מנהלת המכון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' פולה קבלו, זכתה בפרס הספר הטוב ביותר בתחום לימודי ישראל ע"ש יונתן שפירא מטעם האגודה הבין לאומית ללימודי ישראל. מנימוקי הפרס: "בחינה מקורית וחדשנית של מלחמת העצמאות ב-1948".
'חוסן קהילתי בחירום: התאגדות ויוזמה אזרחית במלחמת העצמאות' (Israeli Community Action – Living Through the War of Independence בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, 2020), ספרה האחרון של פרופ' פולה קבלו, הוא הזוכה בפרס הספר הטוב ביותר בתחום לימודי ישראל ע"ש יונתן שפירא מטעם AIS) Association of Israel Studies). הפרס ע"ש יונתן שפירא (1929-1997), מהסוציולוגים המשפיעים בישראל, ניתן עבור תרומה משמעותית בתחומי ההיסטוריה, פוליטיקה, חברה, משפטים, כלכלה, מדינה ותרבות של ישראל, לפני ואחרי הקמת המדינה.
מנימוקי הפרס: "עבודתה של קבלו מעניקה בחינה מקורית וחדשנית של מלחמת העצמאות ב -1948, נושא חקירה מרכזי ועיקרי בלימודי ישראל. בניגוד למחקר הקיים המתמקד בדרך כלל בהיבטים הבינלאומיים, הפוליטיים והצבאיים של המלחמה, קבלו מנסה להבין כיצד תפקודם של ארגוני האזרחים סייע לחברה הישראלית הצעירה להתמודד עם הטראומות, העקירה והאתגרים של המלחמה. בהתבסס על קריאה מדוקדקת וביקורתית של מקורות ארכיוניים חדשים, קבלו מציירת תמונה של הרגע המכונן הזה בתולדות ישראל, אשר יקרא בעניין לא רק על ידי היסטוריונים, אלא גם על ידי חוקרים בתחומים קשורים אחרים".
פרופ' פולה קבלו, עומדת בראש מרכז עזריאלי ללימודי ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מעל"י) המשמש מסגרת למחקר משותף של חוקרים וחוקרות צעירים ובכירים. מרכז עזריאלי שם לו למטרה לשפוך אור על סוגיות ליבה המעסיקות את החברה הישראלית מימיה הראשונים ועד היום. פרופ' קבלו שימשה כיועצת היסטורית בסרט הדוקומנטרי 'בן-גוריון – אפילוג' בבימוי והפקה של יריב מוזר ויעל פרלוב. בימים אלו היא מכהנת כיועצת היסטורית להקמת אולם התצוגה של ארכיון בן גוריון המוקם בקמפוס האוניברסיטה בשדה-בוקר.
מחקריה של פרופ' קבלו מתמקדים בהיסטוריה של התארגנות אזרחית וארגוני מגזר שלישי בישראל וכן היא בוחנת את דפוסי המנהיגות של בן-גוריון באמצעות תיאוריות של 'יחסי מנהיג מונהגים'. במאמריה ובספריה היא חותרת לשפוך אור על תפקידם של 'אנשים מן השורה' בצמתים היסטוריים מרכזיים. זוהי זווית שבאמצעותה ניתן לטענתה לפענח את יחסי המדינה והאזרח בישראל וכן את תהליך ההתהוות של הדמוקרטיה הישראלית. בימים אלו היא משלימה מחקר שבמוקדו ועדי שכונות ומנהיגות קהילתית במרכזים עירונים בישראל עד שלהי שנות השבעים.
