היחידה לקידום המקצועיות בחינוך, של המחלקה לחינוך, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עוסקת בהכשרה ופיתוח מקצועי של עובדי הוראה בכל שלבי הקריירה. מטרת הכשרת המורים והליווי בסטאז ובתהליכים הפיתוח המקצועי, המבוססת על המורכבות שבהוראה, היא לפתח השקפה מקצועית, כלומר: היכולת של המורים להבחין ולפרש אינטראקציות משמעותיות של הוראה ולמידה, תוך מתן הסברים וביסוס טענות באמצעות ידע והבנה מקצועיים (Sherin, 2007; Sherin & van Es, 2009), תוך שימוש בשפה מקצועית מפותחת. או במלים אחרות: היכולת לזהות מצבים מורכבים בהוראה שדורשים התייחסות מיוחדת (רגישות), לבחון את הגורמים המעורבים ואת ההשלכות (פרשנות) על ההוראה, להכיר מגוון דרכי התמודדות ותגובות (רפרטואר) ולשקול באופן מושכל את היתרונות והחסרונות של אפשרויות התגובה השונות (שקול דעת) (Lefstein & Snell, 2013).
מחקרים הראו כי הדרכה ותרגול ממוקדים יכולים לפתח ולשפר את ההשקפה המקצועית של מורות מתחילות (Blomberg et al., 2011; Seidel et al., 2013). לכן, בתכנית להכשרת מורים באוניברסיטת בן-גוריון אנו רואות בפיתוח השקפה מקצועית כאחד התפקידים החשובים של ההכשרה והליווי. פיתוח יסודות ההשקפה המקצועית תאפשר למתכשרים להוראה ולמתמחים להתמודד עם אתגרי ההוראה בתחילת דרכם ותהווה בסיס להמשך פיתוח ההשקפה המקצועית במהלך הקריירה (Sturmer et al., 2012). בהתאם, תפיסת ההכשרה באב"ג מגובשת סביב פיתוח השקפה מקצועית (פיתוח השקפה מקצועית בהכשר) זאת באמצעות פיתוח פרקטיקות ליבה בהוראה ובחינת היישום שלהן בגישת חקר הפרקטיקה. במטרה להשיג מטרה זו תוכנית הלימודים בהכשרה ממוקדת בהתנסות מעשית המלווה בסדנאות קליניות (סדנת פרקטיקום וסדנה דידקטית) שמטרתן לפתח את ההשקפה המקצועית של פרחי הוראה, באמצעות: פיתוח פרקטיקות ליבה, ויישום שלהם בגישת חקר הפרקטיקה במחזורי למידה. כאשר, בהסבר פשטני, מטרת פיתוח הפרקטיקות בהוראה הוא להרחיב את רפרטואר דרכי ההתמודדות של המורה: טכניקות שיטות, כלים ושפה מקצועית דיסציפלינארית וגנרית שחסר מאוד אצל פרחי ההוראה (בשונה ממורים ותיקים).
היישום של התנסות בהוראת הפרקטיקות בגישת חקר הפרקטיקה, גישה שמבוססת על חקרנות וביקורתיות בדגש על המורכבות של ההוראה, מטרתה לפתח רגישות, פרשנות ושיקול דעת, כלומר לא להישאר עם יישום שטחי של הפרקטיקה ולהימנע מאימוץ של Best practice. הקורסים העיוניים מהווים עוגן תיאורטי לתהליך וכוללים את הרציונל (למה) ואת המה (מה זה אומר), ומאפשרים לפרחי ההוראה להבין באופן רחב ועמוק את תהליכי ההוראה, שבין היתר, מתורגמים לפרקטיקות בהוראה, ולהכיר בחשיבות שלהם. הבנה זו מזמנת לפרחי ההוראה ליישם את מה שהם מאמנים בו למרות הקשיים בשטח, ומאפשרים גמישות בחלופות המבוססות על הבנה מעמיקה ורחבה של הפרקטיקות.
