פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא האוניברסיטה: "מענקי ERC מהווים זריקת עידוד חשובה לקריירה של חוקרינו הצעירים והמוכשרים ובו זמנית הכרה בין-לאומית באיכות המחקר הנערך באוניברסיטת בן-גוריון"
ארבעה חוקרים צעירים ומבטיחים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בין הזוכים במענקי מחקר מטעם המועצה האירופית למחקר (European Research Council) לשנת 2019, כך הודיע האיחוד האירופי. כל ארבעת הזוכים מהפקולטה למדעי הטבע ושלושה מתוכם חברי המחלקה לכימיה.
מענקי ERC לחוקרים צעירים ניתנים במסגרת תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי (Horizon 2020). זהו אחד ממענקי המחקר היוקרתיים ביותר לחוקרים צעירים בתחילת דרכם המדעית המעיד על פוטנציאל מדעי יוצא דופן. מענק המחקר מגיע ל– 1.5 מיליון אירו במשך חמש שנים וכן כ- 0.5 מיליון אירו עבור ציוד ייעודי.
408 מקבלי מענקים מ-51 מדינות נבחרו השנה לקבלת מענקים בשווי כולל של 621 מיליון יורו, והם מהווים כ-13.1% ממגישי הבקשות – 3,106 חוקרים. המימון יסייע לחוקרים להרכיב צוותי מחקר ולבצע מחקר חלוצי במגוון תחומים. בהשוואה למדינות אחרות, חוקרי ישראל נמצאים במקום החמישי מבחינת גודל המענקים, אחרי גרמניה, אנגליה, הולנד וצרפת.
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "מענקי ERC מהווים זריקת עידוד חשובה לקריירה של חוקרינו הצעירים והמוכשרים ובו זמנית הכרה בין-לאומית באיכות המחקר הנערך באוניברסיטת בן-גוריון. מקבלי המענקים השנה מצטרפים אל קהילה הולכת וגדלה של חוקרים המקבלים תמיכה ממועצת המחקר האירופית, הממשיכים לממש את מחויבותה של האוניברסיטה להרחיב את גבולות הידע ולפתור את הבעיות הדחופות ביותר לאנושות כיום. אני מצפה לראות את הפירות שיפיקו אותם מוחות מבריקים מהמימון הנדיב של ה-ERC בשנתה ה-50 של האוניברסיטה".
פרופ' רז ילינק, סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח, בירך את הזוכים: "הזכייה של ארבעה חוקרים צעירים ממחלקות כימיה ומדעי החיים במענק ה-ERC משקפת את שאיפתנו כמוסד למצוינות מדעית וממחישה את הדגש שאוניברסיטת בן-גוריון שמה על גיוס חברי סגל איכותיים ומובילים".
ד"ר ג'וש בארבן, המחלקה לכימיה
רדיקלים הם גורם מרכזי בבעירה ובכימיה אטמוספרית. פיתוח טכניקות חדשות לגילוי זני מולקולות אקזוטיות אך חשובות, יאפשרו לנו ללמוד על תכונותיהם המהותיות ועל התנהגותם במגוון רחב של תהליכים וסביבות כימיות – עד כמה מהר הם מגיבים, כיצד הם אוגרים ומעבירים אנרגיה, כיצד יש להם השפעה על יישומים בשטח, כמו יעילות דלק וזיהום אוויר.
פרופ' בארבן קיבל את התואר הראשון והשני שלו בכימיה מאוניברסיטת ייל. לאחריהם המשיך ללימודי דוקטורט ב-MIT, במסגרתם עסק בחקר ספקטרוסקופיה של גז ברזולוציה גבוהה כחלק מקבוצת המחקר של פרופ' רוברט פילד. מאוגוסט 2017 הוא חוקר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ד"ר בנג'מין פלמר, המחלקה לכימיה
תופעות אופטיות מרהיבות בבעלי חיים נוצרות דרך אינטראקציה של אור עם גבישים של מולקולות אורגניות קטנות. המענק של פרופ' פלמר יסייע לו לחשוף את האסטרטגיות הביולוגיות, הכימיות והפיזיקליות בהן משתמשים האורגניזמים כדי לשלוט בצורה מדויקת בגודל ובצורת הגבישים, גורמים המשפיעים על האפקט האופטי הנוצר. הפרויקט עתיד לגלות תובנות חדשות על מנגנוני התגבשות (בעיה ארוכת שנים בכימיה) ויספק השראה לעיצוב חומרים אופטיים אורגניים חדשים.
ד"ר פלמר למד כימיה באוניברסיטת קארדיף באנגליה, שם גם המשיך ללימודי דוקטורט בהנחיית פרופ' קנת' האריס. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בתופעת פיצול קרני רנטגן. בהמשך, המשיך לפוסט-דוקטורט במכון ויצמן למדע, שם עבד עם פרופ' ליאה אדדי ופרופ' סטיב ויינר. במסגרת המחקר, חקר ולמד את תהליכי ההתגבשות במערכות פוטוניות טבעיות. ביוני 2019 הצטרף לשורות סגל המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרופ' מני שלום, המחלקה לכימיה
הפרויקט יציג מתודולוגיות סינתטיות חדשות לייצור חומרים דו-ממדיים נטולי מתכת לייצור דלקים סולריים נקיים וברי-קיימא, למשל דלקים מבוססי מימן ופחמן, זאת באמצעות תאים פוטו-אלקטרוכימיים אשר יכולים להמיר אור שמש לדלקים כימיים באופן ישיר.
פרופ' שלום סיים את לימודי התואר הראשון בכימיה בהצטיינות באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2007. שם המשיך גם לדוקטורט בהנחיית פרופ' אריה צבן. הוא עשה את הפוסט-דוקטורט במכון מקס פלאנק לקלואידים וממשקים שבגרמניה יחד עם פרופ' מרקוס אנטוניטי. בשנת 2013 מונה לראש קבוצת מחקר במכון. פרופ' שלום הצטרף למחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב באוקטובר 2016.
ד"ר דבורה טויבר, המחלקה למדעי החיים
ד"ר טויבר וצוותה מאמינים כי מחלות רבות הקשורות לגיל מושפעות ונגרמות כתוצאה מהצטברות של נזקי DNA. כל תא בגופנו נאלץ להתמודד עם אלפי חבלות בכל יום, ובעוד שרובן מתוקנות, המערכות הביולוגיות אינן מושלמות ונותר נזק כלשהו. נזק זה משפיע הן על ה-DNA עצמו והן על הקוד האפיגנטי. ד"ר טויבר תחקור כיצד נזק ב-DNA מתרחש כיום, משפיע על התפתחות מחלות בעתיד באמצעות סימני אפיגנטיקה ארוכי-טווח, המכונים גם "צלקות אפיגנטיות". המחקר יתמקד במחלות התנוונות עצבית (כגון אלצהיימר) ובבריאות של תאי iPCs.
ד"ר טויבר עלתה לישראל ממקסיקו והשלימה את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה נעשתה בהנחיית פרופ' חרמונה שורק. היא השלימה את הפוסט-דוקטורט שלה במרכז MGH לחקר ולטיפול בסרטן באוניברסיטת הרווארד יחד עם פרופ' ראול מוסטוסלבסקי. בשנת 2014 הצטרפה למחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
