$$News and Reports$$

Aug. 15, 2017

​"במהרה בימינו..."

תמורות ביחסו של הציבור הדתי-לאומי להר הבית

שרינה חן_עטיפת הספר.PNG 

בתי המקדש היו מוקד חברתי ומרכז פולחן של העם היהודי במשך כאלף שנה. לאחר חורבנם היו למושא תפילות, ברכות וטקסים, מחוז געגועים וחזון שאין להשיגו בזמן הנראה לעין. חזון זה לבש ופשט צורות רבות ומגוונות, עבר עידונים ותמורות שהותירו את מעשה הגשמתו בידי שמיים – עד לימינו אלה, שבהם קמו קבוצות המבקשות לקומם את החזון ולממשו הלכה למעשה בבניין טיט ולבנים ובהקרבת זבחים. בעבר נתפסו הקבוצות הללו קיצוניות ואפילו קיקיוניות, אולם במרוצת שנות האלפיים השתנה יחסה של החברה הישראלית אליהן, והן מבטאות היום הלוך רוח מרכזי בציבור האמוני. מהן הסיבות לשינוי זה? התבוננות בדפוסי הארגון והפעולה של הקבוצות הפועלות להקמת בית מקדש שלישי מלמדת כיצד הצליחו לשנות את ההתייחסות לנושאים שנחשבו טאבו הן בשל נפיצותם הפוליטית והן משום שעוררו פולמוסים הלכתיים ארוכי שנים. פעילותם של 'שוחרי המקדש' הטמיעה דפוסי תרבות ומחשבה חדשים בחלקים נרחבים מן הציבור האמוני ודחקה למרכז השיח הציבורי את גאולת הר הבית.

'עבודת מחקר זו משקפת רוחב יריעה מחקרי היוצר קונטקסט תאורטי עשיר, מיוסדת על הצגת מגוון השקפות, דעות ועמדות [...] משקפת שילוב מוצלח של עקרונות מחקריים מגוונים, מתודולוגיות שונות ושדות ידע שונים, המתייחסים לשאלות כינון זהות, שייכות והדרה, התנגדות והתרסה, שיפוט וריבונות. הכותבת תרמה תרומה נכבדה לבחינת משמעות טקסי עיצוב הזיכרון הקיבוצי כקשר בין העבר להווה, לפענוח ההקשרים התאולוגיים וההיסטוריים של יוזמת חידוש הקרבנות, להבנת ההיבטים הפולקלוריסטיים הגלומים בפעילות החוגים המחקרים ולעיון במשמעותן של תפיסות תרבותיות בזיקה להיבטים דתיים ולאומיים שאותם מקדמים חוגים אלה'.

פרופ' רחל אליאור

 

ד"ר שרינה חן, חוקרת באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מתמקדת במחקריה בסמלי מפתח בעולם היהודי ובביטוייהם בתרבות העברית המודרנית ובגילויים של קנאות יהודית בת זמננו. חן לימדה באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בן גוריון בנגב וכן באוניברסיטאות Tulane בניו אורלינס, Northeastern בבוסטון, וב- UCLA בקליפורניה. מחקריה מתפרסמים בכתבי עת מובילים בישראל ובעולם.

 

למידע נוסף על הספר לחצו כאן