מהמדגם עולה כי הציבור החרדי נשמע אל גדולי הדור ורופאים מומחים, בעוד שבקרב החברה הערבית הדמויות המשפיעות הן רופאי המשפחה ורופאים מומחים.
בשתי הקבוצות, האמון המועט ביותר ניתן לראשי הרשויות. בשכונות חרדיות רמקולים הם עדיין הכלי היעיל ביותר להפצת מסרים. הזמן האולטימטיבי: מוצאי שבת. לקראת חודש הרמדאן וימי ספירת העומר, קוראות החוקרות לקובעי המדיניות לנקוט במספר צעדים לטיוב העברת המסרים לצורך התמודדות אפקטיבית עם הנגיף בקרב חברות מיעוט
בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה בקרב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, אנו עדים לכך, ששימוש בכלים סטנדרטים, של הודעות באמצעי המדיה השונים לכלל האוכלוסייה ללא אבחנה בין קבוצות אוכלוסייה שונות הנבדלות באופיין ובתרבותן, אינן נותנות מענה מיטבי לגיוס האוכלוסיות השונות במדינה להיענות לקריאות להגן בריאותית על הפרטים החיים במדינה מפני המגיפה.
מחקר חדש שערך צוות חוקרות רב-תחומי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדק מהן הדרכים האפקטיביות ביותר להפצת הנחיות משרד הבריאות בקרב החברה החרדית והחברה הערבית- מיהן הדמויות שהכי שומעים בקולן, מה ישכנע פרטים להישמע להנחיות ואילו אמצעים הכי יעילים להעברת מסרים חשובים?
תוצאות המחקר יכולות לסייע לקובעי המדיניות בכל הנוגע לטיוב דרכי הפצת המידע וההנחיות בכל אחת מהקבוצות בנוגע למגיפת הקורונה. המחקר בוצע במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא אוניברסיטת בן-גוריון פרופ' דניאל חיימוביץ. במסגרת זו הוסטו משאבי מחקר לגיבוש פתרונות משמעותיים לאתגרים בעקבות משבר הקורונה.
"ביקשנו לאמוד את הפוטנציאל הטמון בפנייה מותאמת תרבות בכל הנוגע למסרים הקשורים בבריאות האישית והציבורית, בעת משבר בריאותי חריף, עבור שתי חברות מיעוט בחברה הישראלית, החברה החרדית והחברה הערבית", אומרות החוקרות ד"ר תהילה קלעג'י, מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, ד"ר סארה אבו-כף ופרופ' ארנה בראון-לבינסון מהתוכנית לניהול וישוב סכסוכים. "גיוון הכלים, כגון, הסברה והנעה על בסיס ערכים מחד, והכרה באפקטיביות של התייחסות מותאמת תרבות, עשויים לתת מענה מיטבי לגיוס אוכלוסיות מיעוט להיענות למדיניות הנדרשת".
שני מדגמים נערכו במהלך חודש אפריל בקרב 300 חרדים בגילאי 67-18, מרביתם דיווחו על מגורים בבני ברק ובירושלים וכן בקרב 360 ערבים בגילאי 67-18 המתגוררים בישובים בצפון ובדרום הארץ. בשתי הקבוצות מעל 50% מהמשתתפים דיווחו על שכר מתחת לממוצע במשק.
מהממצאים עולה, שבקרב המדגם החרדי, הדמויות להם נשמעים הם גדולי הדור ורופאים מומחים, בעוד בקרב המדגם הערבי הדמויות להם מקשיבים הם רופאים מומחים ורופאי משפחה. בשתי הקבוצות, האמון המועט ביותר ניתן לראשי הרשויות.
"נוכח האמון המירבי בגדולי הדור לצד הבעת האמון הרב ברופאים מומחים בתחום, יש ליצור מודל משלב של גדולי דור ורופאים מומחים להעברת מסרים אודות הנגיף ולהטמעת הנהלים להתנהגות בשגרה", ממליצות החוקרות, "למודל המשלב ישנה חשיבות יתירה בימים אלו בפרט לאור ההחזרה לשגרה ולמועדים יחודיים, עבור הקהילה החרדית למשל שאלת קיום מדורות ל"ג בעומר שנהוג לחגוג ברוב עם, וכן לקראת חג השבועות שבמרכזו עומד לימוד התורה הלילי בבתי הכנסת".
באשר לחברה הערבית מציעות החוקרות לגייס את המערך הרפואי, לא רק כחזית לטיפול באלו שנפגעו מהמגיפה, אלא כחלק ממערך ההסברה והמניעה של התפשטות המגיפה. "חשיבות זו קריטית בפרט נוכח הנתונים המדאיגים אודות העלייה במספר הנדבקים בישובים ערבים בצפון הארץ, ולאור ההערכות לקראת חודש רמדאן שיחל בעוד כשבוע, שהתכנסויות חברתיות ודתיות הן חלק אינטגרלי משגרת חודש זה", מסבירות החוקרות.
עוד ממליצות החוקרות לרשויות המקומיות בהתאם לממצאי המדגם לפעול למען השבת האמון בהן בכל הנוגע לתפקודם במהלך המשבר הנוכחי.
בנוסף נשאלו המשתתפים במדגם - באיזו מידה התכנים המוצגים ישכנעו אותך להקשיב ולהישמע להוראות וההנחיות בזמן משבר הקורונה? בשתי הקבוצות – מידע אודות הסיכון בפגיעה בהורים מבוגרים, מבוגרים אחרים במשפחה המורחבת והפצת הוירוס בקהילה היו גורמי השכנוע המרכזיים.
"נתון זה מתכתב הן עם אופייה של החברה החרדית והן עם זו הערבית כקולקטיבית וככזו שרואה חשיבות בשמירה על הקהילה ובהגנתה", אומרות החוקרות. "בחברה החרדית מקומם של המבוגרים בקהילה זו והציווי ליחס כלפיהם: "והדרת פני זקן" מקבלת חשיבות מיוחדת בהטמעת המסרים לשמירה על שכבת גיל זו במהלך המשבר.
ראוי לחדד בהפצת המסרים את הסיכון שהאוכלוסייה המבוגרת נמצאת בו ואת ההשלכות המעשיות להתנהגות נכונה של הפרטים".
"באשר לחברה הערבית, יש צורך לנסות למצוא פתרונות למשפחות הערביות המאופיינות במבנה חברתי של משפחה מורחבת שבה במבנה אחד מתגוררים שלושה דורות (הורים, ילדים ונכדים). חשוב כי מידע והסברה יופנו לקבוצת הצעירים שנוטים להרגיש מחויבות להיות בקשרים רציפים עם המבוגרים במשפחה, ובמיוחד שהם אלו שעלולים להפיץ את המחלה לשכבה הבוגרת, ולקבוצת המבוגרים שחשוב לתווך להם את הבידוד החברתי וחשיבותו לשמירה על בריאותם ובריאות יקיריהם".
שאלה נוספת נגעה לאמצעים היעילים בהעברת מסרים חשובים, הנחיות והוראות זהירות הנדרשות בתקופה של משבר הקורונה. מהממצאים עולה כי בקרב החרדים הפצת המסרים באמצעות רמקולים שכונתיים בישובים השונים דווחה כדרך היעילה ביותר. אפקטיביות כלי שמרני זה מוכיחה את יעילותה בפרט אם השפה מותאמת (בשכונות מסוימות ביידיש) וכן אם הדובר מפיץ מסרים של גדולי דור הנתמכים בהנחיות רופאים מומחים.
בקרב הערבים, חדשות ברדיו ובטלוויזיה כמו גם הפצת מסרים באמצעות קופות חולים דווחו כדרכים היעילות ביותר, למרות הנגישות והזמינות של רשתות חברתיות. "על מנת למקסם את אפקטיביות של כלים תקשורתיים אלו חשוב לעודד שידורים בשפה הערבית ולתרגם ולהנגיש לציבור הערבי תכנים שנוגעים להתמודדות עם המגיפה, לדוגמא: שידור תוכניות או תשדירים יעודיים שידובבו בשפה הערבית. תוכן התשדירים שיגובה בהופעה של רופאים מומחים בתחום יכול להעמיק את ההטמעה של המסרים", מוסיפות החוקרות.
בכל הנוגע לזמן בו כדאי להפיץ את המסרים בשתי הקהילות דווח כי שעות הערב ובתחילת השבוע הם המועדים הטובים ביותר. בקרב החרדים, דווח כי גם מוצאי שבת הוא זמן טוב להפצת מסרים ואילו בקרב המדגם הערבי דווח על יום שבת כמועד טוב להפצת המסרים. אלו זמנים שבהם מרבית המשתתפים נמצאים ביחד וללא עיסוק בעניינים אחרים.
ממצא חשוב נוסף נוגע להבדלים מגדריים, נמצא כי הנשים החרדיות והערביות הפנימו יותר את המסרים אודות הנגיף מאשר בקרב הגברים בשתי הקבוצות.
הנשים החרדיות מתגלות כסוכנות ידע וככאלו שנשמעות יותר לכללי הזהירות בקרב החברה החרדית. על כן, אומרות החוקרות שנכון לגייסן בהפצת הנהלים בקרב המשפחה והקהילה. נתון זה מתכתב עם המציאות האובייקטיבית של יציאתן של נשים חרדיות אל מחוץ לקהילה לצורכי פרנסה ובשל כך הן מחוברות יותר למדיה ולמסרים שמופצים מחוץ לקהילתן.
בנוסף, מציעות החוקרות, לתווך את הפצת הידע והנהלים להתמודדות לאורך המשבר מול ציבור הנשים הערביות שהן "כוח חשוב, קשוב ופתוח". מהמחקר עולה כי הן הפנימו את השמירה על הכללים באופן מיטבי ביחס לציבור הגברים וסביר להניח כי בתור תפקידן כמטפלות עיקריות בצעירים ובמבוגרים במשפחה יש להן את הנגישות לתווך ידע והכוונה גם לבני משפחה נוספים.
