03 מאי 2021

​​​מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף מדענים מארה"ב וגרמניה מציע פיתוח חדש למאבק בחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה: שימוש ב"פינצטה מולקולרית" הפוגעת בביופילם המגן על החיידקים


בשנים האחרונות עולם הרפואה מתמודד עם תופעה מדאיגה: האנטיביוטיקה הופכת לא-יעילה בהתמודדות עם מחלות זיהומיות רבות בשל העמידות שמפתחים החיידקים כנגד המולקולות האנטיביוטיות התוקפות את תא החיידק. לאחרונה הראו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלת פרופ' רז ילינק סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח, וד"ר רוית מלישב, ובשיתוף עם עמיתים מארה"ב וגרמניה, כי "פינצטות מולקולרית" ייחודיות מסוגלות לפגוע בשכבת ה"ביופילם" (biofilm) של חיידקים פתוגניים, וכתוצאה מכך למנוע התפשטות ורעילות של חיידקים אלה. 

ד"ר רוית מלישב, ופרופ' רז ילינק

ד"ר רוית מלישב ופרופ' רז ילינק​​​


ביופילם הוא שכבת סיבים צפופה המגנה על החיידק בפני חומרי חיסון שמפריש הגוף ובכך מאפשרת התרבות מהירה של החיידקים. חוקרי האוניברסיטה מצאו דרך יצירתית במיוחד לפגוע בביופילם על ידי הפינצטה המולקולרית. הפינצטה, המורכבת משתי "רצועות מולקולריות" המחוברות ביניהן, "אוחזת" בסיבי הביופילם ובכך "פורמת" והורסת את שכבת המגן. חשיבותו של המחקר היא בכך שהפינצטה אינה תוקפת את החיידקים עצמם (כמו מרבית התרופות האנטיביוטיות) אלא פוגעת בביופילם. בכך, מצליח הפיתוח לפגוע בחיידקים וגם למנוע את התפתחות העמידות של החיידקים. 

לדברי פרופ' ילינק, "הצלחת המחקר לפגוע בביופילם באמצעות הפינצטות המולקולריות מצביעה על כוון חדשני של טיפולים אנטיביוטיים כנגד חיידקים פתוגניים ללא חשש מפיתוח עמידות. למעשה, זוהי הפעם הראשונה בה הוכח שניתן למנוע יצירת ביופילם ולהרוס ביופילם קיים על ידי פינצטה מולקולרית". ד"ר מלישב אף התייחסה לחשיבותו של המחקר וציינה כי ״במחקר, שארך יותר משלוש שנים, הצלחנו לפענח את המנגנון באמצעותו ה"פינצטות המולקלריות" מצליחות למנוע יצירת ביופילם. פריצת הדרך הזאת עשויה לפתוח דרכים חדשות להיאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה״.

 

צוות החוקרים של המחקר: ד"ר רוית מלישב ופרופ' רז ילינק (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ד"ר ניר סלינס ופרופ' מיטל לנדאו (הטכניון), Prof. Gal Bitan (UCLA), Profs. Thomas Schrader, Frank-Gerrit Klarner and Elsa Sanchez-Garcia (University of Essen, Germany) and Prof. Chunyu Wang (RPI, US).


קישור לפרסום המחקר בכתב העת Cell Chemical Biology