22 מאי 2019

​​ד"ר בנימין רוזנטל מהמכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים ופרופ' רונן שגב ראש בית הספר הבין-פקולטי למדעי המוח זכו במענקים בגין פרויקטים מחקריים ייחודיים​​


קרן המחקר Human Frontiers Science Program - HFSP היא אחת מהקרנות הגלובליות היחידות התומכות במחקרים פורצי דרך במדעי החיים. מטרתה היא קידום השיתוף הבינלאומי במחקר מולטי-דיסציפלינרי. היא מקבלת תרומה שנתית מממשלים רבים וקרנות מחקר ממדינות שונות ברחבי העולם. 


ד"ר בנימין רוזנטל מהמכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים ע"ש שוחרי האוניברסיטה בצרפת במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין, זכה במענק על סך 750,000 דולר מטעם הקרן היוקרתית HFSP. הפרויקט, שמטרתו בחינת תגובות סותרות של מערכות חיסוניות בנקודות מפנה, דורג ראשון מבין תשעת הפרויקטים שמומנו.

ד"ר בנימין רוזנטל מהמכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים

המדע טרם הגיע להבנה עמוקה אודות פעילות המערכת החיסונית בנקודות מפנה, בהן גירוי מסוים יכול לייצר תגובות חיסוניות סותרות. למשל, הפעלה חיסונית לאחר פגיעה או זיהום נדרשת עבור תיקון הרקמה והסרת גורם הזיהום. אולם, לצד היכולת לתקן היא עלולה לגרום נזק. תגובות אלה באות לידי ביטוי גם בתחום ההשתלות. על אף שניתן לחזות קבלת שתל, דחיה עשויה להתרחש גם לאחר ההשתלה.

בניגוד לסיבוכים הקליניים הנגרמים כתוצאה מהפעלת יתר של המערכת החיסונית, תאי סרטן יכולים להטות את נקודת המפנה לכיוון ההפוך ולדכא את התגובה החיסונית.

במסגרת הפרויקט, החוקרים מציעים לבסס מודל על תולעים שטוחות. תולעים שטוחות ידועות במערכת החיסון הפשטנית שלהן ובזכותה יוכלו לכמת ולתפעל התנהגויות חיסון של תאים חיוניים הן בבעלי חיים והן במערכות מהונדסות. יכולתן לחדש תאים תסייע לחוקרים בבחינת תגובת מערכת החיסון לאתגרים בתהליך השתלת וקבלת התאים המושתלים. 

הפרויקט ישלב כלים מגוונים – ניסויים כמותיים, מניפולציה גנטית, מודלים מתמטיים ומעגלי משוב של תאים. בזכות השילוב החוקרים יוכלו לספק לראשונה מערכת שתוכל לבחון את איזון נקודות המפנה, רגישותן וחוסנן. למעשה, זו הבנה מכניסטית כך שחיזוי יאפשר בנייה מחדש של מעגלי תא החיסון עבור מטרות ביוטכנולוגיות וטיפוליות.

מטרתה של העבודה היא ביסוס תשתית להבנת מערכות חיסון מורכבות תוך סיוע באופטימיזציה לתוצאות הטיפול החיסוני בסרטן, בהשתלת רקמות, מחלות אוטואימוניות והפרעות בהיריון. עבודה זו אפשרית בזכות שיתוף פעולה בינלאומי ייחודי עם ד"ר בו וואנג מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, המחבר מספר חוקרים מתחומים שונים: אימונולוגיה תאית, גנומיקה תפקודית וביולוגיה כמותית.

 

קבוצת המחקר של פרופ' רונן שגבראש בית הספר הבין-פקולטי למדעי המוחחבר סגל במחלקה למדעי החיים וחבר סגל נלווה במחלקה להנדסה ביורפואית​ באוניברסיטה, זכה במענק על סך 1,350,000 דולר בגין פרויקט שמטרתו להבין מהו המכניזם המוחי המאפשר לדגים לנווט בעולם.

פרופ' רונן שגב, ראש בית הספר הבין-פקולטי למדעי המוח

תופעת ניווט הדגים היא אחת מהמופלאות בעולם הטבע. על אף שאופיינה בעבר במספר דרכים שהראו את יכולת הדגים למצוא את דרכם בסביבה ימית, מעט מאוד ידוע על ה-GPS המוחי ובמילים אחרות – מהו המעגל העצבי האחראי על יכולת זו.

הקבוצה הבינלאומית התקבצה כדי לפצח חידה זו באמצעות טכנולוגיה חדשנית שפותחה באוניברסיטה. המענק יסייע לקבוצתו של פרופ' שגב להעמיק את המחקר אודות היכולות הקוגניטיביות של דגים, המהווה מקור עניין לקבוצה מספר שנים.

המענק בשיתוף עם פרופ' יאקוב אנגלמן מאוניברסיטת ביילפלד בגרמניה, פרופ' תרזה ברט-דה-פררה מאוקספורד, אנגליה ופרופ' תומאס מולר מאוניברסיטת קנזס בארה"ב.