המחלקה למדעי המחשב
הפקולטה למדעי הטבע
החיים שלי לפני אב"ג:
נולדתי וגדלתי בירושלים (עיר שהיא חלק חזק מהזהות שלי), ושם למדתי בתיכון שליד האוניברסיטה. במהלך התיכון עשיתי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אחרי הצבא היה לי פלירטוט קצרצר עם רפואה וארוך יותר עם ביואינפורמטיקה, ולבסוף המשכתי לתואר שני ולדוקטורט במדעי המחשב, גם הם באוניברסיטה העברית. לאחר הדוקטורט הייתי בפוסט של שנה במכון וייצמן, בזמן שאשתי סיימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית, ואז נסענו לפוסט משותף בפיטסבורג, פנסילבניה, שם עבדתי באוניברסיטת קרנגי מלון. הקורונה פרצה קצת אחרי שהגענו לפיטסבורג, כך שלמעשה רוב הפוסט שלי היה בעבודה מהבית.
מה אני חוקר?
התחום שלי הוא תאוריה של מדעי המחשב, ובו חוקרים את היסודות המתמטיים של חישוב. מאפיין אחד של התחום הוא שחוץ מלחקור מה מחשבים יכולים לעשות, אנחנו מנסים להבין גם מה מחשבים לעולם לא יוכלו לעשות. למשל, לפעמים אפשר להוכיח שאף מחשב שייבנה בעתיד לעולם לא יוכל לפתור בעיה מסוימת, לא משנה עד כמה מתוחכם ומתקדם טכנולוגית הוא יהיה.
תת-התחום העיקרי שלי, בתוך תאוריה של מדעי המחשב, הוא תורת הקודים. תורת הקודים נועדה במקור לפתור את הבעיה השכיחה הבאה: אליס מדברת עם בוב, אבל בגלל רעש בקו חלק ממה שאליס אומרת לא נשמע לבוב ברור, והוא מתקשה להבין אותה. פתרון אפשרי אחד הוא שאליס תחזור על כל משפט שלה חמש פעמים (כלומר, תוסיף להודעה שלה יתירות), בתקווה שככה בוב יצליח להבין, למרות הרעש. הבעיה היא שהפתרון הזה מאט מאד את קצב התקשורת. קוד לתיקון שגיאות הוא שיטה מתוחכמת יותר להוספת יתירות, שמאפשרת לתקשר באופן מהיר גם על פני ערוצים רועשים. בתורת הקודים אנחנו מנסים לפתח קודים יעילים למטרות שונות, וגם לבחון את המגבלות האינהרנטיות. למשל, אפשר להראות שמעבר למידת רעש מסוימת לא ניתן לתקשר באופן יעיל, לא משנה באיזה קוד אליס ובוב ישתמשו. בעוד שהמוטיבציה המקורית לתורת הקודים היא מתחום התקשורת, כיום ניתן למצוא קודים שמשמשים למטרות שונות כמעט בכל תת-תחום של תאוריה של מדעי המחשב.
מבחינה טכנית, קוד הוא אוסף של "מילות קוד" שצריכות להיות שונות ככל האפשר זו מזו, כדי שבוב לא יתבלבל ביניהן. ניתן לדמות את מילות הקוד לנקודות במרחב, כאשר שתי מילות קוד שדומות זו לזו מתאימות לנקודות שקרובות זו לזו. למשל, המילה hello קרובה למילה jello אבל רחוקה מהמילה zebra. לכן, אנחנו לא רוצים ש- hello ו- jello יהיו שתיהן מילים בקוד. בגלל הדרישה הזאת, הבעיה של מציאת קודים טובים היא אנלוגית לבעיה מתמטית מעולם הגאומטריה, שנקראת "אריזת כדורים" (sphere packing). באריזת כדורים מנסים להכניס כמה שיותר כדורים ברדיוס נתון לתוך קופסא. לצורך העניין, אפשר לחשוב על הבעיה הפרקטית של אריזת תפוזים למשלוח, כך שיתפסו כמה שפחות מקום. באופן דומה, אנחנו מנסים להכניס כמה שיותר מילות קוד לתוך הקוד, כאשר סביב כל מילת קוד יש "כדור" שלא מכיל מילות קוד נוספות שדומות לה. המתמטיקה שבה אנו משתמשים כדי לנתח את הבעיה הזאת כוללת כלים מקומבינטוריקה, אלגברה והסתברות.
למה דווקא אב"ג?
המחלקה פה נראית לי נהדרת, גם אנושית וגם מקצועית, ומאד מגובשת.
תובנה שלי מתחום המחקר שלי:
מצב נפוץ במחקר הוא שיש בעיה שכבר ניסית לפתור בעשרים דרכים שונות, שכולן נכשלו, ועכשיו מתחילים לנסות את הדרך העשרים ואחת. יש אנשים שמסוגלים פשוט לבצע את הניסיונות האלה בזה אחר זה בקור רוח. בתור אדם לא קר רוח, נאלצתי לאמץ גישה אחרת כדי לא להתחרפן: אני פשוט מאמץ אופטימיות לא סבירה. כל ניסיון מבחינתי הוא זה שבטוח יצליח, וברגע שהוא נכשל, מיד אני משכנע את עצמי שדווקא הניסיון הבא הוא האחד. זה דורש אקרובטיקה מחשבתית מסוימת, אבל איכשהו זה עובד לי.
משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
- אני נשוי, ויש לי ילדה בת 4 וילד בן שנה.
- בעבר השתתפתי בהפקות חובבים של מחזות זמר. את התחביב הזה לקחתי גם לכיתה: כמתרגל, יחד עם שאול אלמגור (כיום חבר סגל בטכניון), היינו מופיעים בפני הסטודנטים בסוף כל סמסטר עם שיר חנוני במיוחד על החומר שהיינו כותבים לכבוד המאורע. פעם אחת הופענו מוזיקלית גם בכנס בתחום שלנו (לינק לצפייה).
- במשך חמש שנים הייתי מאמן של נבחרת ישראל לאולימפיאדה במדעי המחשב לנוער, ובעבר הרחוק יותר הייתי מתחרה. אם קוראות את זה נערות או נערים עם עניין בתחום, אני ממליץ בחום על הפרויקט הנפלא הזה. לא חייבים לדעת לתכנת טוב במיוחד, יותר חשובה החשיבה המתמטית.
מקור השראה:
אלן טיורינג, שנחשב למייסד תחום התאוריה של מדעי המחשב. מעבר להיותו מדען מבריק, טיורינג התפרסם שנים רבות לאחר מותו בתור דמות מרכזית בפרויקט שבירת הצופן הגרמני על-ידי בריטניה במלחמת העולם השנייה, ונאמר עליו שהיתה לו באופן אישי תרומה מכריעה לניצחון במלחמה. לאחר המלחמה הוא נרדף על-ידי הממשל בשל היותו הומוסקסואל, והרדיפות האלה דחפו אותו בסופו של דבר להתאבד בשנת 1954. בשנת 2009 הוא זכה לאחר מותו להתנצלות רשמית מממשלת בריטניה, ומאז 2021 תמונתו מופיעה על שטר ה- 50 פאונד. על הסרט המצליח "משחק החיקוי", שעוסק בטיורינג, אני ממליץ לוותר.
כשאהיה גדול...
בילדותי רציתי לעשות הרבה דברים. אחד מהם הוא בדיוק מה שאני עושה היום. עוד מקצועות שפינטזתי עליהם הם רופא (היי, אבא), פסיכולוג ותסריטאי.
אם לא הייתי חוקר, הייתי עוסק ב...
אני חושב שהייתי רופא או פסיכולוג. באקדמיה אני מנתב את הדחף הטיפולי להוראה.
בקיצור נמרץ:
» פאודה או האח הגדול? אף אחד מהם.
» יוגה או קרוספיט? פילאטיס. אם חייבים לבחור מהאפשרויות אז קרוספיט. יוגה זה קצת רגוע לי מדי.
» הפועל או מכבי? הפועל ירושלים. זו השאלה הכי קלה ברשימה. תמיכה שלי במכבי היתה גורמת לסבא שלי להתהפך בקברו, ובואו לא נתחיל לדבר על בית"ר. מעבר לנאמנות שבטית, הפועל ירושלים בכדורגל היא קבוצת אוהדים שערכיה כוללים פמיניזם, שיתוף פעולה ערבי-יהודי ותמיכה בלהט"ב, ומהבחינה הזאת היא הקבוצה הטובה ביותר בישראל, ללא תחרות.
» רביד פלוטניק או נועה קירל? אממ... ביטלס?
» סטייק או טופו? מוסרית טופו. בפועל שניהם.
» מיטיבי לכת או ספא? מיטיבי לכת.
» רכב או רכבת? אופניים.
» אירופה הקלאסית או הודו? הודו. עוד לא הייתי שם ואני מאוד רוצה.
» ים או בריכה? מעיין. בפיטסבורג היינו הולכים הרבה גם לאגמים ולנחלים.
» לילה או בוקר? אני טיפוס של לילה, אבל הילדים שלי טיפוסים של בוקר ולכן בוקר.
» חורף או קיץ? אני נגד גשם וגם נגד חום, אז אני מניח שסתיו?
» עיר או כפר? עיר, למרות שהפנטזיה על חיים בכפר בהחלט קיימת.
» סרט או הצגה? אוהב מאוד את שניהם.
» שיחת טלפון או הודעת טקסט? הודעת טקסט.
» מתוק או מלוח? מתוק, אני מניח.
» אנדרואיד או אייפון? אין לי דעה חזקה.
» כלב או חתול? אוהב מאוד את שניהם אבל אלרגי לחתולים, אז כלב.
» פייסבוק או טוויטר? טוויטר בשביל חדשות ופוליטיקה. פייסבוק בשביל החברה.
