ד"ר שחר מיידנבאום

גדלתי בחיפה עם אהבה עמוקה ליער, לים ולהר (ומצפה להוסיף עכשיו את המדבר...). 

לאחר התיכון למדתי מספר שנים בישיבת הר עציון, והתגייסתי לחיל המודיעין (סרן במיל'). אחרי השחרור עברתי לירושלים, שם למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב וביולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית, במסגרת תוכנית "אמירים", ולאחר מכן למוסמך ולדוקטורט בנוירוביולוגיה רפואית, תחת הנחייתו של פרופ' אמיר עמדי.

במהלך המאסטר, במעבדת עמדי, פיתחתי טכנולוגיות עזר עבור משתמשים עיוורים ולקויי ראייה, ובדוקטורט השתמשתי במכשירים שפיתחתי כדי לחקור תפיסה מרחבית ללא ראייה ואת הבסיס המוחי שלה.

את הפוסט-דוקטורט עשיתי באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במעבדתו של ג'וש ג'ייקובס, שם חקרתי זיכרון מרחבי בבריאים ובחולי אפליפסיה בעולמות וירטואליים ואמיתיים, והתעמקתי בבסיס המוחי של ייצוג כיוונים.

כבני אדם אנחנו חיים במרחב.

עוד מילדות סיקרן אותי איך אנחנו מצליחים לדעת איפה אנחנו, לזכור איפה השארנו את הדברים שלנו, ולמצוא את הדרך אליהם. המחקר שלי מתמקד בניסיון להבין איך בני אדם מבצעים את המטלות הללו, ואיך אנחנו מייצגים את המידע המרחבי בתוך המוח שלנו. על בסיס התשובות לשאלות הללו, ננסה במעבדה החדשה שלי לבנות כלים שיסייעו לאנשים עם אתגרים בהתמצאות במרחב או בזיכרון מרחבי.

המחקר שלי מתמקד גם בשאלות מרחביות רחבות יותר – איך אנחנו תופסים מרחבים אמיתיים לעומת וירטואליים ורבודים (Virtual and Augmented)? איך משתנים הייצוגים המוחיים כשאנחנו בעולם האמיתי לעומת סביבות  מעבדה? איך אנחנו משתמשים במערכת החשיבה המרחבית שלנו כדי לייצג סוגי מרחבים אחרים, כמו מרחב הזמן או מרחבים חברתיים?

אני אבא לשלושה ילדים קטנים, למי יש פנאי לעיסוקים אחרים? :) 

אבל מעבר לתפקידי כאבא וכבן זוג, אני איש של טבע, שצריך את המרחבים, איש של מידע שמכור לידיעה ולהבנה של מה שקורה בעולם הרחב כיום ובעבר, ואיש של מרחבים בדיוניים שאוהב לכתוב וליצור אותם. 

בילדות חשבתי שאהיה ארכיאולוג, וביליתי את הקייצים בהתנדבות בחפירות ברחבי הארץ. 

היום אשיב, שאני מקווה להיות אדם טוב. להיות אבא טוב. ושאצליח להיות אדם שמשפר את מי שסביבו ואת העולם שסביבו.