שינויי האקלים הפוקדים את כדור הארץ עלולים להשפיע על מערכות אקולוגיות רבות ולפגוע בשירותים החיוניים שהן מספקות לאדם. עיקר החשש הוא מתגובות מהירות ובלתי הפיכות כמו הפיכת סוואנה למדבר או טונדרה ליערות.
מחקר בין־לאומי בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב זכה במענק היוקרתי ERC Synergy מטעם האיחוד האירופי במטרה לגלות דרכים חדשניות למניעת נקודות אל־חזור אלו.
10 מיליון אירו יוענקו על ידי ה-ERC לקבוצת המחקר הבין־לאומית הכוללת את: פרופ' אהוד מירון, פיזיקאי מהמחלקה לאנרגיית שמש ופיזיקה סביבתית ע"ש אלכסנדר ירסין במכונים לחקר המדבר, פרופ' מקס ריטקרק, אקולוג מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד, פרופ' אריין דולמן, מתמטיקאי מאוניברסיטת ליידן בהולנד ופרופ' איילה מאיירס-סמית', אקולוגית מאוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד. מחקרם יעסוק בחשיפת מגוון דרכי התגובה החלופיות של מערכות אקולוגיות למצוקות סביבתיות וזיהוי הדרכים העוקפות נקודות אל חזור. חדשנות המחקר טמונה בדגש שיושם על נטייתן הבסיסית של מערכות אקולוגיות הנתונות למצוקה סביבתית להתארגן מעצמן בתבניות מרחביות ובכך להקטין את המצוקה.
פרופ' מירון הוא מומחה לדינמיקה לא-לינארית מרחבית ומחלוצי תחום המחקר החדש העוסק בהיווצרות ובדינמיקה של תבניות צומח ובקשר שלהן לתהליכים אקולוגיים אחרים. פרופ' מירון ושותפו למחקר הנוכחי, פרופ' ריטקרק, גילו, כל אחד בנפרד, את החוקיות של תבניות צומח ואת התפקיד המהותי שלהן בהגברת העמידות של מערכות אקולוגיות במצוקות סביבתיות על ידי שינוי ההתפלגויות המרחביות של המשאבים המגבילים את הצמיחה.
צוות המחקר הבינתחומי ישלב בניה של מודלים מתמטיים וניתוחם עם מחקרים אמפיריים הכוללים שיטות חישה מרחוק ומחקרי שדה, מתוך מגמה לזהות דרכי תגובה עמידות של מערכות סוואנה, טונדרה ואזורים יובשניים בסיכון. הבנת השוני בין דרכי תגובה אלו לתגובות אל-חזור תסייע בגיבוש צורות התערבות מצד האדם לצורך הסטתן של מערכות אלו למצבים עמידים.
פרופ' אהוד מירון: "המורכבות הגבוהה של מערכות אקולוגיות מקשה על הבנת התגובות שלהן לשינויי האקלים, אך עם זאת צופנת בחובה את המפתח למניעת קריסתן על ידי זיהוי דרכי התגובה הרבות שלהן וסינון אלו שמובילות לעמידות. הסינרגיה של המומחיות השונה בצוות המחקר תסייע לנו לעמוד באתגר זה."
המחקר יתחיל באביב 2023 ויימשך שש שנים.
תבנית פסים טבעית של עצי שיטה בצפון-מערב אוסטרליה המדגימה תופעת ארגון עצמי
במרחב | צילום: ד"ר שטפן גצין Stephan Getzin
