14 מאי 2020

​​

מחקר חדשני המשלב חוקרים מתחומי בריאות הציבור, גריאטריה, תקשורת ועבודה סוציאלית אשר מצא כי ישנו קשר ישיר בין בידוד חברתי להרעה בבריאות הגוף מצליח לספק תמיכה נפשית דיגיטלית למבוגרים המבודדים בעקבות הריחוק החברתי הקיים.

אישה מבוגרת עם טלפון סלולארי

משתתפי המחקר דיווחו על ירידה ברמת המצוקה הרגשית בעקבות המפגשים הווירטואליים ״הממצאים הראשוניים מראים כי ההשתתפות במסגרת קבוצתית בזום ובווטסאפ מפחיתה את רמות המצוקה הרגשית ומשפרת את תפיסת איכות החיים של המשתתפים״, ​מסבירה פרופ' אורלי שריד, ראש המחלקה לעבודה סוציאלית. לדוגמה, בעקבות אחד המפגשים דיווחה משתתפת כי: ״במדיטציה האחרונה היה לי רגע מכונן של שלווה אמיתית. אין לי הסבר אבל העיקר הרוגע הוא כייפי ומקווה לישון היום בלי כדור שינה... אנסה. תודה על הכל.״ משתתפת אחרת במפגש הסיכום של הקבוצה בה השתתפה: "תודה רבה לכולם על השיתוף בחודש האחרון! מכולכם לקחתי משהו שאני מקווה שיהפוך אותי לאדם טוב יותר. תודה מיוחדת על הכלים והתכנים לשיפור איכות החיים בשעה קשה ומיוחדת זו".

הפרויקט החדש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פותח ומופעל ע"י חוקרות מתחומי בריאות הציבור, גריאטריה, תקשורת ועבודה סוציאלית ובוחן את היעילות של תקשורת קבוצתית ולימוד מיומנויות להפחתת מצוקה רגשית דרך אפליקציות ווטסאפ וזום בעת הנוכחית. במסגרת הפרויקט מגויסים משתתפים מעל גיל 65 מאזור באר שבע והסביבה לקבוצות קטנות של עד 7 משתתפים ועוברים פעילות מודרכת במשך שבעה מפגשים, פעמיים בשבוע באפליקציית זום.

ד״ר סתיו שפירא מבי"ס לבריאות הציבור: ״מטרת המפגשים היא כפולה: לייצר מרחב וירטואלי שבו ניתן לקיים שיח קבוצתי, לשתף חוויות וקשיים אישיים, לתמוך ולהיתמך. ובנוסף, ללמד את המשתתפים ולתרגל במפגשים קבוצתיים מיומנויות כגון הרפיה, שינוי דפוסי חשיבה ומיינדפולנס, ולהעניק למשתתפים כלים לשיפור דרכי ההתמודדות עם המצב הנוכחי.״ 

במחקר נקטו החוקרות בגישה טכנולוגית ייחודית עבור מתן תמיכה רגשית, מספרת ד״ר דפנה ישועה-כ״ץ מהמחלקה לתקשורת: ״החלטנו לרתום את הטכנולוגיות הקיימות ולהשתמש בהן לרווחת המשתתפים. באמצעות אפליקציות הזום המשתתפים יכולים ליצור קשרים חברתיים, וללמוד כיצד להתמודד עם הבידוד והבדידות בימי קורונה. באמצעות קבוצת ווטסאפ ייעודית, בין המפגשים הקבוצתיים הפורמאליים המשתתפים יכולים לשמור על קשר זה עם זה ללא הנחייה. ״

הפרויקט נמצא כעת בעיצומו, ובשל ההיענות הגבוהה מתקיימות מספר קבוצות במקביל. התוכניות לעתיד כוללות הרחבת הפרויקט וגיוס משתתפים נוספים מרחבי הארץ, וכן בחינה של התאמת המסגרת המוצעת לאוכלוסיות נוספות כגון קשישים החיים בדיור מוגן ובמוסדות סיעודיים ואנשים עם מוגבלויות שונות. 

פרופ׳ לימור אהרנסון-דניאל מהמחלקה לרפואת חירום: ״אנו מאמינים כי שיתוף הפעולה שנוצר בפרויקט הנוכחי, בין חוקרות וחוקרים מתחומי מחקר מגוונים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נושא תרומה ייחודית וחשובה לרווחת האוכלוסייה בעת זו ואנו מצפים להמשך העשייה המשותפת״.