$$News and Reports$$

13 אוג' 2019



התקן תוך רחמי הינו אחד מאמצעי המניעה ההפיכים הנפוץ ביותר בעולם ונמצא בשימוש אצל 23% מהנשים המשתמשות באמצעי מניעה.  ההתקן ממוקם בחלל הרחם, ובתגובה לנוכחות זו מפריש הרחם חומרים, שמפריעים לתנועת הזרע ומעברו דרך הרחם, וכך מונעים הפריה. זהו אמצעי מניעה הפיך; כלומר, ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות.

יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת היריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, לנשים מעשנות או לנשים שאין באפשרותן ליטול גלולות, (כמו למשל לנשים עם נטייה לקרישיות יתר). בשנים האחרונות קיימת נטייה להציע אמצעי יעיל זה גם לנערות שטרם הרו.

התקן תוך רחמי נחשב כאמצעי מניעה נוח לשימוש ובטיחותו מבחינת מניעת היריון משתווה לבטיחות אמצעי מניעה שאינם הפיכים, כגון קשירת חצוצרות. למרות שהתקן תוך רחמי נחשב לאחד מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר, בטיחותו אינה מגיעה למאה אחוז וישנם כישלונות שתוצאתם היא היריון.

היריון

מחקר חדש של המרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שפורסם לאחרונה בעיתון המוביל בתחום CONTRACEPTION, בחן את תוצאות הריונות בקרב אותן נשים שהרו חרף נוכחות התקן תוך רחמי, ובדק האם יש הבדל בין נשים שההתקן הוצא לאחר שהוכח היריון או שהושאר בחלל הרחם לאורך ההיריון. במחקר גם נבחנה התחלואה הנוירו- התפתחותית ארוכת הטווח של הילודים של אותן נשים שהרו תחת שימוש בהתקן תוך רחמי, עד גיל 18.

צוות החוקרים כלל את: ד"ר גלי פריאנטה, מחלקת נשים ב' בסורוקה, פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בסורוקה, ואת ד"ר תמר וינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

​המחקר מצא כי בהריונות תחת התקן ישנה עליה בסיבוכי ההיריון ביניהם הפרדות שליה, זיהום תוך רחמי ובמיוחד עליה בשעורי הלידות המוקדמות. סיבוכים נראו בשתי הזרועות- גם בקרב נשים להן הוצא ההתקן לאחר אישור ההיריון וגם בקבוצת הנשים שההתקן נותר בחלל הרחם לאורך כל ההיריון. בניגוד לתוצאות הלידה קצרות הטווח ולמרות עליה נכרת בשיעור הלידות המוקדמות, לא נצפתה עליה בשיעור התחלואה הנוירו- התפתחותית של הילדים, גם במעקב ארוך טווח עד גיל 18 שנים.

פרופ' אייל שיינר

פרופ' אייל שיינר: "המחקר מראה עלייה בשיעור סיבוכי ההיריון בקרב נשים שהרו תחת התקן. יחד עם זאת יש לזכור שרוב ההריונות יהיו דווקא ללא כל סיבוכים, ולמעשה גיל ההיריון הממוצע של אותן נשים היה 38 שבועות (דהיינו תקין לחלוטין), ולכן יש לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול היריון עם התקן, יחד עם רופא הנשים. תוצאות המחקר לא הראו יתרון לגבי ניהול ההיריון מבחינת השארת או הוצאת ההתקן, ובהתאם ההחלטה האם עדיף להשאיר את ההתקן בחלל הרחם או להוציאו. כאשר אובחן היריון ייבחן המקרה באופן פרטני ע"י רופא הנשים".