24 פבר' 2020

​​

ההתקדמות בתחום המיקרוביולוגיה מאפשרת לאפיין מחלות מידבקות על ידי ריצוף גנום שלם של גורמי מחלה, אבל בכך מתגלים סיכוני סייבר חדשים לבריאות הציבור. 
ריצוף DNA

הטכנולוגיה ששמה next-generation-sequencing) NGS), מאפשרת זיהוי ואפיון גורמי מחלה באופן מהיר ומעמיק ובכך צפויה לשפר את מהירות הטיפול ואת יכולת המניעה של זיהומים. ריצוף ה-DNA הופך זול יותר, ובעתיד הלא רחוק צפוי להתרחש מחוץ למעבדה, בשטח ואף בבתי מגורים. עם זאת, מהלך כזה חושף תהליכים מבוססי-ריצוף בפני האקרים פוטנציאליים ומסכן את בריאות הציבור. 

לאור זאת, החוקרים מזהירים במאמר מדיניות חדש וראשון מסוגו שפורסם בכתב העת היוקרתי Eurosurveillance שבהוצאת האיחוד האירופי, כי יש לפתח את מעטפת ההגנה מפני התקפות סייבר באופן ייעודי ומתוכנן בקפידה בעת פיתוח טכנולוגיות הריצוף.  

ד"ר יוסי אורן: "מכשירי NGS, תוכנות ביו-אינפורמטיקה ומערכות ניטור, מציבים אתגרים גדולים מאלה של מכשירי IoT אחרים, ולכן יש לקחת בחשבון את אבטחת הרשת כבר כאשר מתכננים מכשירים ומערכות כאלו"​


החוקרים הגיעו למסקנה כי מתקפות סייבר על מערכות ניטור תחלואה על בריאות הציבור המבוססות על NGS עלולות לגרום להשפעה מזיקה, למשל איבחון כוזב של איומים משמעותיים לבריאות הציבור או לחילופין איחור בזיהוי של מגיפות. לאירועים מסוג זה יכולות להיות השפעות אזוריות או גלובליות משמעותיות על אתגרי הבריאות העולמיים העכשוויים, כפי שעולה מהתפשטות הטבעית האחרונה של נגיף הקורונה.

תרשים: ​הערכת איומי סייבר במ​יקרוביולוגיה של בריאות הציבור 

בתרשים: ​הערכת איומי סייבר במיקרוביולוגיה של בריאות הציבור

"מכשור רפואי ממוחשב הוא יעד אטרקטיבי לפעילות סייבר זדונית, מכיוון שהוא נמנה עם קבוצה הולכת וקטנה של תעשיות המשלבות תשתיות קריטיות ונתונים בעלי ערך גבוה עם תקני אבטחת סייבר חלשים יחסית", כותבת קבוצת החוקרים הרב תחומית, הכוללת את החוקר הראשי פרופ' קובי מורן-גלעד והביואינפורמטיקאי, ד"ר יאיר מוטרו ממעבדת מורן-גלעד (MAGICAL Group) במחלקה לניהול מערכות בריאות בפקולטה למדעי הבריאות ובפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, וכן את החוקרים הראשיים פרופ' ליאור רוקח וד"ר יוסי אורן, ותלמיד המחקר המשותף, מר איליה פיאנס מהמחלקה להנדסת תוכנה ומידע בפקולטה למדעי ההנדסה.

החוקרים מדגישים היבטים שונים של פגיעות למתקפת סייבר במהלך התהליך, החל מעיבוד הדגימה וריצוף ה-DNA וכלה בניתוח הנתונים באמצעות תוכנות לביואינפורמטיקה ומערכות לניטור תחלואה ושיתוף רצפים גנטיים. עפ"י החוקרים כלל תהליך ה-NGS חשוף לאיומי הסייבר. עם זאת, סוגי ההתקפות השונות שזיהו החוקרים נבדלות בסבירותן להתרחש ובתוחלת הנזק האפשרית וצוות החוקרים מצביע על למעלה מ-10 התקפות אפשריות, אשר חלקן מסווגות כחמורות במיוחד.

החוקרים מציעים גם סדרת המלצות לתיכנון של מכשירי NGS ומערכות ניטור תחלואה ולצמצום הפגיעות של המערכות למתקפת סייבר. "מכשירי NGS, תוכנות ביו-אינפורמטיקה ומערכות ניטור, מציבים אתגרים גדולים מאלה של מכשירי IoT אחרים, ולכן יש לקחת בחשבון את אבטחת הרשת כבר כאשר מתכננים מכשירים ומערכות כאלו", אומר ד"ר אורן, "ולא רק כתוספת שלאחר המעשה, כפי שקורה לעתים קרובות".

 

המחקר נתמך על ידי מענק של משרד המדע והטכנולוגיה.