אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקימה כוח פעולה מדעי להתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה

​​

במסגרת ההחלטה יוסטו משאבי מחקר ופיתוח לטובת פתרונות מהירים וישימים לאתגרים שהשבועות הקרובים עלולים להציב

נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ: "זוהי חובתנו המוסרית לתרום למאמץ הלאומי והעולמי, אנחנו מציבים את משבר הקורונה והשלכותיו בראש סדר העדיפויות של האוניברסיטה"

​​

מוזמנים לעקוב אחרי הפעילות באתר כוח המשימה המדעי (באנגלית) »​​

פרופ' דניאל חיימוביץ במפגש הראשון של כוח הפעולה המדעי

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חשה אחריות עמוקה, לא רק לקהילתנו האקדמית אלא גם לכלל תושבי הנגב ולמדינת ישראל כולה, שכן הקו המנחה שלנו מאז ומתמיד הינו "מן המדבר - למען העולם".​

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ הכריז היום על הסטת משאבים מחקריים והקמת כוח משימה מדעי רב-תחומי, הכולל עשרות מדענים, מטובי המוחות בישראל על מנת למצוא פתרונות להתמודדות עם השפעות נגיף קורונה במגוון תחומים: כלכלה, אספקת מזון, ביטחון, מלונאות, התנהגות חברתית ועוד.

בעקבות ההחלטה התקיים היום מפגש הקמה של כוח המשימה בו השתתפו למעלה מחמישים מדענים, חברי סגל מכלל מחלקות האוניברסיטה שנענו לקריאתו של נשיא האוניברסיטה לתרום מהידע והמשאבים העומדים לרשותם לטובת התמודדות עם היבטים שונים של המשבר. חלק מהחוקרים שנמצאים בבידוד ביתי השתתפו בדיונים באמצעות מערכת וידיאו. האוניברסיטה תקדיש משאבים לקידום הרעיונות הטובים ביותר שעלו במסגרת הדיונים.

במסגרת ההחלטה אוניברסיטת בן-גוריון תסיט חלק מתקציבי המחקר, הפיתוח והפרויקטים להיבטים רלוונטיים של המשבר תוך שימוש ביכולות ופתרונות בשלים או כמעט בשלים,  על מנת לייצר במהירות פתרונות ישימים לאתגרים העומדים בפנינו.

השפעת ההתפרצות חורגת מהאספקט הביו-רפואי גרידא, ומערבת את כל תחומי החיים –כלכלה, מזון, בריאות הנפש, ביטחון, התנהגות חברתית, חינוך, טכנולוגיה ותחומים רבים אחרים. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פועלים מדענים ומכוני מחקר במגוון תחומים – שרבים מהם יכולים לתרום למציאת פתרונות להשלכות השונות של מגפת הקורונה.

"מאז פרצה מגפת הקורונה היא מהווה משבר בינלאומי, המשפיע על חייהם של פרטים, משפחות, קהילות ומדינות ברחבי העולם", כתב פרופ' חיימוביץ לחוקרים, "כחלק מהקהילה המקומית, הלאומית והבינלאומית, יש לקהילת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חובה מוסרית לתרום במאמץ הלאומי והעולמי להתמודדות עם המשבר. אני מבקש מכם החוקרים, להפוך את משבר הקורונה והשלכותיו לראשון בסדר העדיפויות שלכם, להיות יצירתיים ומעשיים על מנת להשיג תרומה משמעותית לאתגר הלאומי העומד בפתחנו".

פרויקטים רלוונטיים הנמצאים בשלבים שונים של פיתוח:

•  » זיהוי נוגדנים ובלימת כניסה ויראלית לתאים

•  » פיתוח גישה חדשנית לזיהוי וניטרול נוגדנים שיש בכוחם לבלום כניסה ויראלית לתאי מטרה, פיתוח טכניקות המבוססות על ADE (העשרה תלויית נוגדנים)

•  » פיתוח מסנני אויר בעלי תכונות אנטי-ויראליות 

•  » טיפול באוכלוסייה מבוגרת, מוכנות ויכולת תגובה למצבי חירום ואסונות והשמשת טכנולוגיות שונות בזירת חירום

•  » טלרפואה ומיון חולים בשליטה מרחוק; עיצוב שיטת מיון חולים בשליטה מרחוק המאפשרת ניצול מיטבי של כ"א ומשאבים העומדים לרשות הצוות הרפואי

•  » ביואינפורמטיקה ואלגוריתמים המעוצבים לקורונה; עיצוב אלגוריתמים ממוחשבים בשילוב נתונים רפואיים (כגון מיגדר, גיל, אפיון דם, וכו') וציון זמן התרחשות האירועים להפקת תחזיות

•  » רחפנים לשימוש חירום רפואי; פיתוח טכנולוגיות ומתודולוגיות שיספקו תמיכה רפואית דרך רחפנים, בשילוב מרכיב "הכלה בקהילה"

כמו-כך, ירתמו כוחות אקדמיים נוספים לטובת קידום המשימה, ביניהם:

•  » המרכז לחקר מוכנות ומענה למצבי חירום ואסון - באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

•  » מיקרוביולוגיה קלינית ובריאות הציבור - פרופ' יעקב מורן-גלעד

•  » מעבדת STREALTH  (מתח ובריאות)

•  » מרכז מחקר קליני בבית החולים האוניברסיטאי סורוקה

•  » בית הספר לבריאות הציבור

•  » המחלקה ללימודי תקשורת

•  » המחלקה לניהול מערכות בריאות

מוזמנים ל​עקוב אחרי הפעילות באתר כוח המשימה המדעי (באנגלית) »​

 המפגש הראשון של כוח הפעולה המדעי

​