$$News and Reports$$

24 נוב' 2021

​​

"חייבים לבלום את קצב התחממות הגלובלית, אחרת נחשוף את כדור הארץ לסכנה איומה", הוא מזהיר. "בקצב ההתחממות הנוכחי נהיה עדים עוד בדורנו לקטסטרופה שאין ממנה חזרה"​


ועידת האקלים בגלזגו​, שהסתיימה לפני כשבועיים, ​חשפה מיליארדי בני אדם למשבר האקלימי החמור ביותר שידעה האנושות מאז ומעולם. פרופ' ירון זיו, העומד בראש בית ​הספר לקיימות ושינויי אקלים​ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, השתתף במשלחת הישראלית לוועידת האקלים, ועם חזרתו ארצה שיתף אותנו בהתרשמויותיו ובמסקנותיו מהכנס החשוב. "למען עתיד ילדינו חייבים לבלום את קצב ההתחממות הגלובלית, אחרת נחשוף את כדור הארץ לסכנה איומה", הזהיר פרופ' זיו עם חזרתו מגלזגו. "לכן עלינו לנקוט בפעולות דחופות שיבלמו את עליית הטמפרטורות - להפסיק את השימוש בדלק פוסילי, לצמצם את זיהום האוויר ולחדול מפגיעה במערכות אקולוגיות ובתי גידול. כריתת העצים ביערות הגשם אף היא חייבת להיפסק. בקצב ההתחממות הנוכחי נהיה עדים עוד בדורנו לקטסטרופה שאין ממנה חזרה". לדברי פרופ' זיו, יש לחולל שינוי מהפכני בכל הקשור למודלים הכלכליים בעולם מצידן של חברות גדולות, של מדינות, ושל גופים כלכליים. "כל הסיפור של צמיחה כלכלית בנוי על כך שאנחנו יכולים לצמוח באופן אינסופי. ולא כך הוא הדבר. כבר היום גופים מדעיים שעוסקים במדידת המשאבים המתחדשים על פני הכדור, מראים שהצריכה גבוהה פי 2 ויותר ממה שנדרש לצרוך כדי לשמור על איזון. משמעות הדבר היא שאנחנו צורכים את כדור הארץ לדעת!".


עד כמה ועידת האקלים תסייע בהצלת לכדור הארץ?

"אחת ממטרות הכנס העיקריות הייתה למנוע את התחממות הכדור ב-1.5 מעלות עד שנת 2050, אבל ההסכם החדש שעליו חתמו נציגי 197 המדינות שהשתתפו בוועידה לא ממש סיפק מתווה לפתרון הבעיה. יחד עם זה היה חשוב לעורר תהודה ולהגביר את המודעות למשבר האקלים, ובהיבט הזה אולי מסתמן שינוי מסוים. בהערכה זעירה, מאות מיליוני בני אדם נחשפו לתכנים שהוצגו בוועידת האקלים בגלזגו; עכשיו הם מבינים טוב יותר את עומק המשבר ואת הצורך הבלתי מתפשר למציאת פתרונות".

 

מצד שני, מדענים המחזיקים בעמדות אפוקליפטיות סבורים שהסיבה המרכזית להתחממות כדור הארץ נעוצה בתהליכים הרסניים המתרחשים על פני השמש המתפרקת לאיטה ומתקרבת לכדור הארץ.

"הרוב המכריע של מדעני האקלים והסביבה סבורים שהשינויים הדרמטיים והשליליים על פני כדור הארץ מקורם בהשפעות אנתרופוגניות. הדו״ח האחרון של הפאנל הבינלאומי לשינויי אקלים (IPCC6), המתבסס על אלפי מאמרים מדעיים, מציג באופן ברור את השפעות האדם על הסביבה".


תוכל לפרט?

"אחת הדוגמאות החשובות לכך היא התגובה העולמית ברמת תקנים ואיסורי סחר לגזים ממשפחת התרכובות CFC (ראשי תיבות של Chlorofluorocarbon; אנחנו מכירים אותו בשם העממי ׳פריאון׳). העולם הבין כבר לפני כמה עשרות שנים שגזים אלו, המכילים כלור, פלואור ופחמן, ואשר שימשו כחומרי קירור במזגנים וכחומרי ניקוי בתעשייה, מזיקים לשכבת האוזון. פרוטוקול מונטריאול שנחתם בשנת 1987 אסר על השימוש בכימיקלים מלאכותיים ומשנת 2006 הופסק הייצור שלהם כמעט באופן מוחלט. כתוצאה מכך ראו שהחור באוזון נסגר בהדרגה ומצבו השתפר. הדבר מוכיח שאם מדינות עושות מעשה ומטילות איסורים אפקטיביים, ניתן לקדם שינויים".


המשלחת הישראלית לוועידת האקלים בגלזגו הייתה השנייה בגודלה בין המדינות, והשתתפו בה 140 חברים, בתוכם חברי ממשלה והמשרד להגנת סביבה, נציגי ארגונים ירוקים, סטודנטים ונציגי אקדמיה, ביניהם כאמור פרופ' ירון זיו.

​פרופ' ירון זיו בוועידת האקלים בגלזגו ​​| צילום: פרטי

​פרופ' ירון זיו בוועידת האקלים בגלזגו ​​| צילום: פרטי