוך אוסף בן-גוריון, התכתבות, אוקטובר 1954)
קרנטין
הסגר ובדיקות רפואיות בכניסה למדינות אינו חידוש של ימינו.
בקטע המובא מתאר בן-גוריון ביומנו את הבדיקות בכניסה לאמריקה בשנת 1915
(מתוך אוסף בן-גוריון, יומן בן-גוריון, 16/05/1915)
בחירות
הודעה לבוחר לבחירות לכנסת השביעית, אוקטובר 1969
יום השואה הבינלאומי חל ב-27 בינואר והשנה יצוינו 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אוושויץ מידי הנאצים.
מן המסמך המצורף ניתן להתרשם מן האוירה ששררה בחודשים שאחרי סיום המלחמה ושחרור המחנות. ההתרגשות הגדולה לגלות מי שרד והצורך לעזור לשארית הפליטה.
שלום אדלר רודל היה מפעילי עליית הנוער בגרמניה וכן פעיל בסוכנות היהודית בלונדון. במהלך המלחמה פעל ללא לאות בנסיונות להצלת יהודים. אדלר רודל במכתביו, לאורך שנות המלחמה, מתאר את שואת יהודי אירופה וזועק את השמדתם.
מתאורו של אדלר רודל במכתב אפשר לחוות את ההתרגשות הרבה עם שחרורו והגעתו ללונדון של הרב ליאו בק ממחנה ההשמדה טרזיינשטט.
ליאו בק היה נשיא הנציגות הארצית של יהודי גרמניה עוד לפני המלחמה. הוא סרב לנצל אפשרות לצאת מגרמניה נשאר עם קהילתו ונשלח לטרזיינשטט שם המשיך לשמש מנהיג יוצא דופן ונערץ, כפי שרומז אדלר רודל במכתבו.
(מתוך ארכיון בן גוריון, התכתבות, השלמות 5 יולי 1945)
זריעת עננים
כבר בעת קום המדינה גילה בן גוריון התעניינות בשיטה של זריעת עננים. וכך כתב ביומנו: "נעשו ניסויים לבורטוריים ביצירת גשם מלאכותי. יש התקדמות בהכנת תמיסה מיוחדת לזריעת עננים להורדת גשם" (מתוך יומן בן גוריון 4.11.1949)
בן גוריון אף הופתע לגלות שנעשו נסיונות גם בשדה בוקר: " אחריו בא שמואל יפה - העוסק בגשם מלאכותי....עושים נסיונות בהגדלת הגשמים. הנסיון נעשה גם בשדה-בוקר - ועד היום לא ידעתי.
ע"י הצריף של זאב יש מכון כבר שנה. (מתוך יומן בן גוריון 20.11.1954)
שמואל יפה היה מבין האנשים שעסקו בטכנולוגית זריעת העננים- זריעת יודיד הכסף, המגביר את היווצרות חלקיקי הקרח בענן שבשל משקלם יורדים כגשם. השימוש בטכנולוגי זו נמשך עד היום.
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, אפריל 1961)
"נאום יצחק רבין בהר הצופים"
הפעם צרפנו את תגובתו של דוד בן גוריון לנאום של יצחק רבין בהר הצופים, יוני 1967.
לאחר מלחמת ששת הימים הוזמן הרמטכ"ל יצחק רבין על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים לקבל תואר "דוקטור לשם כבוד".
באותו מעמד נשא יצחק רבין את נאומו, המקפל בתוכו את ערכי צה"ל ומגלה את דמותו של רבין כאדם וכמנהיג. הנאום התפרסם והותיר בלב רבים רושם עז, בשל דבריו המרגשים.
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, יוני 1968)
לקראת סוכות
גם בעיצומם של המבצעים המכריעים במלחמת העצמאות, הפגין בן גוריון שאר רוח יהודי ששילב נחישות בעת מלחמה ותקווה לעת שלום.
(מתוך מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, אוקטובר 1948)
ברכת ממשלת ישראל ליהדות התפוצות ערב ראש השנה תשי"ז, ערב מבצע קדש.
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות , ספטמבר 1956)
מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות יולי 1953
"עוד יסופר"
ערב מבצע סיני, ישראל רוכשת נשק מצרפת, במרוץ מאזן הכוחות אל מול מדינות ערב. נתן אלתרמן מוזמן להיות נוכח ב"מבצע יונה" -פריקת והעברת הנשק בלילה בחשאי ביולי 1956 בנמל הקישון. לאחר החוויה המרגשת, כותב אלתרמן את "עוד יסופר" שנאסר לפרסום. ב 15.10.1956 דוד בן גוריון, בסקירתו המדינית, מעל בימת הכנסת, מתאר את עסקאות הנשק ובוחר לקרוא את השיר שמיטיב לדבריו לתאר את החוויה וראוי "להשאר בדברי הכנסת". בלשונו המיוחדת, בהתרגשות גדולה ובענווה מבקש אלתרמן, למחרת הנאום, להודות לדוד בן גוריון על הקראת הטור וכדבריו "היש שכר סופרים רב מזה בדורנו"? השיר נדפס בעיתון "דבר" בטור השביעי ופורסם גם בעיתונים אחרים וכן בכרך השני של הטור השביעי עם תיקונים. בין אוספי ארכיון בן גוריון נמצא גם חלק מארכיונו של נתן אלתרמן
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, אוקוטובר 1956)
הרכבת הממשלה - ההיסטוריה חוזרת
בחירות אוגוסט 1961 עמדו בצל ה"פרשה". מפא"י, שאיבדה מכוחה בבחירות אילו, בראשות בן גוריון, פונה לשותפותיה ה"טבעיות" להרכבת קואליציה. בן גוריון נתקל בקשיים מצד השותפות אשר מקשות במו"מ הקואליציוני. מעבר למאבק האישי עם לבון עולה גם סוגיית הפיקוח על כוחות הביטחון. וכך כותב בן גוריון לועדת המו"מ של מפלגתו: "אסור לפי הכרתי לתת יד לנסיון הנעשה ע"י סיעות אחע"ה ומפ"ם במסווה של שמירת דמוקרטיה להכניס פיצול מפלגתי בצבא.." (08.09.1961) לבסוף, בן גוריון פונה לנשיא ומודיע שאינו יכול להרכיב ממשלה. הנשיא יצחק בן צבי, מטיל את הרכבת הממשלה על לוי אשכול. אשכול, מצליח במלאכה ובתום חודשיים וחצי מיום הבחירות מוקמת ממשלה בראשותו של.... דוד בן גוריון.
מצורף מכתבו של בן גוריון לחברי מפלגתו בו הוא מסביר מדוע אינו יכול להרכיב ממשלה
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, 06.09.1961)
חידון התנ"ך - אבן דרך ביום העצמאות
הדיו של חידון התנ"ך שהתקיים ב 1958 עולים מן המסמך כמו גם אהבתו הרבה של בן גוריון לתנ"ך.
נצחון הרוח אינו נופל מהישגים אחרים של ההוויה הציונית ובעיני בן גוריון חשיבותם ראויה לציון דוקא ביום העצמאות.
(מתוך אוסף בן גוריון , התכתבות אפריל, 1959)
בתיאור שובה לב, מתפעל דוד בן גוריון מן הפלא של חווית הטיסה.
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, נובמבר 1933)
ראש הממשלה דוד בן גוריון מבקר במפעל "אליאנס" בחדרה 27.04.1952.
התמונה צולמה על ידי מר ורנר בראון. התמונה מוגנת ע"י זכויות יוצרים. (מתוך האוסף האור-קולי)
בשבועות הקרובים ארכיון בן גוריון עומד לפתוח את אוסף התמונות הדיגיטליות לציבור.
פייק ניוז נוסח שנות ה-60. תגובתו של יצחק נבון, מזכיר ראש הממשלה לידיעה שפורסמה בעיתון "הצופה".
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות אוקטובר, 1960)
"לכתך אחרי במדבר" – ברגישות בכנות ובשבח השליחות, נפרדת פולה ה"תל אביבית" מחברותיה לקראת מעברה לשדה בוקר והיא כבר בת 61.
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, השלמות 8, 1953)
בן גוריון ראה בשפה העברית חלק מרכזי מן ההוויה הציונית, ומשום כך, לא סביר היה בעיניו שהאקדמיה ללשון העברית תעשה "לשוננו הפקר"!
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, פברואר 1960)
ללא מילים... (מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, השלמות 8, 1954)
היחסים המיוחדים שנרקמו בין ישראל לבורמה בשנות החמישים, באים לידי ביטוי במכתבו דק האבחנה של דוד הכהן, אשר שמש כציר הראשון של ישראל ברנגון, בורמה. דוד הכהן במכתבו מאפשר הצצה על החברה הבורמזית באותה עת ומתאר את ההד הרב שהותירה פרישתו של בן גוריון, עד כדי השמועה שהפך לבודהיסט.
את תשובתו של בן גוריון לדוד הכהן ניתן למצוא בתאריך 21.04.1954
(מתוך אוסף בן גוריון, התכתבות, השלמות 6 13.3.1954)
לצפייה במכתבו המלא של דוד הכהן