מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת הרווארד מצא: כאשר אנו רואים אדם או אישה פועלים בהתאם לציפיות שלנו, המוח שלנו מעורר מנגנונים המתעוררים גם בעת צריכה של מין, שוקולד או כסף. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Social Cognitive and Affective Neuroscience.
חיזוי של התנהגות אנושית מתבסס לרוב על מיזוג של סטריאוטיפים ותפיסות מוקדמות בהם אנו מחזיקים, גם אם אלו אינם עולים בקנה אחד עם המציאות. עם זאת, כאשר אנו נתקלים במציאות התואמת את החיזוי המוקדם שלנו, אנו חווים תחושת תגמול משמעותית, בדומה לתגמול שאנו חשים בזמן צריכה של מין, שוקולד או כסף.
ד"ר ניב רגב (בתמונה) מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמיתיו מאוניברסיטת הרווארד, ד"ר ג'ייסון פ. מיטשל ואנושקה צ'אודהרי, שילבו תיאוריה פסיכולוגית יחד עם סריקות מוח בכדי לקבוע: חיזוי מוצלח של התנהגות אנושית גורם להפעלה של מרכז תגמול במוח. מחקרים קודמים גילו שאנשים מעדיפים שתחזיותיהם יהיו מדויקות ואילו הפרה של התחזיות עוררה בהם כעס. החוקרים מצביעים על אזור במוח הנקרא nucleus accumbens (NAcc), כאזור שתורם לתחושת התגמול בעת חיזוי התנהגות מוצלח כפי שעלה במחקרים קודמים שעסקו בחוויות מתגמלות.
קבוצת המחקר ערכה ארבעה ניסויים שהצביעו על הערך המתגמל של אישוש תחזיות, כולל עדויות על כך שאנשים מוכנים להרוויח פחות כסף ולו בכדי לאשר את התחזיות שלהם. ה- NAcc נצפה פעיל באופן דומה הן עבור אישוש סטריאוטיפים והן עבור תגמולים כספיים. יתר על כן, החוקרים מצאו שמנגנוני התגמול פעלו בצורה זהה בין אם הציפיות החברתיות התבססו על נורמות תרבותיות ובין אם נוצרו על סמך מקורות ידע אישיים.
המחקר הראשון מצא פעילות מוגברת במרכז התגמול במוח כאשר אוששו סטריאוטיפים מגדריים המבוססים על תרבות. המחקר השני אישר שאנשים מוכנים לוותר על רווחים כספיים גבוהים יותר בכדי לראות מידע התואם לסטריאוטיפים המגדריים בהם הם מחזיקים. המחקר השלישי, שביקש מהמשתתפים להעריך מידע הנוגע לנשיאי ארה"ב לשעבר, ברק אובמה ודונלד טראמפ, אישר כי התופעה מתרחשת גם כאשר התחזית מתבססת על מקורות ידע אישיים. לבסוף, המחקר הרביעי שחזר את המחקר השני ואישר כי אנשים מוכנים לוותר על רווח כספי גבוה יותר בכדי לאשר את תחזיותיהם.
"בחיי היומיום שלהם אנשים נתקלים בדוגמאות רבות למידע התואם סטריאוטיפ, בין אם זה מהמדיה החברתית, מפרסומת או מאנשים אחרים. המחקר שלנו מראה שאנשים חווים תחושת תגמול מכל מפגש כזה, ולמעשה מסביר מדוע כל כך קשה לשנות סטריאוטיפים וצורות אחרות של ציפיות חברתיות. תובנה זו עשויה להיות שימושית בהתמודדות עם דעות קדומות, אפליה וקיטוב מוגבר בחברה", אומר ד"ר רגב, חבר המחלקה לפסיכולוגיה ומרכז זלוטובסקי למדעי המוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המחקר נתמך על ידי הקרן הישראלית למדע וקרן יד הנדיב (רוטשילד).
