קבוצת הפורמולה של האוניברסיטה, BGRacing, חזרה מסיבוב באירופה ועשתה היסטוריה: היא הקבוצה הישראלית הראשונה שמסיימת את כל המקצים בתחרות 'Formula Student' בחו"ל עם רכב מרוץ חשמלי
אלי ברש-גדסיק, סטודנט להנדסת מכונות וחבר בקבוצה שבנתה את הרכב, מספר על החוויה החד־פעמית ועל ההישג המדהים אליהם הגיעה הקבוצה השנה:
"למי שעוד לא מכיר, BGRacing מורכבת מסטודנטיות וסטודנטים לתארים רבים - הנדסת מכונות, הנדסת חשמל, הנדסת נתונים, ניהול ועוד. במהלך השנה האחרונה התעסקנו בתכנון, ייצור והרכבה של רכב מרוץ תוצרת כחול לבן, שייקח חלק בתחרויות בחו"ל במסגרת ה־Formula Student וייצג את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אל מול רכבים שנבנו באוניברסיטאות מובילות באירופה. במהלך כל השנה לקחנו ויישמנו את כל מה שלמדנו בתואר והתחלנו להפוך את התיאוריה לפרקטיקה. ישבנו, חישבנו, תכננו, קראנו, ביצענו ניסויים, למדנו ובסופו של דבר, בנינו רכב מרוץ חשמלי. היינו אחראים על כל התהליך, משלב התכנון ועד שלב הייצור. הרבה השקעה והרבה לילות לבנים בסדנת הרכב שנמצאת בקמפוס התנקזו לרגעי השיא של השנה, התחרויות. התקבלנו למספר תחרויות והחלטנו בסופו של דבר להשתתף בשתיים: בגרמניה ובקרואטיה.
רק כדי להגיע למצב שאנחנו יכולים לנסוע עם הרכב במסלול צריך לעבור בדיקות קפדניות ומפרכות. ניגשנו לבדיקה וקיבלנו ריג'קטים לתקן. ואז עוד בדיקה ועוד ריג'קטים. לא ויתרנו עד שהתחלנו לעבור. בדיקה של מארז הסוללות: ✓ ; בדיקה מכנית: ✓ ; בדיקה חשמלית: ✓ ; עוד ועוד מדבקות שמדביקים על הרכב. כל מדבקה קטנה מאשרת את כל ההשקעה והעבודה הקשה של השנה האחרונה. ואז בדיקת הטיה (מטים את הרכב ב־60 מעלות, רגע מאוד מלחיץ), בדיקת גשם (רק שלא תהיה דליפה באחד הרכיבים) ולבסוף בדיקה בלימה. 3 שופטים שמסמנים עם היד - עברתם את כל הבדיקות. שאגת שמחה ופרץ התרגשות של כולנו שמותיר אותי צרוד למספר ימים. קשה לתאר כמה זה אינטנסיבי ואיזה תחושות עוברות בגוף.
אחרי המקצים הסטטיים המשכנו למקצים הדינמיים: במקצה תאוצה, מקצה האוטוקרוס (מסלול מכשולים עם הקפה אחת) וגולת הכותרת, מקצה האנדורנס, שהוא מקצה ארוך, 18 סיבובים, 2 נהגים, רכב אחד שלוקחים אותו לקצה.
הנהג הראשון שלנו עלה על הרכב. 9 סיבובים שניסינו לא לקחת את הרכב לקצה כדי להצליח לסיים את המקצה. אבל בכל זאת, עוד ועוד הקפות, משפרים תוצאות, כל פעם שהרכב עובר ליד הגדר אנחנו מוחאים לו כפיים וצועקים משמחה. הרכב מסיים סיבוב 5, אנחנו כבר במקצה ה־15 ומרגישים את הסוף. הרכב עובר את העיקול הרחוק ולפתע אנחנו רואים את הרכב מאט ועוצר. הרכב נעצר בסיבוב ה־15 ולא רצה להמשיך.
ההתרגשות הופכת לאכזבה קלה. איך לא הצלחנו, איך לא סיימנו. אבל אחרי כמה דקות חזרנו לחייך: אשכרה תכננו רכב מרוץ חשמלי תוצרת כחול לבן, רכב שעבר את כל הבדיקות הטכניות, סיים מקצה תאוצה, מקצה אוטוקרוס ומסיים 15! סיבובים במקצה האנדורנס. תחושת מסוגלות מטורפת וגאווה בקבוצה.
משם המשכנו עם המון מוטיבציה ואנרגיה מחודשת לתחרות בקרואטיה. גם שם עוברים את כל סט הבדיקות, עדיין יש דברים לתקן, אבל הפעם אנחנו כבר עובדים כמו מכונה משומנת ויודעים מה צריך לעשות. מתחילים במקצה התאוצה, בזכות התיקונים והעבודה הקשה הרכב נתן ביצועים אדירים, רואים את העבודה הקשה מתוגמלת בתוצאות.
משם ממשיכים למקצה שמיניות, איזה התרגשות, איזו חוויה. משם לאוטוקרוס ולבסוף למקצה האחרון שלו חיכינו. הגענו למקצה האינדורנס בפעם השנייה. עולה מעט חשש, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו מסוגלים, שזה יכול לעבוד. מסיימים את הסיבובים של הנהג הראשון, נרגשים אך מאופקים. הנהג השני עולה. עוד סיבוב, ועוד סיבוב, ולאט לאט מגיעים לסיבובים האחרונים. אנחנו כבר מרגישים את ההתלהבות מתחילה לעלות ורצים לאזור נקודת הסיום. על הצג מופיע מספר הרכב שלנו ובתוספת "סיבוב אחרון". הרכב מגיע קרוב לקו הסיום ונעצר שנייה לפני. הלב של כולנו עצר לרגע, אבל פתאום הרכב חזר לעצמו וחצה את קו הסיום.
דגל משובץ מתנופף ומסמן שסיימנו את המקצה! הדגל גם מסמן לנו את סיומה של שנה מטורפת של עליות, מורדות והרבה נחישות. הטירוף והצעקות שהלכו שם ייזכרו לעוד הרבה שנים."
