דלג לתוכן העמוד

האם הזכות לייצוג משפטי מגדילה את הפשיעה?

13 פבר' 2017
מחקר חדש בדק את הכלכלה של זכויות חוקתיות, ובמיוחד האם הזכות הבסיסית לייצוג משפטי מגדילה את הפשיעה במדינת ישראל. המחקר בו נעשה שימוש בנתונים על מעצרי המשטרה בדק את אפקטיביות הסנגורים הציבוריים בהליכי מעצר, את השפעתם על פעילות המשטרה ואת האופן בו הרחבת הזכות לייצוג משפטי משפיעה על רמת הפשיעה.
 
גנבעלייה במספר עבירות הרכוש 
המחקר מצא כי הזכות לייצוג קיצרה את משך המעצרים ב-17%, הגדילה את שיעור העצורים שהשתחררו מהמעצר בעילה של "חוסר אשמה" והובילה לירידה בפעילות המשטרתית כפי שהיא באה לידי ביטוי במספר המעצרים. האפקטיביות של הסניגורים הציבוריים והירידה בפעילות המשטרתית מביאים לעליה של 3.3% במספר פשעי הרכוש.

הזכות לייצוג הינה זכות בסיסית הניתנת לנאשמים בכ- 80% ממערכות המשפט בעולם. עד סוף שנות התשעים ניתנה זכות זו במערכת המשפט הישראלית לנאשמים רק לאחר הגשת כתב אישום. בשנים 1998-2002 הורחבה זכות זו גם להליכי המעצר (הארכת מעצר, חלופות מעצר וכיו"ב), כך שעצורים בעלי הכנסה הנמוכה מסף הקבוע בחוק זכאים גם הם להיות מיוצגים על-ידי עו"ד שמונה ומומן על ידי הסניגוריה הציבורית. 

עלות מול תועלת חברתית: האם משתלם? 
המחקר נערך על-ידי ד"ר אורן רגבי מהמחלקה לכלכלה​ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יהונתן גבעתי מהאוניברסיטה העברית, ובו בחנו החוקרים את ההשפעה של מתן זכות הייצוג על החלטות בית המשפט בהליכי מעצר, על הפעילות המשטרתית ועל היקפי הפשיעה. לצורך המחקר החוקרים עשו שימוש בנתונים על כלל המעצרים שביצעה המשטרה בגין עבירות רכוש בשנים 1996-2003 כמו גם בנתונים על פשעי רכוש שדווחו למשטרה באותה התקופה.

ראשית בדקו החוקרים את מידת האפקטיביות של הסנגורים הציבוריים בהליכי המעצר. "מצאנו שהרחבת הזכות לייצוג בהליכי מעצר קיצרה את משך המעצרים ב-17% והקטינה את ההסתברות שבית המשפט יאריך את משך המעצר מעבר ל-24 השעות הראשונות ב-5%", כך אומר ד"ר רגבי. "יתר על כן, מצאנו שבעקבות הרחבת זכות הייצוג להליכי המעצר שיעור המעצרים שהסתיימו בשחרור העצור במסגרת העילה של "חוסר אשמה" עלה וששיעור הגשת כתבי האישום בעקבות מעצרים ירד", כלומר קיימת אפקטיביות של זכות הייצוג בשמירה על זכויות העצירים.

שנית, נבדקה ההשפעה של הרחבת הזכות לייצוג על פעילות המשטרה, וזאת על רקע הממצאים הראשוניים שהצביעו על האפקטיביות של הסניגוריה הציבורית בהליכי המעצר. באופן כללי, גידול בסיכוי לשחרור עצורים וירידה במשך המעצר הממוצע עלולים לרפות את ידיה של המשטרה בבואה למגר פשעי רכוש. ואכן, הממצאים מלמדים על ירידה בפעילות המשטרתית הקשורה לעבירות רכוש. בפרט, מצאו החוקרים, שמספר המעצרים בגין עבירות רכוש ירד בעקבות הרחבת הזכות לייצוג ב-6%.

לבסוף בדקו החוקרים את ההשפעה של הרחבת הזכות לייצוג להליכי מעצר על היקף הפשיעה. האפקטיביות של הסניגורים הציבוריים והירידה בפעילות המשטרתית צפויים להשפיע על היקף פשעי הרכוש עקב ירידה בהרתעה הנובעת מההבנה של פושעים פוטנציאלים שסיכויי התפיסה שלהם על-ידי המשטרה קטנים יותר ומכך שיקבלו הגנה טובה יותר במקרה שייעצרו. באופן עקבי עם הסבר זה, הממצאים הראו עלייה של 3.3% בכמות פשעי הרכוש.

המחקר מצביע על המתח הקיים בין היתרונות הטמונים במתן הגנה משפטית במיוחד לעצורים דלי אמצעים למול הנזקים שעלולים להיגרם ממדיניות כזו, בשל הירידה בהרתעה המשטרתית ועליה בפשיעה. מחישוב עלות-תועלת עולה שאם אנחנו מעריכים את שווי ההרחבה בזכות לייצוג בסכום של 20 ₪ (או יותר) לשנה עבור כל תושב הרי שהתועלת מהרחבת הזכות לייצוג גדולה מהעלות של הגדלתה, ולכן הרחבת הזכות לייצוג הינה רצויה מבחינה חברתית.

המחקר התקבל לאחרונה לפרסום בכתב עת מוביל בכלכלה:
American Economic Journal: Economic Policy