ד"ר יוני בראק

תחומי המחקר שלי הם איראן ומרכז אסיה במאות ה-16-13, האימפריה המונגולית, מגעים ופולמוסים בין-דתיים (אסלאם, בודהיזם, יהדות ועוד). 

המחקר שלי מתמקד במעבר של רעיונות ותפיסות תרבותיות, דתיות, ופוליטיות ברחבי אסיה – מסין ועד איראן והמזרח התיכון, בדגש על האופן שבו תפיסות זרות של מלכים קדושים התקבלו ״ותורגמו״ בעולם המוסלמי בימי הביניים. המוקד השני של המחקר עוסק בהתרחבות ובתיווך של ידע על הבודהיזם בעולם האסלאם בימי הביניים. ומוקד שלישי של מחקרי עיקרו מיעוטים דתיים באיראן בימי הביניים ובעת החדשה, במיוחד יהודים ושיעים, וביחסים בין המיעוטים הללו לבין הרוב המוסלמי-סוני. אחד הגילויים ה״מרגשים״ שעלו במחקרי הוא כמות ותדירות המגעים בין נזירים בודהיסטים לבין מוסלמים באיראן בימי הביניים והאופן שבו מגעים וחילופים אלו הותירו את חותמם על המלומדים המוסלמיים ועיצבו את ה״מבט״ המוסלמי מזרחה. 

בצעירותי הייתי בטוח שאמשיך בתחום האומנות הפלסטית, ואפילו הציגו את עבודתי (פסלים שעשיתי מבגדי) בתערוכה במוזיאון תל אביב לאומנות!

פרט נוסף, כשאני כותב אני מקשיב למוזיקת ג׳אז. 

מקור השראה:

ספרו של ההיסטוריון האיטלקי קרלו גינצבורג, ״הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה״ – מחקר מיקרו-היסטורי על תפישות עממיות באיטליה הנוצרית במאה ה-16 בימי האינקוויזיציה.

אחרי שקראתי את הספר בתואר הראשון, ביליתי זמן רב בחיפוש אחר ״טוחנים״ או דמויות מקומיות מסקרנות וצבעוניות אחרות, במיוחד מתחזים, בימי הביניים בעולם האסלאם. אפילו חיברתי מאמר על סיפור התחזות שכזה מן המאה ה-14. מקווה ללמד קורס בנושא ביום מן הימים.