קשה לחשוב על החיים לפני בן-גוריון כי האוניברסיטה היא חלק מהחיים שלי כבר יותר מעשור. את שלושת התארים שלי עשיתי באב"ג, תואר ראשון בהנדסת תוכנה ותארים שני ושלישי במדעי המחשב. נולדתי וגדלתי בראשון לציון ואת פוסט-הדוקטורט שלי עשיתי באוניברסיטת טקסס באוסטין.
למה דווקא אב"ג?
יש באוניברסיטה אווירה מיוחדת עם אופי ייחודי ואנשים נפלאים, ולכן היה לי ברור שלכאן אני חוזר. חוץ מזה שאני חד משמעית מעדיף את הדרום על המרכז, בעיקר בגלל מזג האוויר (חום מנצח לחות), התנועה והמחירים.
מה אני חוקר:
תחום המחקר שלי הוא בינה מלאכותית. ספציפית, אני עוסק בקבלת החלטות עבור סוכנים אוטונומיים, למשל רובוטים או רכבים אוטונומיים שמתקשרים עם העולם וצריכים לקבל החלטות. לדוגמה, רכב אוטונומי צריך להסתכל על מצב הכביש בכל רגע נתון ולהחליט איזה פעולה לבצע (להאיץ, להאט, לסובב את ההגה, וכו') על מנת להביא את הנוסעים בצורה נוחה ובטוחה אל יעדם. אסכולה אחת של שיטות לפתרון הבעיה מתבססת על ביצוע סימולציות ע"י הסוכנים, המדמות את מצב העולם אחרי רצף של החלטות (שיטות חיפוש היוריסטי או תכנון) ובחירה בפעולות המבטיחות בהתאם לתוצאות הסימולציה. אסכולה אחרת משתמש בכלים של למידת מכונה מבוססת חיזוקים, שבה הסוכנים מתמודדים בעצמם עם הסביבה ולומדים על סמך ניסיון אילו פעולות טובות (כלומר יכולות להוביל ליעד בבטחה) ואילו פעולות מסוכנות (למשל, פעולות המובילות לתאונות דרכים). אני חוקר את שתי האסכולות ומתעסק באופן שבו ניתן לשלב ביניהן כדי לשפר את איכות ההחלטות המתקבלות ע"י הסוכנים. הנושא של קבלת החלטות טומן בחובו אתגרים רבים ומעניינים בהיבטים אלגוריתמיים, טכנולוגיים ויישומיים.
תובנה שלי מתחום המחקר:
באופן כללי אנשים לא בהכרח טובים בלקבל החלטות. כלומר, בהינתן בעיה ספציפית סביר להניח שאנשים לא יקבלו החלטות אופטימליות, ובהחלט ייתכן שאלגוריתמים שונים יצליחו לקבל החלטות טובות יותר (למשל במשחקים כמו שח ו-גו, שם תוכנות מחשב משחקות ברמה על אנושית). עם זאת, היכולת של אנשים לנצל את הניסיון שלהם כדי לקבל החלטות טובות (סך הכל) בהרבה מאוד תחומים ובעיות שונות שבהם הם לא נתקלו בעבר, ראויה להערכה ועולה (נכון לזמן זה) בעשרות מונים על היכולות של אלגוריתמי בינה מלאכותית. אחד האתגרים המשמעותיים בקבלת החלטות כחלק מבינה מלכותית הוא להצליח להכליל מניסיון העבר כדי לפתור בעיות חדשות. זאת יכולת שמאוד קשה לפתח, ולנו כאנשים היא נראית לפעמים מובנת מאליה.
משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
אני נשוי באושר עם שני ילדים קטנים שלא משאירים לי הרבה זמן לתחביבים, אבל אני מאוד אוהב לשחק משחקי לוח, כשמתאפשר.
כשאהיה גדול:
בשום שלב בחיים לא דמיינתי שאהיה חוקר באקדמיה. בתור ילד דווקא התעניינתי יותר בפיזיקה, ואפילו לא למדתי מחשבים בתיכון. גם כשהתחלתי תואר ראשון בהנדסת תוכנה, המטרה הייתה לסיים ולצאת לעבוד בתעשייה. החלטתי לנסות ללמוד לתואר שני במסגרת תוכנית מית"ר, שאפשרה לי להתחיל ללמוד במקביל לתואר הראשון, ועם הזמן גיליתי שאני רוצה לעסוק במחקר, גם במחיר של לוותר על המשכורות הגבוהות בהיי-טק.
אם לא הייתי חוקר, הייתי עוסק ב...
פיתוח אלגוריתמים בתעשייה (חשבון הבנק שלי היה יותר שמח).
בקיצור נמרץ:
» פאודה או האח הגדול? ריק ומורטי.
» יוגה או קרוספיט? אף אחד מהם. בעבר התאמנתי באומנויות לחימה משולבות, ומאוד נהניתי.
» הפועל או מכבי? לא.
» רביד פלוטניק או נועה קירל? נצ'י נצ' בהליכה.
» סטייק או טופו? סטייק, למרות שקשה לי עם זה מוסרית.
» מיטיבי לכת או ספא? ספא.
» רכב או רכבת? לאן שהרכבת מגיעה אז כמובן שרכבת, אבל לרוב המקומות קשה להתנייד בלי רכב.
» אירופה הקלאסית או הודו? לא הייתי בהודו, אבל מאוד מעניין אותי לטייל שם.
» ים או בריכה? ים.
» לילה או בוקר? בוקר. אחרי שעות מסוימות הגלגלים בראש כבר מפסיקים להסתובב.
» חורף או קיץ? קיץ.
» עיר או כפר? עיר, אבל בבית עם גינה.
» סרט או הצגה? שניהם.
» שיחת טלפון או הודעת טקסט? הודעה.
» מתוק או מלוח? גם וגם, ואם אפשר ביחד אז מעולה (גלידת קשיו מלוח של גולדה)
» Android or Iphone? אנדרואיד
» כלב או חתול? חתול יותר חמוד, אבל יש לו אופי של חתול. אז כלב.
» פייסבוק או טוויטר? Reddit
