אוניברסיטת בן-גוריון בנגב > ידיעות מכנס באר-שבע לשלום הילד 2012

ידיעות מכנס באר-שבע לשלום הילד 2012

14 פבר' 2012

כנס זה הינו כנס מדיניות ראשון מסוגו בישראל והוא מתקיים זו השנה האחת עשרה ברציפות. הכנס מתמקד בשלום הילד בישראל מנקודת ראות של מדיניות כוללת, תכנון ומעשה.

מורים בישראל אינם מקבלים השתלמויות בנושא התעללות בקטינים

על פי דוח מבקר המדינה, מדצמבר האחרון, כמעט שלא נערכו השתלמויות לעובדי חינוך בכלל ולמורים בפרט בנושא המודעות להתעללות בקטינים ולהזנחתם בתוך המשפחה, ולא נלמדו הסימנים המצביעים על הזנחה והתעללות לסוגיה כדי לאתר קטינים שנפגעו.

כך עולה מנייר עמדה מיוחד על תפקידה של מערכת החינוך בזיהוי ואיתור ילדים בסיכון, שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת ישיבת ועדת החינוך בנושא זה בכנס באר שבע לשלום הילד, אשר שהתקיים היום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עוד עולה מנייר העמדה, כי לא בכל מוסדות החינוך יש יועצים ופסיכולוגים והמחסור ניכר במיוחד במגזר הערבי והחרדי. אוכלוסייה נוספת שאיננה מקבלת מענה במסגרת זו, היא אוכלוסיית הגננות, שלהן יש תפקיד משמעותי במיוחד באיתור מוקדם של ילדים נפגע התעללות.

בשנת הלימודים הקודמת, התקבלו בשירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך(שפ"י) למעלה מ-1,100 פניות להיוועצות בנושאים הקשורים בהתעללות בילדים, כשבעשור האחרון, נרשמה עלייה ניכרת במספר פניות אלה. רק כ-1,200 יועצים חינוכיים מתוך 4,600 העובדים במערכת החינוך קיבלו הכשרה ייעודית לצורך זיהוי תלמידים בסיכון.

יו"ר ועדת החינוך, חה"כ אלכס מילר, אמר בדיון כי למערכת החינוך יש תפקיד קריטי בזיהוי ואיתור מוקדם של ילדים בסכנה. המועצה לשלום הילד מפעילה תכנית מיוחדת באמצעות ניידת זכויות הילד, העוסקת בין השאר בנושא של התעללות במשפחה, ובדילמה שיש לתלמידים האם מותר או רצוי לספר סוד כזה. מניסיונם של מדריכות הניידת עולה כי אין כמעט אף פעילות אחת שבה לא פונים תלמידים בתום הפעילות ומבקשים לספר למדריכות סיפור אישי שלהם הנוגע להתעללות במשפחה. ברוב המקרים, בעקבות בירור שנערך עם בית הספר, מסתבר כי הסיפורים הללו כלל לא היו ידועים במערכת החינוך.

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ציין כי הניסיון בארץ, כמו גם מחקרים שנעשו בארצות אחרות, מראים שהגורם החשוב ביותר לאיתור מקרי התעללות הם דווקא התלמידים עצמם, חברים של הנפגע או הנפגעת, שהם הראשונים אם לא היחידים לדעת.

ד"ר בלהה נוי, לשעבר מנהלת אגף שפ"י במשרד החינוך, שהשתתפה בדיון, ציינה אף היא, שהתלמידים, בני קבוצת הגיל, הם המשאב החשוב ביותר לחשיפת התעללות וכי בתקופה האחרונה נערכו בשפ"י תכניות המיועדות לתלמידים עצמם כגורם מסייע לחשיפת התעללות בחבריהם.
יו"ר הועדה לזכויות הילד, חה"כ זבולון אורלב: המשטרה צריכה לעשות בדק בית בנושא תמותת תינוקות בישראל

יו"ר הועדה לזכויות הילד, חה"כ זבולון אורלב, אמר היום (14.2.2012) במסגרת דיון מיוחד של הועדה שהתארחה בכנס באר שבע לשלום הילד, אשר התקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כי רוב הפגיעות בתינוקות מתרחשות בבתים על ידי הורים. חה"כ אורלב שאל בפאנל האם אין מקום לעריכת בדק בית במשטרת ישראל בנושא הטיפול במקרי תמותת תינוקות.

ד"ר יורם בן יהודה, מנהל אקדמי של תכניות בריאות במכון חרוב ולשעבר מנהל מיון ילדים בבית החולים הדסה עין כרם, אשר השתתף בפאנל, התייחס למקרה המוות של התינוק שארע אמש, לכאורה בשל חנק מאוכל: "קשה לקבל את הסיבה הזו. בגיל פחות משנה יש נטייה לקרוא לתמותה פתאומית של תינוק 'מוות בעריסה' וזה מקומם". ד"ר בן יהודה קרא להקמת ועדה עם אנשי מקצוע מתאימים אשר ייקבעו אד-הוק האם מקרה מוות מצריך נתיחה ו/או בדיקות פחות פולשניות על מנת לאתר את סיבת המוות, דבר אשר לא מתאפשר היום על פי החוק במדינת ישראל. לדבריו, במדינת ישראל אין היום התמחות של פתולוג המומחה לנתיחת ילדים, דבר אשר קיים בארצות אחרות.

פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים, טען כי אחת הבעיות באבחון סיבת המוות של תינוקות, היא העדר נוהל אחיד של משרד הבריאות הקובע את הבדיקות הרפואיות שחובה לעשות כאשר מגיע תינוק ללא רוח חיים בבית חולים.

ד"ר ענת שץ, יו"ר עמותת עתיד לחקר ומניעת מוות פתאומי של תינוקות, הביאה לוועדה נתונים המראים כי ניתוח הגורמים למוות בעריסה ושינויים שנעשו בגורמים אלו הביאו לירידה דרסטית בתמותת תינוקות בעולם המערבי. בארץ, לעומת זאת, שיעור המוות הפתאומי של תינוקות נותר ללא שינוי.

מנתוני המועצה לשלום הילד, עולה כי מתוך למעלה מ-600 מקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה, יש כ-150 מקרים שסיבת המוות הוגדרה או 'סיבה לא ידועה' או 'מוות בעריסה'. הן במועצה לשלום הילד והן בקרב גורמים רפואיים העוסקים בנושא, סבורים כי חלק מהמקרים שהוגדרו כמקרי מוות בעריסה, נובעים מסיבות אחרות ובכלל זה פגיעות מכוונות שלא נבדקו או לא הוכחו.

יצוין, כי אין כיום בבתי החולים נוהל קבוע המחייב לקיים סדרת בדיקות רפואיות במקרה של מוות פתאומי של תינוקות. מנייר העמדה שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת לקראת הועדה, עולים נתונים מדאיגים המראים כי שיעור מקרי מוות בעריסה במגזר הערבי הוא עדיין פי שלושה עד ארבעה משיעורם במגזר היהודי. בישראל ובעולם, שיעור מוות פתאומי ובלתי מוסבר נפוץ יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות, אולם במגזר הערבי מקרי המוות הפתאומי בקרב בנות גדול יותר משיעורם בקרב הבנים.

בשנים 2008-2011 נפתחו בישראל 247 תיקים במקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה. מתוך תיקים אלו, 18 תיקים הינם תיקי חקירה, 12 תיקים נגנזו וחמישה הועברו לפרקליטות לבחינת הכנת כתב אישום. תיק אחד עדיין נמצא בחקירה.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, הד"ר יצחק קדמן, מסר כי במועצה לשלום הילד מגבשים בימים אלו הצעת חוק שתחייב בדיקה של כל מקרי המוות של ילדים קטנים ותינוקות על ידי ועדות מקצועיות מיוחדות, בדומה למערך קיים של בדיקה במדינות שונות בעולם ובכלל זה בארה"ב.

מימין, יו"ר הועדה לזכויות הילד, חה"כ זבולון אורלב . ראשון משמאל, ד"ר יורם בן יהודה. צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.
"המתכון למניעת עבריינות בקרב הנוער: השקעה במניעת נשירה, בתכניות חינוך, בהיצע של מסגרות לבילוי פנאי ובהקטנת ממדי העוני בקרב ילדים"

בני נוער הסבירו לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה מה באמת צריך לעשות כדי למנוע עבריינות בקרב הנוער

בני נוער ממסגרות קידום נוער בעיריית תל-אביב הסבירו היום לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה, בכנס באר שבע לשלום הילד, אשר מתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מה באמת צריך לעשות כדי למנוע עבריינות בקרב הנוער.

במושב שהתקיים בנושא אחריות למניעת עבריינות נוער, פנו בני הנוער לשר ולמפכ"ל, אשר נטלו חלק בדיון, וטענו כי השקעה במניעת נשירה, בתכניות חינוך, בהיצע של מסגרות לבילוי פנאי ובהקטנת ממדי העוני בקרב ילדים הם המתכון הטוב ביותר למניעת עבריינות בקרב הנוער. מנתונים שאספו לקראת הכנס, נמסר כי בשנת 2009, 31.5% מכלל הקטינים בני 12-18 בעלי תיקים פליליים- חיו במשפחות עם הורים גרושים. ל- 32.6% מבני הנוער בגילאים אלו בעלי תיקים פליליים- יש לפחות הורה אחד שהורשע בְּדִין. השכר החודשי הממוצע- ברוטו- של הורים לִיְלָדִים בעלי תיקים פליליים בגילאים אלו נמוך מזה של הורים לילדם בני אותו גיל מִכְּלַל האוכלוסייה.

נתונים נוספים של המועצה לשלום הילד מראים כי ניתוק ממסגרת לימודים או עבודה מַעַלֶה את הסיכוי להידרדר לעבריינות; ילדים שאינם נמצאים במסגרת לימודית הם בעלי סיכוי של פי ארבעה- להסתבך בִּפְלִילִים, מַאַשֵׁר ילדים לומדים. כרבע מכלל הקטינים בגילאי 12 עד 18 עם תיקים פליליים בשנת 2009 - היו ללא מסגרת לימודית. עשרים ושבעה אחוז מִכְּלַל הקטינים עוברי חוק נוהגים לשוטט ברחוב ללא מטרה מוגדרת כצורת בילוי. לארבעים ואחד אחוזים מִכְּלַל הקטינים עוברי חוק יש קשר עם חברים עוברי חוק, בעלי עַמַדוֹת וַעַרַכִים אנטי חברתיים, המשתמשים בחומרים פסיכו-אקטיביים. כיום אין די תכניות מניעה וְעיקר המאמצים עדיין מושקע כיום בטיפול בבני נוער לאחר גילוי הפשיעה ולא טרם ביצועה.

השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ', אמר בתגובה לבני הנוער, כי הילדים ובני הנוער הם עתידה של מדינת ישראל. "יש לנו נוער חכם ונבון, ועלינו רק להפנות את המשאבים הנחוצים לנוער ולהאמין בהם. אני קורא לכל המערכות והגופים הנוגעים בדבר לשלב זרועות ולשתף פעולה כדי לטפל בבני הנוער בדרך זו נצליח להרחיק את בני הנוער מעבריינות והתנהגות לא רצויה".

מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, אמר גם הוא כי "יש לנו אחריות מיוחדת כלפי בני הנוער. עבריינות נוער איננה גזירת גורל ולא כוח עליון. יש לעשות הכל כדי לטפל בבני הנוער טיפול מונע, ורק לאחר שמוצו כל האפשרויות הטיפוליות, ניתן וצריך להשתמש בכוח ההרתעה של המשטרה ולמצות את הדין עם מי שעבר על החוק. המשטרה תקדם ותרחיב בשנה הקרובה פרויקטים של שיקום נוער בכל רחבי הארץ, גם בקרב אוכלוסיית המיעוטים, בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים. השתתפות בתכניות כאלו, תהייה מדד להצלחה של תחנות המשטרה".

משמאל- מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, השר לביטחון פנים, חה"כ יצחק אהרונוביץ' והעיתונאי ניסים קינן.

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.
חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג: יש להסדיר בחקיקה השתתפותם של ילדים בתכניות ריאליטי: "הפכנו לחברה השואפת לזוהר ומוחצנות"

חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג, לשעבר שר הרווחה והשירותים החברתיים, אמר הבוקר בכנס באר-שבע לשלום הילד, המתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כי יש להסדיר בחקיקה את השתתפותם של ילדים בתכניות ריאליטי. חבר הכנסת הרצוג הוסיף ואמר כי אינטרסים כלכליים הם אלה ש"שולטים בכיפה", והדברים מגיעים גם לניצול ילדים למטרות פרסום ושיווק. "הפכנו לחברה ששואפת לזוהר ומוחצנות", ציין הרצוג. הוא תקף גם את החשיפה של תכניות כמו 'האח הגדול' לילדים, כולל ילדים צעירים.

אילנה דורי- מנדלוביץ', מנהלת תחום חוק עבודת הנוער במשרד התמ"ת, סיפרה כי לא אחת משרדה נתון בלחצים ואיומים מצד הורים שלא אושרה העסקת ילדם בפרסומת, דוגמנות או הופעות אומנותיות בשל תכנים לא מתאימים. עוד ציינה הגב' דורי-מנדלוביץ', כי בשל המגבלות הקיימות בישראל על העסקת ילדים בתחומים אלה, יש זליגה לשימוש בילדים מחוץ-לארץ או אפילו לצילום של ילדים ישראלים שנערך מחוץ למדינה.

פרופ' גיל זלצמן, מנהל חטיבת הילדים והנוער בבית החולים "גהה", מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, איזן את התמונה וטען כי "אילו היינו מגבילים בעבר הופעות אומנותיות של ילדים, לא היינו זוכים למוסיקאי דגול כמו מוצארט, שהחל להופיע כבר בגיל 4". לדעתו, נחוץ איזון שיאפשר מצד אחד מיצוי כישרונות של ילדים ומצד שני יגביל פעולות שעלולות להזיק לילדים ובכל מקרה, חיוני שתכניות כאלו בהשתתפות ילדים יהיו מלוות בהערכה פסיכולוגית ופסיכיאטרית.

ד"ר דיאנה לוצאטו, סוציולוגית ואנתרופולוגית מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, תקפה בחריפות פרסומי אופנה העושים שימוש פורנוגרפי בילדים כשלעיתים אף ניתן לראות בהם עידוד לפדופיליה. לדעתה, גם להורים יש חלק נכבד בדחיפת ילדים להבעות מיניות כדי לקדם את הסיכוי שלהם להשתתף בפרסומת.

שיר ביטון, זמרת ויוצרת, בעצמה "פליטת" תכנית ריאליטי, ציינה במושב שהתקיים בנושא, כי גם לבוגרים המשתתפים בתכניות כאלה, יש לא אחת טראומות קשות כתוצאה מנפילה המתאפיינת במעבר מחשיפה עצומה לאנונימיות מוחלטת. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בילדים שאין להם בכלל את היכולות והבגרות הנפשית להתמודד עם טראומות כאלו.

לפי נתוני המועצה לשלום הילד, בשנת 2010 ניתנו 2,923 היתרים להעסקת ילדים בגילאי שנה עד חמש עשרה בפרסומות ובהופעות ציבוריות. רוב הילדים היו בגילאי 6-11, אולם 13% מהם ניתנו לילדים בגילאי 1-4. בנות (54%) קיבלו יותר היתרים מאשר בנים (46%) ורוב מוחלט של ההיתרים ניתנו לילדים המתגוררים באזור תל אביב והמרכז (83%).

חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג.

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
סגן שר הבריאות, יצחק ליצמן:

בתוך ארבע שנים כל ילד בישראל עד גיל 18 יהיה זכאי לטיפולי שיניים חינם

סגן שר הבריאות, חבר הכנסת יעקב ליצמן, גילה היום כי בתוך ארבע שנים כל ילד בישראל עד גיל 18 יהיה זכאי לטיפולי שיניים חינם. כבר כיום, זכאים ילדים עד גיל 12 לטיפול שיניים חינם לאחר שעשרות שנים טיפולי שיניים לא היו כלולים בסל הבריאות. סגן השר ליצמן אמר את הדברים בכנס באר-שבע לשלום הילד, המתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בהתייחסו לנושא הדיון במושב הבריאות בכנס, ובהגיבו על דברי בני הנוער שהציעו להוריד את גיל ההסכמה לטיפול רפואי מתחת לגיל 18, אמר ליצמן כי יש לבחון הצעות אלה בזהירות יתרה מכיוון שאי אפשר לחזות את כל ההשלכות, כמו למשל, הצעה שעלולה לבוא מחוגי האוצר כי ילדים שיוכלו לתת הסכמה לטיפול רפואי לא יהיו זכאים יותר לקצבאות ילדים.

במושב הוצגו, לראשונה, עיקרי ההמלצות של ועדה מיוחדת שהקים משרד הבריאות בנושא הסכמת קטינים לטיפול רפואי וסירוב של קטינים לטיפול כזה. יו"ר הועדה, נירית פסח, הבהירה כי ההמלצות יאזנו בין הרחבת זכותו של הקטין להבעת עמדה בקשר לטיפול רפואי, לבין המשך האחריות של ההורים לקבל החלטות עבור הילד. ההמלצות יגבשו אוטונומיה מתפתחת לילדים בתהליך הדרגתי בהתאם לגילם ובשלותם ובהתאם לאופי הטיפול הנדרש. הועדה גם המליצה שהנושא כולו יעוגן בחקיקה.

חתן פרס ישראל לרפואה ומומחה לאתיקה, פרופ' אברהם שטיינברג, טען כי כאשר מדובר בקטינים בוגרים ובטיפול שגרתי, צריך לתת אוטונומיה לילד, ולגבי מצבים מורכבים יותר, יש להקים מנגנון מיוחד שיכריע בעניין כאשר בית המשפט איננו המנגנון המתאים לעשות זאת.

שופט בית המשפט לענייני המשפחה בתל- אביב, השופט יהורם שקד, תמך בהצעה זו וטען שהיה מעדיף שוועדות אתיקה יכריעו בעניין במקום בתי המשפט שדנים בנושאים כאלו כיום. לא מכבר עסק השופט שקד בעניינה של ילדה שהרופאים סברו כי יש לכרות את ידה, כאשר ללא הניתוח הילדה נמצאת בסכנת מוות. אמה של הילדה התנגדה לכריתה משיקולים שונים, בשעה שהילדה נטתה להבין את המצב ולהסכים תוך שהיא מציינת "אני מבינה שאין לי ברירה".

יצוין, כי במועצה לשלום הילד מתקבלות לא אחת פניות של ילדים ובעיקר בני נוער, המבקשים לעבור טיפולים רפואיים חרף התנגדות הוריהם. באחד המקרים, פנה לאחרונה נער מצפון הארץ, הסובל מבעיות אף-אוזן-גרון המפריעות לו בחייו החברתיים, אך אמו מתנגדת בתוקף לעריכת הניתוח עליו המליצו הרופאים. במצב החוקי הקיים, אין אפשרות לבצע ניתוח זה ללא הסכמת ההורים או לחילופין, פנייה לערכאות משפטיות.

סגן שר הבריאות, חבר הכנסת יעקב ליצמן, במהלך המושב.

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
נתונים קשים על פגיעה פיזית בבני נוער השוהים בפנימיות:

למעלה מרבע מבני הנוער דווחו על היותם קורבנות לאלימות מצד אנשי הצוות

נתונים קשים על היקף תופעה של פגיעות פיזיות בבני נוער בפנימיות מצד אנשי הצוות נחשפה היום (יום שני, ה-13.2.2012) בכנס באר-שבע לשלום הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב על ידי ד"ר שלהבת עטר-שוורץ, מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית על-שם פאול בראוולד, האוניברסיטה העברית בירושלים.

הנתונים נכללים בסקר שערכה ד"ר עטר-שוורץ בקרב בני נוער השוהים בפנימיות. הסקר חושף כי בחודש האחרון שקדם לסקר, למעלה מרבע מבני הנוער (28%) דיווחו על היותם קורבנות להתנהגות פיזית אלימה מצד איש צוות מהפנימייה. כשליש מהילדים דיווחו כי חוו אלימות מילולית אחת לפחות בחודש האחרון מאיש צוות במקום. ד"ר עטר-שוורץ מצאה כי ילדים ובני נוער בפנימיות במגזר הערבי, חשופים באופן בולט הרבה יותר לאלימות בהשוואה לשאר הפנימיות.

טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אמרה כי במסגרות חסות הנוער יש בדרך כלל גם נערים פוגעים וגם נערים קורבנות פגיעה, ולעיתים קשה להבחין ביניהם, מאחר ונערים שהיו קורבנות הופכים לא אחת למקרבנים.

סגן יו"ר הכנסת, חה"כ שלמה (נגוסה) מולה, שיתף בסיפורו האישי כנער שהתחנך בפנימייה במסגרת עליית הנוער: "אילולא מסגרת עליית הנוער, לא היינו יכולים לשרוד". עם זאת, הוסיף מולה, מסגרת הפנימייה צריכה להיות חלופה לאחר שמוצו כל התהליכים במסגרת המשפחתית.

מנתונים שפורסמו לאחרונה בשנתון הסטטיסטי לילדים בישראל על ידי המועצה לשלום הילד, עולה כי מתוך הילדים עד גיל 14 שנפגעו מינית ונחקרו על ידי חוקרי ילדים, 97 נפגעו על ידי איש צוות במוסד חינוכי.

בני הנוער, השותפים המלאים לכנס באר-שבע לשלום הילד, כתבו בנייר עמדה לקראת המושב העוסק בנושא בני הנוער בפנימיות, כי ילדים השוהים במסגרות השמה חוץ-ביתית מצויים במצב מיוחד ופגיע. רובן של מסגרות ההשמה החוץ-ביתיות עושות עבודתן נאמנה ומצליחות לגדל, לחנך ולשקם ילדים ובני נוער, שהוצאתם מהבית הייתה הכרחית עבורם על מנת לחלצם ממעגל האלימות והסיכון. אולם, מציאות זו שבה מסגרת משמשת כתחליף למשפחה, טומנת בחובה גם סכנות לא מעטות שיש לתת עליהן את הדעת על מנת למנוע אותן.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, הגיב לדברים שעלו במושב ואמר כי יש הכרח להקים מוסד של נציב קבילות מיוחד לילדים בפנימיות, שבראשו יעמוד שופט בדימוס ואשר יהיה נגיש וזמין לכל ילד במסגרת חוץ-ביתית.

ד"ר שלהבת עטר-שוורץ. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
כל ילד שלישי שמגיע לחקירת ילדים אינו חושף את דבר ההתעללות, אף אם עבר התעללות בפועל

30% מהילדים שמגיעים לחקירות ילדים אינם חושפים את דבר ההתעללות, אף אם עברו התעללות בפועל. כך חשפה ד"ר כרמית כץ, מבית הספר לעבודה סוציאלית על-שם בוב שאפל מאוניברסיטת תל-אביב, בכנס באר-שבע לשלום הילד, אשר מתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במסגרת מושב מיוחד שעסק בשכחה, זיכרון מודחק וזיכרון מושתל של נפגעי עבירות מין.

על פי נתונים אלו, במקרים של התעללות במשפחה, כ-50% מהילדים לא מספרים על ההתעללות במהלך החקירה. במקרים בהם הילדים מספרים על ההתעללות בחקירתם, כ-20% מהם חוזרים בהם מההאשמה, וזאת בשל העדר כל מקור לתמיכה ומשאבים לליווי הקורבנות.

על פי נתוני השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד שפורסם לאחרונה, נחקרו בישראל בשנת 2010 על ידי חוקרי ילדים 9,264 ילדים, קרוב לשליש מהם במעמד נפגעים. יותר משליש מהילדים הנחקרים הינם נפגעי עבירות מין או עדים לעבירות מסוג זה.

ד"ר יוסי הטב, פסיכיאטר ילדים, לשעבר מנהל מחלקת הילדים בביה"ח "איתנים", ציין כי הדחקת הזיכרון היא אחד ממנגנוני ההגנה שילדים עושים בהם שימוש בהעדר יכולת להתמודד עם הטראומה של פגיעה מינית, שלעיתים מועצמת על ידי חוסר האמון של הסביבה הקרובה לסיפורו של הילד. ד"ר הטב הוסיף ואמר כי ילדים נפגעים חווים, למעשה, פגיעות נוספות בחקירה אל מול המערכת המשפטית.
כנס באר שבע לשלום הילד חשף צוהר אל עומק הפגיעות המיניות במגזר החרדי והבעייתיות שבחשיפתן

מנהל השירות הפסיכולוגי חינוכי במודיעין עילית: "אין יום שעובר בלי דיווח על פגיעה מינית במגזר החרדי"

כנס באר שבע לשלום הילד, שנפתח היום (יום שני, ה-13.2.2012) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חשף צוהר אל עומק הפגיעות המיניות במגזר החרדי והבעייתיות שבחשיפתן. מנהל השירות הפסיכולוגי- חינוכי במודיעין עילית, ישי שליף, אמר, כי למד עם השנים שיש צורך להתמודד עם הבעיה של פגיעה מינית במגזר החרדי. לדבריו, בגיבויו של הרב אלישיב התקבלה פסיקה לגבי הצורך בדיווח בנושא זה, בעקבותיו 'אין יום עובר ללא דיווח'.

מנהלת מרכז "בלבנו" לטיפול בילדים ונוער שנפגעו מינית, בת שבע שיינין, הוסיפה כי החברה החרדית נבדלת מרצון, מה שמייצר סיכון גדול יותר לילד החרדי. "הילד החרדי לומד מגיל אפס לציית, בלי לשאול למה. ילדים לא יספרו על דברים רעים מחשש ללשון הרע". הגב' שיינין הוסיפה ואמרה כי קיים הבדל בין ילדים בעלי תשובה לילדים חרדים, בכמות הדיווחים, לטובת בעלי התשובה, להם קל יותר לדווח.

מנהלת מרכז הסיוע לנשים דתיות, דבי גרוס, חשפה כי בשנה שעברה הופעלו כ-2,000 סדנאות לילדים חרדים בגילאי שלוש עד 18 בנושא מניעת פגיעות מיניות.

רושם עז הותירו דבריה של מ', אישה חרדית שבעקבות התנסות אישית- משפחתית, החליטה להתגייס ולפעול בעצמה בכדי למנוע פגיעות מיניות בקהילה החרדית בה היא חיה. מ' סיפרה עד כמה כמעט בלתי אפשרי לפרוץ את חומת השתיקה במגזר החרדי בנושאים שהם טאבו מוחלט. עוד הוסיפה מ' וטענה כי גם לאחר שמצליחים להתגבר על קשר השתיקה, לעיתים קרובות נסגרים תיקים שנפתחו במשטרה בשל חוסר ראיות מספיקות והדבר גורם לתסכול עצום והעדר אמון גם אצל ההורים ובמיוחד אצל הילדים הנפגעים.

העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער במשרד הרווחה, חנה סלוצקי, ציינה כי עד לפני עשור, דיון כזה לא יכול היה להתקיים כלל. "המגזר החרדי עשה כברת דרך ארוכה בהיפתחות להתעמת עם הבעיה והרשויות עצמן צריכות להיפתח עתה במקביל על מנת לטפל בבעיה טיפול רגיש-תרבות".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, גילה כי בשנה שעברה נחקרו על ידי חוקרי הילדים כמה מאות ילדים חרדים נפגעי עבירות מין. אולם, מספר זה מהווה רק קצה הקרחון של ההיקף האמיתי של התופעה.

דוברי הפאנל, מימין- הרב אשר מלמד, מר ישי שליף, הגברת בת-שבע שיינין ונציגת בני הנוער, דבורה סולומון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרופ' יוסי יונה, בכנס באר שבע לשלום הילד:

"אנו עומדים בפני ממשלה אטומה שאינה מוכנה לתת ולו שקל אחד למאבק החברתי"

סקר שנערך בקרב ההורים קובע: ציבור ההורים מאמין כי השקעה בגיל הרך חשובה מאד לקידום שינוי חברתי בישראל אך רוב הציבור לא מאמין שהממשלה תיישם את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא זה

כמעט 84% מציבור ההורים ראו ביישום מלא של חוק חינוך חובה לגילאי 3-4 כנושא מאוד חשוב או חשוב לקידום שינוי חברתי בישראל. שיעור גבוה דומה של הורים (81%) רואים בפיקוח, רישוי וסבסוד מסגרות לגיל הרך (0-3) כבעל חשיבות מיוחדת, לקידום שינוי חברתי. יחד עם זאת, מרבית הציבור (77.3%) סבור כי הממשלה לא תיישם את המלצות ועדת טרכטנברג כלל או תיישמן רק באופן חלקי. נתונים אלו עולים מסקר שבוצע על ידי מכון גאוקרטוגרפיה עבור המועצה לשלום הילד לקראת פתיחת כנס באר שבע לשלום הילד המתקיים היום (יום שני, ה-13.2.2012) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרופ' יוסי יונה, מראשי צוות המומחים המייעצים למחאה החברתית וחבר סגל באוניברסיטה, תקף בדבריו במליאת הפתיחה של הכנס את מדיניות הממשלה: "אנו עומדים אל מול ממשלה אטומה שאינה מוכנה לתת ולו שקל אחד למאבק. לו מצבו העגום של החינוך היה פועל יוצא של התערבות מדינה זרה, זו הייתה סיבה טובה להכריז עליה מלחמה. עוני הוא לא תאונה. זה לא שהכנרת גאתה על גדותיה. מה שנעשה על ידי אדם, צריך להיות מתוקן על ידי בני אדם".

לדברי פרופ' יונה, מתווה הורדת המס של הממשלה הינו להקטין את המגזר הציבורי ולהגדיל את המגזר הפרטי, כך שיוכל לממן באמצעות הגידול את השירותים החברתיים. "זה לא עובד. כך גדלים פערי הכנסות במשך השנים. המתווה השאיר יותר כסף, אבל ההוצאות רק גדלו. המדינה שאפשרה גידול בהכנסה הסירה אחריות ממימון המדיניות החברתית".

פרופ' יונה תקף אף את מערכות החינוך, המעודדת הישגים כלכליים יותר מאשר סולידריות חברתית, וטען כי בדרך זו מייצרים יחסי תחרות בין הילדים לבין חבריהם. הוא הדגיש כי החלטות הממשלה לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הגיל הרך, הם לא יותר מאשר 'עבודה בעיניים'. "מצד אחד, שולחת הממשלה את ידה לכיסי האזרחים באמצעות קיצוץ רוחבי גם בשירותים החברתיים ומצד שני- היא מתחייבת להשקיע בתחומים כמו בינוי וכוח אדם, שכלל לא ישימים בטווח הקצר".

לכל החדשות »

ידיעות מכנס באר-שבע לשלום הילד 2012

$$News and Reports$$

עוד בנושא