18 מאי 2020

מחקר ישראלי חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצא הבדלים מובהקים בתחושת הרווחה הנפשית במהלך משבר הקורונה בין מצביעי ימין ושמאל- בעוד מצביעי ימין חוו פחות חרדה וחשו רווחה יחסית גדולה יותר, רווחתם הנפשית של מצביעי שמאל הייתה נמוכה יותר. ממצאי המחקר יפורסמו בכתב העת Journal of Social and Clinical Psychology.

לפי המחקר מצביעי הימין נשענו על תפיסות הלאום שלהם כמשאב להתמודדות עם משבר הקורונה. הם ביטאו "תחושת  קוהרנטיות לאומית" חזקה- תפיסת הלאום כמשמעותי, מובן ומנוהל כראוי, ותחושה זו סיפקה להם חוסן במהלך המשבר. לעומת זאת, מצביעי שמאל הסתמכו רק על משאבים אישיים -ולא לאומיים -כמו תמיכה חברתית (משפחה, חברים וכו') ו"תחושת קוהרנטיות אישית". במשתנה של  תחושת קוהרנטיות אישית לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

 פרופ' שפרה שגיא

החוקרות, פרופ' שפרה שגיא ​(בתמונה), ראשת מרכז מרטין ספרינגר לחקר סכסוכים​ וד"ר עדי מאנע מהמרכז האקדמי פרס בדקו  את הרווחה הנפשית והחרדה בקרב מדגם של כ-396  ישראלים יהודים, בשיאו של המשבר, בין 23-25 במרץ 2020. מתוכם 180 (45.5%) מצביעי ימין ו- 216 (54.5%) מצביעי שמאל. המשתתפים חולקו לפי הצבעותיהם בבחירות האחרונות לכנסת ישראל (מרץ 2019) לשתי קבוצות: ימין וימין קיצוני (ליכוד וימינה) לעומת שמאל ושמאל קיצוני (כחול-לבן, העבודה, גשר, הרשימה המשותפת).

"בדקנו את מצב  הרווחה הנפשית והחרדה בתקופה הכי דרמטית, בדיעבד, של הקורונה, כאשר התחיל הסגר", אומרת פרופ' שגיא. "רצינו להבין מהם הגורמים שמקדמים התמודדות ותחושה טובה יותר  או מפחיתים אותה במצבי משבר. גישת המחקר שלנו היא סלוטוגנית". 

השאלה הסלוטוגנית בוחנת מה תורם לכך שאנשים מצליחים להתמודד עם מצבי לחץ קשים ואינם מתמוטטים. למרות ההנחה הרווחת שלחץ מביא להתמוטטות, רוב בני האדם מתמודדים עם מצבי לחץ שונים בחייהם ונשארים בריאים בגופם ובנפשם.

מניתוח הממצאים עלה שמספר משתנים מסבירים את השונות ברווחה הנפשית נוכח המשבר. מצביעי הימין שהשתתפו במדגם דיווחו על רמות חזקות יותר של רווחה נפשית, שהייתה קשורה בתחושת קוהרנטיות לאומית ואישית ואמון בממשלה ובמוסדות המדינה (רוה"מ, משרד הבריאות, משרד האוצר, רופאים). בקרב מצביעי השמאל הרווחה הנפשית נקשרה רק למשאבים אישיים.

"למרות שהמשבר הינו בריאותי, כלכלי וגלובלי באופיו, התוצאות מדגישות את תפקיד הסיטואציה הפוליטית והאמון הנמוך במערכת הפוליטית כגורם סיכון אפשרי לבריאות הנפש", אומרת פרופ' שגיא.


המחקר מתקיים במקביל גם בהולנד, ספרד, איטליה, ארה"ב והרשות הפלסטינית.



המחקר קיבל מענק ממרכז PREPARED לחקר המוכנות ובוצע במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ. במסגרת היוזמה הוחלט על הסטת משאבי מחקר למציאת פתרונות מהירים לבעיות השונות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.​