רוביק דנילוביץ': "אני מאמין במה שעשה רודי ג'וליאני בניו יורק. אבל לנו אין סמכות להיות אחראיים על המשטרה. במצב הנוכחי אין לנו ברירה אלא להצליח, אבל בשביל זה אנחנו צריכים את כל המערכות לצידנו"
כנס הניהול השנתי של ראשי הרשויות בישראל 2022, התקיים שלשום (יום ג') בפעם הראשונה בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר. הכנס שאורגן על ידי המחלקה לניהול ומדיניות ציבורית, היה בסימן "העיר המשכנעת" והתארחו בו ראשי רשויות מהדרום: ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', ראש עיריית דימונה, בני ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי וראש המועצה המקומית להבים, יוסי ניסן, ששיתפו באתגרים העומדים בפניהם. דוברים נוספים בכנס היו נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, דיקן הפקולטה לניהול, פרופ' מיקי מלול, פרופ' אגניס סטייב, מבית הספר נורמנדי למנהל עסקים, פריז ומרצים.ות מובילים.ות בתחום. בסיום הכנס הושקה באופן חגיגי המעבדה למנהיגות הראשונה בארץ, בהובלת ד"ר גרניט אלמוג ברקת.
בחלקו המרכזי של הכנס שיתפו ראשי הרשויות באתגרים העומדים בפניהם. "האם אנחנו מנהלים את הערים שלנו? או שאנחנו שותפים לניהול?" שאל
רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, והוסיף: "אני שותף בניהול העיר יחד עם המדינה, והמדינה היא שותפה מאוד בכירה ולא פשוטה, שמבינה שהיא צריכה לדחוף קדימה ומצד שני היא רוצה להיות כל הזמן בפרונט ובפוקוס. האם השלטון המרכזי, המדינה, מבינה שהמציאות השתנתה, שהערים הפכו להיות יותר משפיעות ויותר חשובות מהמדינה? המציאות של כולנו השתנתה, מכיוון שכל ראש רשות לא רואה רק את העיר שלו, האתגרים של העולם כולו הם אתגרים דומים. השאלה היא איך משתפים את הציבור, שהוא השותף הכי חשוב שלנו, את האוכלוסייה הצעירה, איך הופכים לעיר אטרקטיבית. זה אתגר בינלאומי, גלובלי. צריך אמונה, צריך חזון, צריך רצון, צריך שותפות".
בהתייחסו לאתגר המשילות אמר דנילוביץ': "אני מאמין במה שעשה רודי ג'וליאני בניו יורק. אבל לנו אין סמכות להיות אחראיים על המשטרה. במצב הנוכחי אין לנו ברירה אלא להצליח, אבל בשביל זה אנחנו צריכים את כל המערכות לצידנו, כגון המשרד לביטחון פנים, בתי משפט, משטרה עם כוח אדם וגיבוי, חוקים עם אנשי מינימום, פרקליטות עם כתבי אישום חזקים, בתי משפט עם פסקי דין משמעותיים. אפשר להתגבר על הבעיות, אבל רק בשיתוף ובשילוב כוחות. צריך להבין את גודל השעה, גודל האירוע וצריך להבין את גודלה של השותפות בעולם משתנה. המצב הקיים פוגע בכולנו – ביהודים ובבדואים".
אלון דוידי: "היום מפתחים את הנגב מתוך ריכוזיות וזאת טעות חמורה - גם בעיית המשילות נובעת מזה"
ראש עיריית שדרות, אלון דוידי התייחס בדבריו לפערים החברתיים הקיימים, שמבחינתו הם עובדות קיימות. לדבריו, "האתגר שלי הוא לשבור את תקרת הזכוכית ולתווך בין התושבים למדינה. לעמוד במקום שהוא צומת מרכזי בין מדינה לתושבים ולהסתכל על המציאות, ולא משנה מי אשם, ולתווך ולאפשר". דוידי התייחס למגוון רחב של נושאים מדיור, קליטה ועד המצב הביטחוני: "אי אפשר לדבר על בוגרי 8200 והייטק בלי לדבר על מערכת החינוך. אם לא חושפים את הילדים מגיל קטן ובית הספר היסודי לרובוטיקה ולטכנולוגיה מתקדמת, אותם ילדים בכלל לא יודעים שזה קיים ולכן אין להם מוטיבציה לקחת חלק בעולם הזה. לעומת זאת, מי שחשוף לתכנים האלו וזה נמצא בשגרת הלימודים בבתי הספר שלו, יש לו מוטיבציית-על לעסוק בתחומים כמו הייטק, רפואה, משפטים וכו', כדי להישאר במעגל המציאות שבה הוא חי וכדי לא לצאת מהמעגל הקיים."
"לתפיסתי, האתגר הגדול של מדינת ישראל זה לשנות תוך כדי תנועה. היום מפתחים את הנגב מתוך ריכוזיות וזאת טעות חמורה! גם בעיית המשילות נובעת מזה. מי שרוצה לפתח את הנגב צריך לדעת שיש את אזור באר שבע ויש את הנגב המזרחי והנגב המערבי. התעשייה, התיירות בכל אחד מהאזורים האלו היא לא אותו הדבר. לא צריך לייצר רק מטרופולין אחד ענק באזור באר שבע, כי זה מרסק את כל שאר האזורים. צריך לפתח ולהעצים את כל אחד מהאזורים יחד עם יצירת המטרופולין של באר שבע".
לדבריו של
בני ביטון, ראש עיריית דימונה, הניהול השתנה, ולא מה שהיה פעם: "ברשויות שלנו אנחנו רוצים להצליח אז אנחנו מביאים את האנשים הטובים ביותר עם ההשכלה המתאימה, שהופכים להון האנושי של הרשויות המקומיות. בשנים האחרונות, מי שמנהל את המדינה בפועל הוא השלטון המקומי. יש לנו הבנה אדירה ואין נושא שאנחנו לא מתעסקים בו. לכן אני קורא לראש הממשלה והשרים הייעודיים: תעבירו את הסמכויות לשלטון המקומי, אנחנו ערים לתושבים, מכירים את התושבים, מדברים איתם באופן אישי. אנחנו יציבים, לא משנה מי עומד בראשות המדינה ואנחנו לא מתחלפים כל שנתיים".
מבחינתו הנגב הוא העתיד של המדינה ואחד האתגרים הוא פיתוח הנגב וחיזוקו באמצעות דרכים שונות, כגון הקמת מכללת סייבר בדימונה כשלוחה של האוניברסיטה, "אני רוצה גוף אקדמי חזק אצלנו, זה רק יחזק אותנו ואת הסביבה שלנו. אני רוצה להקים פה לימודים למקצועות פרה-רפואיים כדי להכשיר ולקלוט עובדים שחסרים במקצועות אלה בכלל ובעיקר פה בנגב, כמו עובדים סוציאליים וקלינאי תקשורת. רק ככה נוכל לעזור למי שיש לו בעיה וצריך את התמיכה מגיל קטן ולהרוויח אותו בהמשך. ילד בן חמש שנוכל לראות אותו ולתת לו מה שהוא צריך בשביל להתמודד ולהתחזק, הוא יחזיר לנו, כחברה, כשיגיע לבגרות". חיזוק נוסף לנגב שעליו דיבר ביטון הוא הקמת שדה תעופה משלים בנבטים. מה שיכול ליצור עוד כ-30 אלף מקומות עבודה, ויעזור גם למגזר הבדואי.
בהתייחסותו לאתגר המשילות אמר ראש עיריית דימונה: "לא צריך לדבר רק על משילות, אלא קודם כל צריך לעזור לבדואים ולפתח אותם. דבר ראשון לעזור להם בחינוך, להקים מכללות כדי שילמדו פה, איתנו ולא בג'נין, ירדן ומקומות אחרים. דבר שני צריך לדאוג לתעסוקה איכותית. הדבר השלישי מתייחס לסוגיית הדיור שאף אחד לא טיפל בזה עד כה. כמו שהקימו את העיר מודיעין, צריך להקים עיר כזאת למגזר, שתהיה מקום לדור הצעיר שרוצה להתפתח ולהתקדם. זה דבר שאמרתי גם לראש הממשלה דאז והיום. כשיהיה להם טוב - לנו יהיה טוב וכשלהם יהיה רע גם לנו יהיה רע. רק אח''כ אפשר יהיה לדבר על משילות".
יוסי ניסן,
ראש המועצה המקומית להבים אמר שניהול ישוב הוא דבר מורכב הדורש קשב ושיתוף, והענקת סמכויות רבות יותר לרשויות המקומיות יסייעו לתפקוד טוב יותר. ניסן התייחס גם לאתגר המשילות ואמר שחוסר משילות היא בעיה עמוקה שמדאיגה את כולנו ולכן חקיקה ועונשי מינימום זה כורח המציאות במצב הנוכחי בו אנו חיים.
מלבד ראשי הערים, הוצגו בכנס מגוון מחקרים הקשורים לניהול אתגרים במרחב הציבורי.
פרופ' אגניס סטייב דיבר על כך שהמרחב האורבני בנוי משני מרכיבים מרכזיים – הפיזי והאנושי וביניהם מתקיימים יחסי גומלין תמידיים. שני המרכיבים קשים לשינוי והנעת שינוי בעמדות של הקהילות השונות המרכיבות את הציבור המקומי, צריך להיות באופן שיוביל לשינוי התנהגות שיתקשר למדיניות הרשות. דבר זה מתאפשר בדרכים שונות, כגון העלאת מודעות, עידוד גורמי הנעה פנימיים, הגדלת היצע ההזדמנויות במרחב הציבורי האורבני ותכנון תשתיות מותאמות ומעודדות שינוי.
ד"ר תהילה קלעג'י וד"ר חן כהן מהמחלקה לניהול ומדיניות ציבורית הציגו את מחקרן הקשור לסוגיית הטיפול בפסולת עירונית ברשויות חרדיות שמציבה אתגר חברתי, סביבתי וכלכלי הדורש אמון ושיתוף פעולה בין התושבים לרשויות המקומיות.
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אמר בכנס כי "המשימות שלי ושל ראשי הרשויות באזור הן משותפות. למעשה אלו שתי זרועות המשולבות ועובדות יחד למען עתיד האזור כולו. רק בעבודה משותפת של כל הנהגת הנגב נוכל להצעיד את הנגב בכיוון חזונו של ראש הממשלה הראשון." פרופ' מיקי מלול, דיקן הפקולטה לניהול הוסיף ואמר על הכנס כי "כך צריך להראות יום לימודים בעידן של היום. ימי לימודים המעורבים בהתנסות מעשית של סטודנטים עם אנשי אקדמיה לצד אנשי חזון ומעשה. אנחנו מאמינים שצריך לספק השכלה ניהולית מתקדמת לכל הסקטורים. ככל שמנהלים יפעלו בצורה אחראית יותר, מתוך חזון, מתוך יצירת ערכים כך איכות החיים של כולנו תעלה – זה ניהול שמוביל חברה".
בסיומו של הכנס הושקה לראשונה בארץ המעבדה למנהיגות – מעבדה יישומית למנהיגות שתפעל במחלקה לניהול ומדיניות ציבורית בפקולטה לניהול. הפעלת המעבדה אוניברסיטאית הראשונה מסוגה בישראל, שמה לה למטרה לעצב מנהיגים ברמה המקומית והלאומית, בעלי זהות מקצועית מפותחת, שמשאת נפשם היא להפוך לעוגן לכלל הקהילות שמרכיבות את סביבתם האנושית, שמשימת חייהם היא להיות שותפים בכירים בעיצוב המדיניות האחראית לכך. המעבדה למנהיגות תהווה מגרש לעיצוב מנהלים ומנהיגים מכלל המגזרים – הציבורי (ממשלתי ומוניציפלי), המגזר העסקי והמגזר השלישי, שיתנסו באופן אקטיבי באמנות הניהול והמנהיגות. באי המעבדה יזכו לחוויה נדירה, שמותחת את גבולות הדמיון הרחק מעבר למוכר והידוע כיום בתחום ההתפתחות של מעשי הניהול, ההובלה והמנהיגות. ההכשרה במעבדה תשולב במסגרת כל הקורסים הנלמדים במסגרת התואר, השיעורים שיועברו ע"י סגל המחלקה יהיו שיעורים מעשיים במטרה לחזק את השילוב של תיאוריה ופרקטיקה.
