תשכחו מהסימנים הכחולים והסגולים בזרועותיכם: קבוצה מן המעבדה לרובוטיקה אוטונומית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שמוביל פרופ' הוגו גוטרמן, פיתחה טכנולוגיה להחדרת מחט מדויקת באמצעות רובוט.
מפתחי הטכנולוגיה להחדרה מדויקת של מחט.
מימין לשמאל: יועד גריזים, טל פיטרמן ופרופ' הוגו גוטרמן
המערכת החדשה מסוגלת למצוא כלי דם ולזהות אותם בתוך הגוף. היא מדויקת מאוד ומצליחה לפגוע במטרות. הרובוט מורכב מכמה מערכות : זיהוי ועיבוד תמונה בטכנולוגיית אולטרסאונד, מערכת מנועים וחיישנים מתקדמת, ומחשב מערכת המנהל את הרובוט בזמן-אמת. "המערכת הזאת היא פריצת דרך בתחום הרובוטיקה הרפואית", אומר פרופ' גוטרמן. "טכנולוגיה כזאת יכולה לשמש אותנו במגוון רחב של תחומים, מבדיקות דם פשוטות ועד דגימות עומק וניתוחים מורכבים. אני מקווה שבקרוב נראה את המוצר בבתי-החולים". על פיתוח המערכת להחדרת מחט מדויקת דיווח לראשונה 'אבג', העיתון הרשמי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
שיטות קליניות מודרניות רבות כרוכות בחדירה פולשנית לגוף דרך העור לשם אבחון או לטיפולים מקומיים. בהליכים אלה התקני צינור דקים, כגון מחטים, צנתרים ודומיהם, מוכנסים לגוף דרך רקמות רכות. יש מספר אופציות לשימוש כזה במחט: הרדמה אזורית, דגימת דם, נוירוכירורגיה, ברכיתרפיה. הסיכוי להצליח להכניס את המחט בצורה הנכונה הוא כ- 70%. בעולם הרפואה אין סובלנות להחדרת מחט לא-מדויקת. חדירות מדויקות מייצרות טיפולים יעילים.
בתהליך הזה יש הרבה דיווחים על אי-הצלחות: החדרת מחט שלא פוגעת במטרה, ניקוב עורקים, התעקמות המחט. מכשיר רובוטי אוטומטי יוכל להוריד בצורה דרמטית את אחוזי ההחטאה ולהעלות את הסיכוי לפגיעה נכונה ב"ניסיון הראשון". השימוש במערכת הרובוט גם עשוי להוריד את כמות הסיבוכים והזיהומים. בנוסף לכך ייחסך זמן רפואי יקר.
הטכנולוגיה הקיימת כיום מסתמכת על מיומנותו של המפעיל ועל ניסוי וטעייה לתיקון מיקומן של מחטי ההזרקה, אפילו כאשר ההנחיה נעשית באמצעות שיטות מודאליות הכוללות הדמיה. כאשר שגיאות כאלה מתרחשות במצבים קליניים, הפתרון המקובל הוא הוצאה מלאה של המחט והכנסתה מחדש.
הפיתוח החדש הוא פרי שיתוף של בית-החולים לילדים בסינסינטי שבאוהיו, ארה"ב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב שמחזיקים קרן פיתוח משותפת. בראש הפרויקט עומדים פרופ' הוגו גוטרמן, מן המחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וד"ר דניאל פון אלמן, מנהל המחלקה לניתוחי בית-החזה וניתוחים כלליים בבית-החולים לילדים בסינסינטי. להובלת פרויקט המחקר גייס פרופ' גוטרמן שני סטודנטים, טל פיטרמן ויועד גריזים, המגיעים כל אחד מרקע ומתחום אחר.
טל פיטרמן, BA בהנדסת מכונות, הוא בן 29. בפרויקט הנוכחי הוא אחראי על הפן המכאני של פיתוח המכשיר הרפואי. הוא מספר: "מישהי מאוד קרובה אליי חלתה במחלת הסרטן ונאלצה לעבור בדיקות ביופסיה חודרניות, והיה קשה לי לראות אותה סובלת. אני מאמין שבאמצעות המכשור הרפואי שלנו יהיה אפשר להקל את התהליך במידה ניכרת על-ידי הקטנת מספר הפעולות החודרניות שיש לבצע".
יועד גריזים, בן 28, נשוי +1, גר בבאר שבע ומסיים את לימודי התואר הראשון בהנדסת מחשבים. הוא אחראי על החומרה והתוכנה במערכת. "הפרויקט הזה הופך חלום שלי למציאות. בזמן שהייתי קצין קרבי בצבא היו החובשים בצוות שלי היו מתאמנים עלינו בפתיחת וריד. אני זוכר שפעם בשבוע היינו יושבים בשורה והחובשים היו מתחרים ביניהם מי יצליח לפתוח יותר ורידים בעיניים עצומות. זו הייתה חוויה מכאיבה, אני זוכר אותה היטב עד היום", מספר יועד. "כל מי שעשה אי פעם בדיקת דם בוודאי זוכר איך במשך דקות ארוכות האחות חיפשה את הוריד, ותוך כדי כך גרמה לו כאבים והשאירה לו סימנים סגולים. זוהי פשוט מתנה לתכנן מערכת כזאת. אני מקווה שבקרוב נראה את המוצר בבתי-החולים".
בצוות הפיתוח של יועד וטל שותפים גם שני סטודנטים למדעי המחשב וסטודנטיות לעיצוב תעשייתי. תומר דובקין ואליהו משהדי, המסיימים את לימודיהם במדעי המחשב, שותפים לפיתוח המערכת. תומר פיתח את תחום עיבוד התמונה, כך שמהערכת תדע לזהות את הוורידים הרלוונטיים ותמליץ לרופא על הוריד המתאים. תומר, אגב, מכנה זאת ה-"GPS של הורידים". אליהו פיתח את ממשק המשתמש, שיתאים למקצועות הרפואה ולבתי-החולים.
בפרויקט משתתפות גם סטודנטיות לעיצוב תעשייתי ממכללת H.L.M. שבבני- ברק. יועד, יוזם שיתוף הפעולה איתן, מספר: "רצינו שכל אחות וכל רופא יצליחו להפעיל את המערכת בקלות. הבנו שאנחנו זקוקים לעזרה בנושא הנדסת אנוש, ומכאן החיבור עם הסטודנטיות לעיצוב תעשייתי". טל מספר: "תכנון ידית-האחיזה וחיבור החלקים החד-פעמיים, כגון המחט הסטרילית, למערכת, בוצעו על-ידי הסטודנטיות לעיצוב. כשאתה מפתח מוצר שנועד לשימוש בתחום הרפואה, אי אפשר להתפשר על מוצר הנדסי בלבד. הנדסת אנוש ועיצוב הם קריטיים".
את הפיתוח מלווה מבחינה רפואית ד"ר דניאל פון אלמן. "המכשיר משפר את הדיוק בכמה הליכים רפואיים פולשניים תוך הפחתת רמת המומחיות הנדרשת, ובכך מפחית את העלויות הנלוות להכשרה הקיימת", הוא אומר. "אחד האתגרים הקשים של רופאים הוא לקחת רעיון שנרשם 'על גבי מפית' בקפיטריה ולרתום אותו למאמץ פיתוח מתואם. בית-החולים לילדים בסינסינטי סייע ליצור את התשתית לתרגום רעיונות טובים למוצרים".
המיזם מנוהל על-ידי 'מרכז הילדים סינסינטי למסחור טכנולוגיה' ו'ב.ג. נגב טכנולוגיות בע"מ', חברת-היישום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרופ' הוגו גוטרמן התראיין אצל פרופ' רפי קרסו בתוכנית "
חיים בריא" המשודרת בערוץ 10.
