נולדתי וגדלתי בכרמיאל. את השירות הצבאי עשיתי כמדריכת טיולים ברשות הטבע והגנים במצפה רמון. לאחר מכן, עברתי להתגורר בבית ספר שדה עין גדי, שם עבדתי כפקחית ברשות הטבע והגנים, בשמורת עין גדי.
את התואר הראשון עשיתי במסלול ביוטכנולוגיה סביבתית במכללה האקדמית תל-חי. את התואר השני עשיתי באוניברסיטת בן-גוריון במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, ואת הדוקטורט עשיתי במכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין שבשדה בוקר בתחום של חישה מרחוק ואקולוגיה מרחבית. לאחר מכן, עברתי לקליפורניה, שם עשיתי פוסט-דוקטורט ב- Department of Global Ecology, Carnegie Institution for Science, Stanford University, California, USA , במעבדה של פרופ' גרג אסנר.
ב-2018 הקמתי את המעבדה לאגרו-אינפורמטיקה וחישה מרחוק, במכון להנדסה חקלאית במינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני. ובאוקטובר 2022, עברתי למכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון.
למה דווקא אב"ג?
משפחתי ואני גרים בדרום ואת הדוקטורט שלי עשיתי במכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין, כך שהחזרה לאוניברסיטה אחרי כל כך הרבה שנים מרגישה כמו לחזור הביתה.
מה אני חוקרת:
אני חוקרת בתחום חישה מרחוק, ומשתמשת בטכנולוגיית מחשוב ומידע לחקר תהליכים ואינטראקציות בין קרקע -צמח-סביבה. המחקר שלי מתמקד בפיתוח תחום אגרו-אינפורמטיקה, בדגש על זיהוי וכימות של דפוסים מרחביים ועיתיים באינטראקציות קרקע-צמח, בתגובה לשינויים סביבתיים או אנתרופוגניים. האגרו-אינפורמטיקה, הינה תחום מחקרי חדש, המשלב בין עולם החקלאות, המזון והסביבה לעולם המתמטיקה, מדעי המחשב, וההנדסה.
הטכנולוגיה הקיימת היום מאפשרת לקבל ולשלב נתוני עתק ממקורות מידע שונים, כולל מחיישנים הנמצאים בשטח, פלטפורמות חישה מרחוק ונתונים שנאספים בשדה. איסוף הנתונים ממקורות מידע רבים, מאפשר לנו ללמוד ולפתח מערכת תומכת החלטות לניהול מערכות טבעיות וחקלאות באופן בר-קיימא, ולשפר את יעילות השימוש במשאבים. מחקרים כאלה חיוניים יותר ויותר באזורים יבשים, שבהם המשאבים מוגבלים, וקיימים ניגודים קיצוניים בין מערכות טבעיות למערכות מנוהלות על-ידי אדם.
בהקשר של צומח אני מנסה לענות על שאלות כגון: כיצד שינוי אקלים או פעילות אנושית ישפיעו על הידלדלות של המערכות החקלאיות והטבעיות? האם וכיצד שינויים אילו ישפיעו על עמידות הצומח, על פיזיולוגיה ופנולוגיה של צמחים בקנה מידה אזורי?; איזה מינים וזנים יסתגלו בצורה הטובה ביותר לשינויים אלה?; כיצד ישפיעו שינויי האקלים על שכיחות מחלות ומזיקים, ומה חומרת ההתפשטות שלהם בקנה מידה אזורי?; כיצד יש לנהל את המשאבים במערכות חקלאיות, כגון: השקיה, דישון והדברה, בצורה טובה כתגובה לשינויים אלו? השאלות האלו נשמעות גדולות אבל יש להן חשיבות רבה, בעיקר כאשר מסתכלים על השינויים שחלים בכדור הארץ כתגובה לשינויי אקלים ולפעילות אנושית.
אתר המעבדה
תובנה שלי מתחום המחקר:
בכדי להבין תופעות מורכבות יש צורך ללמוד את התהליכים חוצי הסקאלות, מרמת הצמח הבודד ועד המערכת השלמה. הכלי היחידי הקיים היום המאפשר מחקר חוצה סקאלות, הוא החישה מרחוק.
שילוב של נתוני חישה מרחוק, טכנולוגיות מתקדמות, מקורות מידע רבים ופיתוח אלגוריתמים לומדים, מאפשרים לזהות קשרים ודפוסים שלא ניתן היה ללמוד אותם בדרך אחרת.
משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
אני מטיילת הרבה, בכל פעם שמתאפשר, בעיקר בטבע. השילוב סביבה-טבע-אדם תמיד עניין אותי.
מקור השראה:
המנחה שלי לפוסט-דוקטורט, פרופ' גרג אסנר, היה מקור להשראה ל-איך לעשות מדע יוצא דופן וחוצה גבולות ולחשוב מחוץ לקופסה. אם הייתי צריכה לבחור ספר – אז "בביתו במדבר" של מאיר שלו.
כשאהיה גדולה:
בילדות תמיד עניין אותי החלל, היום אני מסתכלת מהחלל אל העולם ולומדת על התהליכים המתרחשים בו.
אם לא הייתי חוקרת, הייתי עוסקת ב...
אני לא יכולה לחשוב על משהו אחר שאני ארצה לעשות
בקיצור נמרץ:
» פאודה או האח הגדול? פאודה
» יוגה או קרוספיט? גם וגם
» הפועל או מכבי? לא ולא
» רביד פלוטניק או נועה קירל? טונה
» סטייק או טופו? גם וגם
» מיטיבי לכת או ספא? מיטיבי לכת לגמרי
» רכב או רכבת? אופניים או ברגל
» אירופה הקלאסית או הודו? גם וגם
» ים או בריכה? ים
» לילה או בוקר? בוקר
» חורף או קיץ? חורף
» עיר או כפר? כפר
» סרט או הצגה? גם וגם
» שיחת טלפון או הודעת טקסט? לדבר פנים אל פנים
» מתוק או מלוח? מתוק
» אנדרואיד או אייפון? אנדרואיד
» כלב או חתול? גם וגם
» פייסבוק או טוויטר? לא ולא
