'מוניטור חרדה' ייחודי שמודדת מזה שבעה שבועות קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מגלה שהישראלים חווים עליה הדרגתית אך מתונה בחרדה לווירוס הקורונה, אך דפוס חרדה זה אינו מעיד על פאניקה או היסטריה. עורכי המחקר, מומחים לפסיכולוגיה ורפואה, מפצירים במשרד הבריאות ובמנהיגות הנבחרת להפגין עמדה מרגיעה ותומכת, לא מבוהלת
הציבור הישראלי-יהודי חווה עליה הדרגתית, ליניארית, אך מתונה בחרדה כללית וגם בחרדה ספציפית לווירוס הקורונה, אך דפוס חרדה זה אינו מעיד על פאניקה או היסטריה. כך נמצא במחקר אורך שנערך בימים אלה על ידי צוות מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הכולל מומחים בפסיכולוגיה, בריאות הציבור ורופאים.
טרם חדירת הוירוס לישראל ממוצע רמת החרדה עמד על 2.17 (מתוך 5) בסולם החרדה; כיום הממוצע עומד על 3.14, כלומר מדובר בעליה מתונה ביותר ורמת החשש נמצאת עדיין בתחום החרדה ורחוקה מתחום הפאניקה.
המחקר בוצע במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא האוניברסיטה - פרופ' דניאל חיימוביץ. במסגרת היוזמה הוחלט על הסטת משאבי מחקר למציאת פתרונות מהירים לבעיות השונות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.
צוות המחקר דגם 1,000 מבוגרים מהאוכלוסייה היהודית דרך פאנל חברת המדגם, ומדידה זו התרחשה טרם כניסת וירוס הקורונה לארץ, כאשר ברקע ידיעות על הידבקויות נרחבות בארצות אחרות. יום לאחר מדידה זו, כבר נמצאו נשאי קורונה בארץ. צוות המחקר המשיך לעקוב אחרי המדגם המייצג את האוכלוסייה היהודית – על בסיס שבועי, כאשר המדידה השישית נערכה בשבוע שעבר. מדידות נוספות ממשיכות להתבצע.
הנבדקים נשאלו על חרדה כללית שהם חווים, חרדה ספציפית לוירוס הקורונה, ועל עמדות כלפי משרד הבריאות. ניתוחים סטטיסטיים ראשונים העידו על שלושה ממצאים:
"המדגם הנחקר גילה עליה הדרגתית, לינארית, ומתונה של חרדה, הן כללית והן ספציפית לוירוס", אומר ראש צוות המחקר פרופ' גולן שחר, מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. "ציפינו לראות עליה בחרדה, שכן האיום ממשי ונוכח בארץ. אבל הדפוס המתון של החרדה אינו תומך בכך שהציבור הוא בפאניקה או בהיסטריה".
הממצא השני העיד על כך, שנבדקים אשר – עוד בטרם נכנס הוירוס לישראל – סבלו מרמות גבוהות של חרדה, תרגמו חרדה זו לחרדה גבוהה יותר מוירוס הקורונה. ההשפעה של חרדה מוירוס הקורונה על חרדה כללית הייתה חלשה יותר. "המשמעות היא, שמסרי משרד הבריאות והמנהיגות הנבחרת צריכים לקחת בחשבון את קיומם של אזרחים חרדים ללא קשר לאיום, ועבורם במיוחד – לצד הציבור כולו – מסרים מרגיעים חשובים ביותר", מסביר פרופ' שחר.
הממצא השלישי הוא, שתפיסה חיובית של הנבדקים את משרד הבריאות – כדואג, חומל, בטוח בעצמו ומיומן – לוותה בירידה בחרדה הכללית במדגם הנחקר, דבר שבתורו התרגם לירידה בחרדה מהוירוס. ממצא זה מעיד שהדרך בה משרד הבריאות מציג א עצמו משפיעה על מורל הציבור.
בראש צוות המחקר עומד פרופ' גולן שחר (בתמונה מטה), מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שאר חברי הצוות הם: פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' לימור אהרנסון-דניאל, סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון; פרופ' איתמר גרוטו, סגן מנכ"ל משרד הבריאות וחבר סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון; ד"ר הדר שלו, ראש הקליניקה לטראומה ונוירופסיכיאטריה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; פרופ' דוד גרינברג, יו״ר החטיבה לרפואת ילדים ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.
