פתיחת בתי ספר? חיסון שלישי? סגר? מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בנו מודל עבור קובעי המדיניות להתמודדות עם נגיף הקורונה במטרה לדמות את הבחירות שלהם ולמצוא את ההחלטה האופטימלית בצורה יעילה. המודל פורסם בכתב העת PLOS העוסק בביולוגיה חישובית.
ד"ר שי פילוסוף, המחלקה למדעי החיים
בימים אלו כל מדינה בעולם מתמודדת עם קבלת החלטות מרובות על מנת לעצור את התפשטות נגיף הקורונה. לכל מדינה שיקולים שונים הנובעים מיכולת אספקת החיסונים במדינה, אחוז החולים במצב קשה וכדומה.
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו מודל המסייע למקבלי ההחלטות להתמודד עם נגיף הקורונה בכל הקשור לאופן הקצאת החיסונים והריחוק החברתי המתבקש עד למיגור הנגיף. על פי מודל זה המשלב תעדוף סיכונים בצורה אופטימלית נמצא שחיסון קשישים וריחוק חברתי בקרב מבוגרים יהיה יעיל יותר מאשר סגר בקרב הקשישים וחיסון המבוגרים.
המודל שנבנה הינו אפדימיולוגי ומבוסס נתונים קליניים בהתחשב במידע כמו גיל, פריסת חיסונים לאנשים שאינם מראים סימפטומים, משך המחלה ועוד. המודל מאפשר אסטרטגיות עדיפות גמישות ודינאמיות עם מעבר בין קבוצות יעד.
"המחקר שלנו מספק תובנות לגבי הגורמים המשפיעים על הצלחת החיסון ומספק נתונים לבדיקת אסטרטגיות התערבות שונות באופן שיתאים להנחיות האתיות", מסביר ד"ר שי פילוסוף מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "מטרת המודל לספק תובנות בכדי לקבל החלטות שיאפשרו להוריד את התחלואה בצורה מושכלת. המודל מצביע על הסינרגיה בין ריחוק חברתי למתן חיסון המאפשר ירידה במספר החולים. ביצוע מדיניות זו בצורה מושכלת תסייע לייעל את אופן ההתמודדות עם הנגיף".
פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר איגוד הרופאים הישראלי לבריאות הציבור, החבר בוועדת המומחים הלאומית הישראלית להתמודדות עם נגיף הקורונה: "המצב הגלובלי דורש תגובה רב שכבתית. חיסונים הם מרכיב חיוני אך ברור שיש הקשרים שונים כגון מאפייני אוכלוסייה וזמינות חיסונים, יחד עם השינויים הדינמיים בהתפשטות המחלות. אלו דורשים קבלת החלטות מכרעת לגבי אסטרטגיות וסדרי עדיפויות. המודל שלנו יכול להיות מיושם על ידי מדינות שונות על מנת לדמות ולייעל תגובות".
חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהשתתפו במחקר: שרון גורשטיין ומעיין דקל מהמחלקה למדעי החיים; אורן מירון מבית הספר לבריאות הציבור; ד"ר רמי פוזיס מהמחלקה להנדסת תוכנה ומערכות מידע. ד"ר ויקטוריה רומיאו-אזנאר מאוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת בואנוס איירס.
המחקר נתמך על ידי משרד המדע.
