08 יונ' 2021

​​

במסגרת הביקור, לראשונה במוסד ​מדעי בישראל, ישתתף השגריר בטקס פרסי הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה

עבד אל-רחים ביוד, ראש משרד הקישור של ממלכת מרוקו בישראל, המשמש למעשה כשגריר מרוקו בארץ, יהיה אורח הכבוד בכנס השנתי של הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שייערך ביום ד' 9/6/2021. במסגרת הכנס יוענקו פרסים ע"ש שאול בן-שמחון ז"ל על פעילות מחקרית ותרבותית העוסקת ביהדות צפון אפריקה.​ 

לתוכנית הכנס השנתי »


עם חתימת הסכמי השלום בין ישראל למרוקו, השנה, תהא זו הפעם הראשונה בה ישתתף נציג הממשל המרוקאי בישראל, בכנס השנתי של הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מר עבד אל-רחים ביוד, ראש משרד הקישור של ממלכת מרוקו בישראל מכהן בתפקיד שווה ערך לשגריר, המוגדר ככזה עד אשר ישודרגו היחסים בין המדינות. 

במסגרת ההסכם ושיתופי הפעולה בין המדינות, הוזמנו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב לערוך מחקר בינתחומי מקיף באתרים יהודיים בדרום מרוקו, בשיתוף פעולה עם חוקרים מרוקאים, בהובלת ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי, ראש מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה והפורום לחקר יהודים ונוצרים בתרבויות האסלאם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 

"השתתפותו של מר ביוד בכנס מדגישה את החשיבות המיוחדת שממלכת מרוקו מעניקה לשימור קשריה עם הדיאספורה היהודית המרוקאית בארץ. קשרים אלו קיימים בפועל מזה שנים,  אולם כעת, עם החתימה על ההסכמים מקבלים משנה תוקף והכרה ממסדית", אמרה ד"ר ואקנין- יקותיאלי. 

מאז 2017 מתקיים הכנס השנתי של הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה ע"ש שאול בן שמחון ז"ל. הארגון העולמי של יהודי צפון-אפריקה, ביזמתם של שאול בן שמחון ז"ל ושל יו"ר הארגון הנוכחי רפאל (רפא) בן שושן, הוא שהציע  להקים קרן משותפת. קרן זו משקפת את פעילות שני הגופים, הארגון העולמי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב: הידוק הקשר בין יהודי צפון אפריקה בעולם, בינם לבין עצמם ובינם לבין יוצאי צפון אפריקה בארץ וכמובן, חקר היהודים כחלק ממרחב היסטורי-תרבותי, כפי שבא לידי ביטוי במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון. שיתוף פעולה זה מעניק לקרן עומק ציבורי, תיאורטי ומחקרי והפך אותה למוקד משיכה לחוקרים מהארץ והעולם.


 

מקבלי פרס הקרן​ לחקר יהודי צפון אפריקה לשנת תשפ"א:


פרופ' חיים סעדון – חתן פרס שאול בן שמחון לשנת תשפ"א

פרופ' חיים סעדון

מומחה בחקר יהודי ארצות האסלאם בעת החדשה באוניברסיטה הפתוחה, מנהל מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה במכון בן־צבי, עורך ומייסד של הסדרה "קהילות ישראל במזרח במאות התשע־עשרה והעשרים". כתב וערך כחמישה-עשר ספרי מחקר והוראה על יהודים בארצות אסלאמיות שונות ועשרות מאמרים, במיוחד על צפון אפריקה. השתתף כיועץ לגופים בינלאומיים העוסקים בחקר השואה. הנחה כעשרים תלמידי מחקר מתקדם. ארגן כנסים בינלאומיים רבים, והרצה מעל עשרות במות בארץ ובעולם. עבודתו ופרסומיו משמשים השראה לחוקרים ותלמידים רבים בתחום.

 

אשר כנפו – חתן הפרס ליצירה תרבותית לשנת תשפ"א

אשר כנפו

סופר, איש חינוך ועורך ישראלי. נולד, גדל והתחנך באסואירה במרוקו. עלה לישראל בשנת 1951.  יצא לשליחויות באיטליה, צרפת ופנמה. כיהן כמפקח וראש תחום חינוך חברתי במחוז הדרום של משרד החינוך. ייסד את "זיו המערב", האגודה לשימור מורשת יהדות צפון אפריקה, שפעילותה הביאה להקמתה של התזמורת האנדלוסית. ערך וכתב מספר ספרים העוסקים במורשת וחקר התרבות העממית של יהודי מרוקו. בין ספריו: "התינוק מאופראן" שהיה לספר העברי הראשון מישראל שתורגם ופורסם במרוקו, "יכין", "חזן בבית המרחץ", "תה עם נענע", "הפיטן, השתקן ומספר הסיפורים", "הכינור ואני", וספר השירים "מהן אותן מלים". כמו כן אשר כנפו הוא עורכו של כתב העת הדו-לשוני של יהדות מרוקו- "ברית".

 

זוכי הפרס לתלמידי מחקר לשנת תשפ"א:


למחקר דוקטורט:

יונה (יונס) אבידור, המחלקה ללימודי המזרח התיכון. נושא המחקר: "נושאים, נותנים ומבצעים זהויות מרוקאיות: בני דור שני ושלישי להגירה של מהגרים יהודים מרוקאים לצרפת ולישראל."

חיים ביטון, המכון לחקר ישראל והציונות בשדה בוקר. נושא המחקר: "קהילה בין השמשות: מחנות המעבר באלג'יריה, מרוקו וצרפת- דיפלומטיה, ארגון, פיקוח, הכשרה ועקבותיהם בזיכרון האישי והקולקטיבי 1947-1956".

למחקר תואר שני:

יוסי טולדנו, המחלקה ללימודי המזרח התיכון. נושא המחקר: "העיתון אלחורייה: שיח יהודי מודרני ותהליכי שינוי במרוקו הקולוניאלית"

 

"הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה מאפשרת ליצור ולהפיץ ידע אקדמי משמעותי ונגיש אודות יהדות צפון אפריקה, על עושרה התרבותי, ההיסטוריה והתפקיד המיוחד שמילאה בארצות מוצאה ובארץ", סיכמה ד"ר ואקנין- יקותיאלי. "טיפוח מורשת יהדות צפון אפריקה ועידוד היצירה של יהדות זו בכל התחומים יאפשרו לציבור הרחב להכיר את העושר התרבותי של קהילה זו".