פרופ' נדב דוידוביץ': "מזג האוויר הקיצוני כבר הורג אנשים!"

​​​​​​סופות, שיטפונות, שריפות ונזקי טבע, אלו מקצת מהשלכות מזג האוויר הקיצוני לו אנו עדים בשנים האחרונות. לנזקים אלו השפעה גם על בריאות הציבור ובשל כך אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקדישה כנס מיוחד בנושא: 'השפעות מזג־אוויר קיצוני על בריאות הציבור', בהשתתפות חוקרים, מקבלי החלטות ונציגי תעשייה.

​​

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ בירך את הנוכחים ואמר: "שינויי אקלים זה אנחנו. כל אחד ואחת מאיתנו משפיע על הנושא ויכול לשנות.יחד יצרנו את הבעיה כאוכלוסייה ויחד נפתור אותה. לא רק אנשי אקדמיה צריך סביב לשולחן, אלא גם נציגי ציבור, מהנדסים, אנשי תעשייה, תושבים. יחד נגיע לפתרונות וניישמם".

פרופ' נדב דוידוביץ' (בתמונה), מנהל ​ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב התריע: "מזג האוויר הקיצוני כבר הורג אנשים! זה עדיין לא נתפס כמשבר אך הנתונים מצביעים על עלייה בכ-50% בתמותה כתוצאה משינויי מזג האוויר. העלאת המודעות, מחויבות ממשלתית, קשב ניהולי ותרגום מחקרים מדעיים למדיניות , הם שיעמדו לנו אם נדע ליישם אותם באופן מיידי".

ד״ר דורית ניצן, מנהלת שעת חירום באזור אירופה בארגון הבריאות העולמי שיתפה מתובנותיה לאור מגיפת הקורונה ואמרה: "יש לנו חלון הזדמנויות קצר מאוד להיערך להפתעה בריאותית נוספת שכולנו צופים אותה. אין להמעיט באיום המסכן את חיינו".

ד"ר תמר ברמן, טוקסיקולוגית ראשית לבריאות וסביבה במשרד הבריאות הצביעה על כך שלא קיים תקצוב ממשלתי ליישום תוכנית לאומית בנושא השלכות מזג האוויר על בריאות הציבור וציינה: "יש שפע של המלצות לפעולה להתמודד עם התופעה. יש צורך להיערך מבחינת תקציבים, משאבים וכוח אדם, זה אפשרי כשיש רצון".

פרופ' פול ברש מאוניברסיטת סיגמונד פרויד, אוסטריה ואוניברסיטת תומאס ג'פרסון בארה"ב, שיתף במסקנותיו לגבי הערכות בתי החולים שאינם ערוכים להשפעות מזג אוויר קיצוני וציין את הצורך בשינוי תרבותי בכדי לגרום למודעות לנושא האקלים גם בקרב צוותי הרפואה. "הטמעה של תרבות אקלימית תאפשר לזהות סכנות, לשנות צורת חשיבה ואף לשנות ארגונים".

פרופ' עדי וולפסון, פרופסור להנדסה כימית ופעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות, הנחה פאנל מומחים בנושא:

מר צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, דיבר על  אתגרי השוק על רקע משבר האקלים וציין: "לתעשייה יש אחריות להוביל פתרונות המתאימים לשינויי האקלים ומיטיבים עם הסביבה. כבר היום אנחנו מפתחים מזגנים שיחסכו 70% מצריכת האנרגיה ובכך יתרמו לסביבה. יש לכך משמעות קריטית לאור שינויי האקלים והחשש שמערכות החשמל יקרסו בגל חום קיצוני. אם לא ניערך כראוי, בעשור הקרוב ימותו יותר אנשים משינויי האקלים מאשר מקורונה. ישראל אינה ערוכה לאירוע קיצוני של מזג האוויר. המדינה אינה משקיעה די במשבר האקלים שמייצר לנו בטווח הארוך סיכון משמעותי. אלקטרה מובילה היום בייצור מערכות מיזוג מבוססות 32R שנמכרות באירופה וזה אבסורד שאנחנו לא רשאים למכור אותן בישראל למרות שהן פחות מזהמות את הסביבה. משבר האקלים מחייב את הממשלה לקדם פתרונות רגולטוריים בלו"ז קצר הן בענף החשמל והן בענף הבנייה. שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון יאפשר לנו לפתח בזמן הקצר ביותר מוצרים מתקדמים המעניקים פתרונות לשינויי האקלים, מוצרי חשמל ומזגנים יעילים יותר אנרגטית ופחות מזהמים את הסביבה. מדובר בשיתוף פעולה מדעי ראשון מסוגו בתחום בין האקדמיה לתעשייה".

פרופ' נטליה בילנקו, מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הדגימה תוצרי תחלואה ותמותה כתוצאה מתופעות של מזג אוויר קיצוני באמצעות טפילים, זבובים או קרציות שעלולים להתפשט ממדינות טרופיות לקטבים. "זה כבר קיים, רואים בבירור טפילים בקנדה ושוודיה או מלריה באירופה".

ד"ר סתיו שפירא, חוקרת בבי״ס לבריאות הציבור וראש התואר השני ברפואת חירום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ציינה שהתמודדות מיטבית עם אסון מחייבת זיהוי אוכלוסיות פגיעות ויצירה של רשתות בטחון סביבן. "חוסנה של קהילה מתבטא באופן בו היא דואגת לחברים החלשים ביותר בה", סיכמה.