חלק מהנסקרים מעדיף באופן עקבי את המועמד בעל מספר הקולות הרב ביותר בסקר ולא את העדפתם האישית - כך עולה ממחקר חדש שבדק, באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית, מהי מידת ההשפעה של סקרי דעת קהל על בחירות
מי לא קיבל בימים אלה הודעות אס.אם.אס להשתתף בסקר בחירות בשבוע האחרון? ככל שעולה מספר הסקרים והפרשנויות לקראת הבחירות בישראל, כך נדמה שאנשים מאבדים אמון והופכים סקפטיים בנוגע לחיזוי תוצאותיהן.
אך כיצד משפיעים מבול הסקרים על הצבעתנו והאם ניתן להשתמש בסקרי דעת-קהל כדי להשפיע על ההתנהגות שלנו? הסטודנט רועי פיירסטין מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתם המשותפת של החוקרים פרופ' קובי גל מהאוניברסיטה וד"ר רשף מאיר מהטכניון, חוקר שאלה זו באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית.
במסגרת המחקר הציגו החוקרים לאלפי נבדקים סקרים שונים על בחירות של נציגים דמיוניים ואספו מידע כיצד בחרו להצביע. הנבדקים קיבלו תשלום בהתאם למידה שהעדיפו את הנציג שנבחר, כשהם אינם רואים את ההעדפות של המצביעים האחרים. החוקרים בנו מודל תיאורטי המאפשר לחזות כיצד יצביע כל נבדק במגוון רחב של סיטואציות, לאחר צפייה במספר קטן של הצבעות. המודל מגיע לרמת דיוק גבוהה ומספק תובנות לגבי השיקולים המנחים את הצבעתם של אנשים שונים.
מרבית האנשים מנסים לאזן בין מידת ההעדפה שלהם למועמד לבין סיכוייו לנצח על פי הסקר, כאשר חלקם מעדיף באופן עקבי את המועמד בעל מספר הקולות הרב ביותר בסקר. לדברי החוקרים, זוהי הדגמה מפתיעה ל"אפקט המנצח" (Bandwagon effect), המתגבר על שיקולים רציונליים וגורם לחלק מהאנשים להתעלם לחלוטין מהעדפותיהם האישיות ולהעדיף את המועמד המוביל בסקר. באופן מעניין, כאשר הנבדקים התבקשו לתאר את אופן ההצבעה שלהם, הם טענו שאינם עושים זאת, בניגוד גמור להתנהגות שלהם בעת הניסוי.
המחקר, הממומן על ידי הקרן הישראלית למדע (ISF) ויוצג השנה בכנס יוקרתי במונטריאול, שופך אור חדש על האופן שבו מצביעים אנשים בצורה אסטרטגית תחת אי-ודאות, וצפוי להשפיע על האופן בו אנו תופסים את הקשר בין סקרי בחירות להצבעה בפועל.
ניתן לראות כאן תמונת מסך מהניסוי שהוצג לאחד הנבדקים. המועמד הכחול, האדום והאפור ״שווים״ לנבדק 20 סנט, 10 סנט ו0 סנט- אם יזכו, בהתאמה. המועמד האפור (שאינו מועדף כלל) מוביל בסקרים:
