$$News and Reports$$

11 מאי 2021

​"ברור שיש מספר איומים בו זמנית. איום כלכלי, איום מדיני וכדומה. אך האיום מספר אחד הוא שינויי האקלים ובכדי להתמודד איתו חייבים לחבר בין המדענים, מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. זה מה שעומד בבסיס מטרות ביה"ס. לחבר בין טובי המדענים ברחבי העולם ולסייע בקבלת החלטות אצל קובעי מדיניות" אומר פרופ' ירון זיו, ראש ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים שהוקם לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 פרופ' ירון זיו

העולם ניצב בפני בעיות חמורות של שינויים סביבתיים מרחיקי לכת כתוצאה מפגיעה מתמשכת של האדם על סביבתו. פגיעה זו משפיעה על עתיד החיים על פני כדור הארץ, דרך ההשפעה על אפקט החממה והרס בתי גידול, ומובילה לשינויי אקלים מקומיים וגלובאליים, ואירועי קיצון מתגברים. פרופ' ירון זיו, חבר סגל בכיר במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נבחר לתפקיד ראש ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים שהוקם לאחרונה, במטרה לרתום את ניסיונו העשיר לקידום מחקר, הוראה, ייעוץ ועזרה בקביעת מדיניות שתאפשר לשמור על קיימות ולהתמודד עם שינויי האקלים.

לפרופ' זיו מעבדה​ העוסקת באקולוגיה מרחבית והבנה של תהליכים ותבניות אקולוגיות של מגוון מינים בסביבות הטרוגניות. תחום זה מהווה בסיס לשמירה על הטבע בארץ ובעולם. כמו כן, כיהן בעבר כחבר ועד החברה לזואולוגיה, חבר ועד באגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ומכהן כחבר ועד בחברה להגנת הטבע וחבר הוועדה לאדם וביוספרה (MAB) של הוועד הישראלי לאונסקו. הוא שימש במשך שנים רבות כחבר הוועדה המקצועית-מדעית של מליאת רשות הטבע והגנים.

"ידוע ששיעור מחלות עור, מחלות נשימה ומחלות גנטיות (כמו סרטן) עולה בצורה דרמטית וקשור באופן הדוק לזיהום אויר, מים וקרקע, כמו גם לשינויים אקלימיים". מתריע פרופ' זיו. "כתוצאה מכלל ההשפעות והנזקים שמחולל האדם ע״י יכולותיו המכניות והטכנולוגיות, גם אם יש להן היבטים חיוביים רבים, נפגעות גם התכונות הפיזיקליות של כדור הארץ ומערכות חיוניות של תנועת וקיום מקורות מים, מחזור מינרלים, הרכב אויר מקיים ויציבות קרקעות, להן השפעות מרחיקות לכת להמשך קיומנו על פני כדור הארץ". 

המשמעות של הנזק למערכות האקולוגיות החיוניות לבריאות כמערכות תומכות חיים נרמסות לנגד עיננו – כך למשל, דלדול קרקעות כתוצאה מאירועי קיצון היוצרים סחיפה מוגברת, מוריד את כמות האדמות הזמינות לגידולים חקלאיים ויצור מזון; שינויי טמפרטורה של האופק העליון באוקיאנוסים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ גורמת לשינוי כמות החמצן המומס וריכוז מינרלים וכתוצאה מכך ירידה של כמות הדגה; כל זאת, עוד לפני הדיג הבלתי מבוקר וניצול יתר הגורם להידרדרות של כמות משאבי הים למאכל; ירידה של למעלה מ- 70% בכמות של פרוקי הרגליים, המשמעותיים לתפקוד מערכתי ומשמשים, בין השאר, מאביקים ואויבים טבעיים בגידולי שדה ומטעים, בהכרח גורמת להפחתה משמעותית בייצור מזון. 

כדי לקיים את אוכלוסיית האדם ולהבטיח חיים ברי קיימא לדורות הבאים, האדם חייב להתמודד עם המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי, בשני מישורים עיקריים: (א) לימוד מעמיק של תהליכי הטבע והיבטים אנתרופולוגיים הקשורים אליהם; (ב) מציאת פתרונות לעצירת המשך ההידרדרות של מערכות פיזיות וביולוגיות והפחתת ההשפעה המזיקה של האדם על הסביבה כדי לשמר את שירותי המערכת האקולוגית התומכת בקיומו". 

"האתגרים העצומים הנגזרים מהצורך לקיימות, עצירת שינויי האקלים והפחתת הפגיעה האקולוגית, דורשים שותפות ומחויבות של גורמים רבים תוך שילוב היבטים אנושיים מגוונים של הרגלי אכילה והתנהגות, פסיכולוגיה, שיתוף ידע והסברה, חינוך, ושינויים תרבותיים מהותיים", מסביר פרופ' זיו. "אנו מאמינים כי למוסדות האקדמיים בעולם המודרני חלק באחריות הקולקטיבית לשמירה על הקיימות והתמודדות עם שינויי האקלים, וכי לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב תפקיד חשוב בלימוד התהליכים הסביבתיים כמו גם בהצעת פתרונות לטובת הדורות הבאים". 

כתוצאה מתפיסה זו, ולאור תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים הבאות, רואה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב את החשיבות בבניית בית הספר לקיימות ושינויי אקלים החדש, המשלב תחומים מגוונים של מקצועות הטבע, הנדסה, רוח, חברה, ניהול ובריאות, תוך חיבור היבטים אנושיים ופיזיקליים. אנו מחויבים לתחום הסביבה והקיימות דרך שלל פעילויות, כמו בנייה של תארים חדשים בסביבה לתואר ראשון, לתארים מתקדמים ומשתלמים, הקמה של פורומים, סדנאות וקבוצות עבודה רב-תחומיות של מומחים בין־לאומיים, ארגון כנסים לאומיים ובין־לאומיים, חיבור עם קהילות והשלטון המקומי, ויצירת קשרים עם ארגונים ומשרדים ממשלתיים לייעוץ ועזרה בקביעת מדיניות.