לפחות מחצית מהילדים עם אוטיזם סובלים מנדודי שינה. מחקר שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון מדד לראשונה את הפעילות המוחית של ילדים אלו בשנתם וגילה שהם אינם מפתחים דפוסי שינה עמוקה. הממצאים סוללים את הדרך למציאת פתרונות לבעיה המטרידה את הילדים ובני משפחותיהם
הפרעות שינה הן אחת התופעות הנפוצות והמטרידות ביותר בקרב ילדים עם אוטיזם, אך הסיבה להפרעות אלו אינה ידועה. מחקר חדש שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון מדד לראשונה את גלי השינה במוחם של ילדים עם אוטיזם לאורך לילה שלם. בילדים עם אוטיזם נמצא שעוצמת הגלים היא, בממוצע, כ- 25% יותר נמוכה מאשר העוצמה בילדים ללא אוטיזם. תוצאות המחקר מלמדות שבניגוד לילדי הביקורת, ילדים עם אוטיזם מפתחים גלי שינה חלשים שמאפיינים שינה רדודה ושטחית, בדומה לשינה של אנשים שאינם עייפים. החוקרים סבורים שבכך הם זיהו את המנגנון שעומד מאחורי לפחות חלק מבעיות השינה הנפוצות בילדים עם אוטיזם. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי המוביל בעולם בנושא שינה – Sleep.
מחקרים רבים ברחבי העולם הראו שכ- 40-80% מהילדים על הספקטרום האוטיסטי סובלים מנדודי שינה (אינסומניה). ילדים אלו מתקשים להירדם, מתעוררים לעיתים קרובות במהלך הלילה, ומקיצים מוקדם בבוקר כך שסך שעות השינה שלהם הוא כחצי מהמצופה מבני גילם. הורים רבים מעידים שהקושי בהירדמות והשינה המקוטעת יוצרים התמודדות קשה ביותר עבור הילד ובני משפחתו וגורמים לפגיעה באיכות החיים, לעצבנות, רגזנות, תוקפנות, ועוד.
מסיבה זו החליט צוות המחקר בראשות פרופ' אילן דינשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה וראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם לחקור את הנושא. במהלך המחקר הוקלטה לראשונה הפעילות המוחית של כ-29 ילדים עם אוטיזם ו- 23 ילדים ללא אוטיזם. הילדים הגיעו למעבדת השינה במרכז הרפואי סורוקה בניהולו של פרופ' אריאל טרסיוק ופעילות מוחם הוקלטה באמצעות מערכת EEG במהלך לילה שלם. ניתוח הממצאים מלמד כי שנתם של הילדים עם האוטיזם הייתה רדודה ושטחית בהשוואה לילדי הביקורת ונראתה כמו זו של ילדים שאינם עייפים. הבדל זה היה גדול במיוחד בתחילת הלילה ובלט במיוחד בילדים עם בעיות שינה קשות יותר.
גלי המוח המעידים על שינה עמוקה הינם גלים איטיים בתדרים של 1-4 הרץ. ככל שעצמת גלי המוח בתדרים אלו גדולה יותר, כך השינה עמוקה יותר. בילדים עם אוטיזם נמצא שעוצמת הגלים היא, בממוצע, כ -25% יותר נמוכה מאשר העוצמה בילדים ללא אוטיזם. הבדל זה בלט במיוחד בשעות הראשונות של הלילה, בהן ישנים הכי עמוק, והלך ונעלם בהמשך הלילה, בשעות בהן השינה נהיית רדודה יותר באופן טבעי בכולם. ראו גרף:
"נראה שהילדים עם האוטיזם, ובמיוחד אלו שההורים דיווחו שיש להם בעיות שינה קשות, אינם מתעייפים מספיק במהלך היום, לא מפתחים לחץ לישון, ומוחם לא נכנס לפעילות שינה עמוקה כאשר הם נרדמים", אומר פרופ' דינשטיין, "הממצא מעיד על כך שמוחם של הילדים עם אוטיזם אינו מפתח דפוסי שינה עמוקה שהינם חיוניים למנוחת המוח וליצירת הרגשת הרעננות שיש לאחר שינה עמוקה. יתרה מכך נמצא קשר בין חומרת בעיות השינה כפי שהן מדווחות על ידי ההורים ומידת העומק של השינה, כך שילדים עם בעיות קשות יותר הראו פעילות מוחית המעידה על שינה רדודה ושטחית יותר". כהמשך לעבודה זו, מתכננים החוקרים לערוך מספר מחקרי המשך לבדיקת התערבויות שיכולות להעצים את עומק השינה בילדים הרלוונטיים. מחקרים אלו יבדקו התערבויות פשוטות כגון הגברת הפעילות הגופנית במהלך היום ועד לבדיקת התערבות התנהגותית ושימוש בתוספי מזון כגון מלטונין ובתרופות כגון קנביס רפואי. המחקר נתמך על ידי קרן סימונס לחקר האוטיזם.
תמונה של ילדה ישנה במעבדת השינה בסורוקה, גלי המוח המוקלטים מצביעים על כך שהיא נמצאת בשינה עמוקה | צילום: אוניברסיטת בן-גוריון
אודות המרכז הלאומי למחקר אוטיזם:
מרכז המחקר הלאומי לאוטיזם של ישראל הוקם בשנה שעברה באוניברסיטת בן-גוריון, בשותפות עם רופאים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, בעקבות זכיה במענק מטעם משרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המרכז, היא להוביל את חקר האוטיזם בישראל על ידי בניית שותפויות בין-תחומיות שמטרתן לשלב ידע מעולמות הרפואה, הגנטיקה, מדעי המוח, ביולוגיה מולקולרית, פסיכולוגיה, והנדסה ביו-רפואית על מנת לקדם את שיטות האבחון והטיפול באוטיזם. גוף זה מרכז מחקרים לאומיים על אוטיזם, תוך הנגשת שיטות מחקר לחוקרים בכל הארץ, יצירת מאגרי מידע לאומיים משותפים, והפצת מידע לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות. במרכז זה נבנה מאגר הנתונים הראשון מסוגו בישראל שכלל מגוון מדדים קליניים, התנהגותיים, וביולוגיים, שנאספו ממאות ילדים עם אוטיזם ובני משפחותיהם.
